קרבות אוויר

אמיר בר שלום

בסוף יולי פרסם המגזין דה מרקר ידיעה כי חברת הענק לוקהיד מרטין מארצות הברית עומדת להשקיע דרך קרן ההשקעות שלה מיליוני דולרים בחברות היי טק ישראליות. משום מה התזמון של הידיעה, הדליק אצלי נורה אדומה. שושבין העסקה היה הציר הכלכלי הישראלי בשגרירות ישראל בוושינגטון, אסף ויטמן. מדוע נורה אדומה, ההכרזה הזו מגיעה שבוע אחרי ששר הביטחון הישראלי מסכם עוד שבוע של פגישות בוושינגטון, שבוע שבמהלכו מכריזים שני הצדדים על התקדמות ניכרת במשא ומתן בין ישראל לארצות הברית בעניין מטוס האפ 35. חתימה עדיין אין, וזה מלחיץ מאד את היצרנית “לוקהיד מרטין”. לכל הצדדים ברור שחתימה ישראלית על העסקה, היא בבחינת תעודת הכשר למטוס, שבעבור הרבה חילות אוויר הוא בגדר נעלם.
לפני כחודש הכריזה קנדה, אחת השותפות בפרויקט, כי החליטה לרכוש את האפ 35, כתחליף למטוס הקרב העיקרי שלה כיום האפ 18. במקביל הכריזה בואינג על טיסת בכורה של האפ 15 SILENT. גרסה משופרת של האפ 15 E, בעל יכולות חמקנות חלקיות. למי פנתה בואינג? כמובן לחיל האוויר הישראלי. יכולות המטוס הזה הוצגו לפני יותר משנה על הנייר למפקד חיל האוויר הנוכחי, האלוף עידו נחושתן. נחושתן מצידו שמע ולא החזיר תשובה. הוא המתין כמעט שנה, וביומו האחרון בחיל האוויר בראשון ביולי הוא הצהיר, “מטוס הקרב הבא של חיל האוויר יהיה האפ 35, ואני מקווה שקברניטי המדינה יעשו הכול כדי שהוא יגיע במהרה לחיל האוויר”. מה שמסביר את הדחיפות ביציאתו של שר הביטחון לוושינגטון, כדי לסכם את העסקה.
אבל בבואינג לא נכנעו. בסיור כתבים ביטחוניים במפעל החברה בסנט לואיס, מיזורי, הוצג האפ 15 SILENT, על יכולותיו כתחליף זול יותר ואפקטיבי יותר לאפ 35, היקר.
“ היתרון העצום של האפ 15 SILENT על פני האפ 35, הוא בגל התקיפה השני”, מסביר האוורד ברי, סגן נשיא בואינג ואחראי על פרויקט האפ 35 SILENT. “יכולת החמקנות מגבילה אותנו מאד בנשיאת חימוש, כל החימוש  חייב להיות  בבטן המטוס. כך זה באפ 35 וכך זה באפ 15 SILENT. אבל אחרי גל התקיפה הראשון שבו חיל האוויר משמיד בעזרת החמקנים את יכולת ההגנה האווירית של האויב, אתה חייב מטוס קרב הפצצה בעל יכולת נשיאה משמעותית של חימוש. יכולת כזו לא קיימת באפ 35, היא קיימת באפ 15 SILENT. בתוך שלוש שעות המטוס הזה חוזר להיות מתצורת חמקן לתצורת מטוס קרב הפצצה, ולמעשה חיל האוויר אמור להרוויח שני מטוסים על פלטפורמה אחת”.
ההסבר הזה של בואינג בהחלט נשמע משכנע. אבל המבקרים טועים, כי בואינג עדיין לא הוכיחה את יכולת החמקנות המלאה של האפ 15 SILENT, בעוד לוקהיד כבר עברה מזמן את השלב הזה, והיא למעשה מתבססת על הידע שרכשה בקווי הייצור של החמקן הקודם שייצרה, האפ 22, מטוס שכבר נמצא בשימוש מבצעי כבר כמה שנים בחיל האוויר האמריקני.
“כל מה שאני יכול לומר בעניין הזה הוא שאנחנו מודעים היטב ליכולת החמקנות, אנחנו מודעים ליכולת שחיל האוויר הישראלי דורש, ומבלי להיכנס לפרטים אני יכול לומר שחתימת המכ”מ של האפ 15 SILENT, בהחלט מספקת”, אומר האוורד ברי בעניין הזה.
מיותר לציין שהמאבק הזה בין שתי יצרניות הענק האמריקניות לא מסתכם רק בהצהרות האלה. נציגי שתי החברות פוקדים כמעט מידי חודש את מסדרונות מקבלי ההחלטות בישראל. כפי שהדברים נראים עתה, ישראל תבחר באפ 35, אבל לא לפני שתשפר עד כמה  שניתן את התנאים שהיא דורשת מארצות הברית, לקראת החתימה על העסקה. כרגע אבן הנגף העיקרית היא הטמעת המערכות הישראליות  במטוס. בתחילת  המגעים האמריקנים היו נחרצים מאד בעניין הזה, משהו כמו “TAKE OR LEAVE IT“.ככל שחלף הזמן, וישראל התמהמה עם התשובה בדבר רכישת המטוס, הפכו שני הצדדים לגמישים יותר. הפשרה המסתמנת היא רכישת המטוס עם התאמות מסיימות לצרכים הישראלים. הפרטים המדויקים בעניין הזה נותרו חסויים, אבל כבר עתה ברור שישראל תצטרך להתבסס על התוכנה האמריקנית של המטוס, ולא תוכל לבצע את התאמות שביקשה. ההסבר הישראלי שניתן להתקפלות בעניין הזה היה, “חיל האוויר הבין שהיכולת שהמטוס הזה מספק, מתאימה לתרחישים המבצעיים של ישראל ולכן לא נזקק בהם שינוי”.
בואינג כפי שאמרנו, עוקבת באופן יסודי מאד אחרי  המשא ומתן עם לוקהיד מרטין.
“אנחנו מציעים לישראל מטוס עם כל האלמנטים החדשים של מטוס קרב מהדור החמישי”, מסביר האוורד ברי. “האפ 35 הוא מטוס חדש, מטוס שיצריך את חיל האוויר הישראלי להערכות חדשה בכל הקשור למערך האחזקה. תהליך כזה לוקח הרבה זמן והוא יקר מאד. מה גם שלוקהיד מרטין דורשת שחלק ממערך האחזקה של האפ 35, יהיה במדינה שלישית, איטליה לדוגמא, שם מתוכנן לקום מרכז אזורי שבו יטופלו כל מטוסי האפ 35, אלה של ארצות הברית שיוצבו באירופה ואלה של המדינות האחרות שירכשו אותו”.
בעניין הזה האוורד ברי נוגע בנקודה רגישה מאד לחיל האוויר הישראלי. אחת המחלוקות העיקריות בעניין האפ 35, הוא מערך האחזקה. על פי המודל שבנתה לוקהיד מרטין, הטיפול במטוס יהיה כאמור במרכז אזורי שיוקם. הרעיון שעומד מאחורי המודל הזה מורכב משני חלקים. הראשון, המרכז יהפוך למוקד ידע. מאחר והאפ 35 הו מטוס מורכב מאד, הטיפול בו מצריך ידע מעמיק. החלק השני מעניין יותר… כך למעשה מבטיחי לוקהיד והפנטגון תזרים מזומנים רציף לקופת החברה, ושליטה מלאה על הטכנולוגיה, מה שאמור למנוע זליגה שלה.
המשמעות של המודל הזה מבחינת  חיל אוויר קריטית. לדוגמא, טכנאי איטלקי יהיה זה שאחראי על אחזקת מחשב המטוס. כך יהיו חשופים לעיניים זרות כל ביצועי המטוס בשירות חיל האוויר. ככל שידוע עד כה, הנקודה הזו עדיין נותרה במחלוקת עם ארצות הברית, וקשה מאד לראות את חיל האוויר מתגמש בעניין הזה.
“עם האפ 15 SILENT, ישראל מקבלת מטוס שהיא מכירה, עם חלפים שהיא מכירה, ועם יכולת אחזקה עצמאית “,  מסביר האוורד ברי. “כל שינוי שאנחנו מתכוונים להכניס באפ 15 SILENT, כמו למשל מכ”מ סטטי (Active Electronically Scanned Array (AESA, ישראל כבר מכירה, ויש לה את היכולת העצמאית לתחזק אותו”.
בואינג כך נראה תוקפת את לוקהיד מרטין בחזית רחבה מאד. העיכובים הרבים של פרויקט האפ 35, גרמו לבכירים בחיל האוויר להרים גבה לגבי נכונות הפרויקט. חיל האוויר חייב עד אמצע העשור הקרוב להוציא משימוש מבצעי מערך שלם של מוני קרב בשל התיישנות. כל עיכוב באספקת האפ 35, יצור בחיל האוויר חוסר במטוסי קרב. לנישה הזו מכוונת בואינג, במידה וישראל תיאלץ לרכוש מטוס ביניים עד להגעת האפ 35.
“אנחנו יכולים להציע לישראל לוח זמנים אטרקטיבי מאד לאספקת האפ 15 SILENT” מסכם האוורד ברי. בתוך שנתיים מחתימה ראשונית המטוסים יצאו מקו הייצור, מה שלא יצריך את חיל האוויר הישראלי לרדת במספר מטוסי הקרב שלו. אם נחבר את היכולת שלנו לאספקה מהירה, עם מטוס שעונה על הצרכים העתידיים של חיל האוויר מבחינת יכולת החמקנות, הרי שיש לחיל האוויר הישראלי אלטרנטיבה ראויה”.