מאת: ארז לוי, אפלייד מטריאלס אירופה
בימים האחרונים מתקיים דיון נוקב האם מדינת ישראל צריכה לתת הטבות של מאות מיליוני דולרים להרחבתה והעמקתה של חברה גלובלית מצליחה בישראל.
השוללים את המהלך טוענים שבסכומים אלו אפשר לעודד עסקים (קטנים) רבים בישראל ובכך לתרום יותר לכלכלת המדינה. בעוד החברה תייצר כאלף מקומות עבודה (ישירים) חדשים, עידוד עסקים קטנים יביא להרחבה רבה יותר של מקומות תעסוקה בישראל. הרחבה זו תהיה ממוקדת לא רק בתעשיות ההי-טק, אלא תאפשר הרחבה של מקומות עבודה בתעשיות יותר מסורתיות וליותר אנשים המתקשים למצוא עבודה בישראל של היום.
חשבתי שמן הראוי לתת הסבר לוגי אשר יסביר את שרשרת האספקה הקשורה למהלך של הרחבת חברה גלובלית בישראל.
יש לציין, כשחברה גלובלית משקיעה בישראל היא לא רק מייצרת מקומות עבודה ישירים (בדוגמא שלפנינו כאלף עובדים) , אלא מייצרת מקומות עבודה עקיפים של פי שתיים או שלושה על כל עובד ישיר שמעסיקה. מקומות עבודה אלו כוללים ספקי שירותים, קבלני ייצור ועוד… . לחברה גלובלית יצרנית יש בד”כ ספקי משנה, אשר לוקחים חלק נכבד בייצור מוצריהם בשיטת קבלנות משנה. קבלנים אלו מעסיקים מהנדסים ,הנדסאים טכנאים וכן עובדי ייצור עם השכלה בסיסית. רוב מקומות העבודה הנפתחים הם לעובדי ייצור, אשר בד”כ נמצאים ברמות שכר בינוניות עד לשכר מינימום. כמו כן לכל חברה גלובאלית ישנם ספקים הנותנים שירותים שונים כגון: שירותי ניקיון, שירותי הסעדה, שירותי רכבים (ליסינג), לוגיסטיקה וכו’. “תעשיית שירותים” זו, מעסיקה בד”כ אנשים בעלי השכלה בסיסית ורמות שכר בינוניות ומטה. לפעילות תעשייתית בישראל ישנם השלכות רבות על התפתחות שוק שירותי הלוגיסטיקה בישראל. על מנת לייצר בישראל נדרשים החברות וקבלני המשנה לייבא ציוד תשתיתי להקמת המפעלים, (לדוגמא יבוא של מכונות תעשייתיות לייצור מוצרים, יבוא של מוצרים לבנייה וכו’). כמו כן, עם הפעלתם של מפעלי הייצור החדשים, מואצת פעילות הייבוא של סחורות וחלקים המשמשים לבניית המוצרים, אשר מאוחר יותר בתהליך מיוצאים לשווקים ברחבי העולם. פעילות זו מאיצה את שוק שירותי הלוגיסטיקה הכולל יבוא וייצוא אווירי וימי, האצה של שירותי תחבורה (לוגיסטיקה יבשתית) וכן התפתחות משמעותית של שוק האחסנה והקיוט (TPL) הלוגיסטיים.
נמצא איפה שתעשיית ההי-טק מייצרת מקומות עבודה בשרשרת, לעובדי צווארון כחול (ולא רק לאנשי צווארון לבן: מהנדסים, מנהלים וכו’). יש החושבים בטעות שהיי-טק הישראלי הוא תעשייה “מנותקת” המייצרת מקומות עבודה (ישירים) לאנשי צווארון לבן בלבד. זוהי טעות נפוצה שכן הייטק מייצר שרשרת של מקומות עבודה לתעשיות שונות (שירותים, ייצור וכו’) אשר מייצר מקומות עבודה גם לעובדי צווארון כחול (האחרונים בשרשרת).
אם כן, ניתן להבין שהשקעתה של מדינה בהבאתם של חברות גלובאליות לישראל היא אסטרטגית וארוכת טווח. יש לבחון אותה כהשקעה אשר יוצרת לא רק מקומות עבודה ישירים (בחברה הגלובאלית עצמה) אלא בשרשרת האספקה השלמה (שרשרת הערך, שחברה כזו מביאה למדינת ישראל. חברה כזו היא יתד, אשר סביבו נוצרת כלכלה (שרשרת) שלמה, המייצרת מקומות עבודה החל ממשרות בהייטק וכלה לאחרון העובדים בחברה הישראלית (תעשיות מסורתיות).
מספר המועסקים בשרשרת האספקה בישראל (סימולציה פשוטה)
