מאת: אמיר בר שלום
“ספטמבר הקרוב יכול להיות שחור, אדום או שקוף, כל האפשרויות מונחות על השולחן” אמר לאחרונה בכיר בצה”ל על ההכרזה המתקרבת על המדינה הפלסטינית. מבחינת צה”ל ניסיון העבר מלמד כי ככל שהוא יכין את עצמו לתרחיש הגרוע מכל, כך הוא יתמודד טוב יותר עם כל אירוע שיתפתח.
אין זה סוד שצה”ל מתכונן כבר זמן רב לאירועי ספטמבר. ימי ה”נכבה” וה“נכסה”, היו מעין קדימון למה שיכול להתפתח בשטחים ואולי גם לאורך הגבולות עם לבנון, סוריה, ירדן ואפילו מצרים. מבחינת צה”ל מירב תשומת הלב מופנה כמובן ליהודה ושומרון, שם כל חיכוך יכול לסכן אוכלוסייה ישראלית באופן ישיר, וגם לזלוג במקרה הגרוע לירושלים ולאזורים הסמוכים לגדר ההפרדה. בשבועות האחרונים מתרגלים צה”ל ומשמר הגבול עשרות תרחישים בגזרות השונות של הגדה. החשש העיקרי הוא בעיקר מהדרדרות מהירה של מהומות עד כדי פתיחה באש של מנגנוני הבטחון הפלסטינים. אם תרצו זה תרחיש הבלהות של מערכת הבטחון, שבמהירות שיא יכולה למצוא עצמה בעיצומה של אינתיפאדה שלישית.
החשש הזה שמלווה את בכירי מערכת הבטחון, משמש גם את הפוליטיקאים. כך למשל נשמע בראיון לגלי צה”ל מי שהיה הרמטכ”ל במהלך מבצע “חומת מגן“, חבר הכנסת שאול מופז:
“צה”ל נערך לקשת רחבה של תרחישים, ובין היתר מכין את עצמו למציאות שבה יצטרך את התמיכה של כוחות המילואים”, אמר מופז. “מעמד הביניים משלם ביוקר על מחדליו של נתניהו וממשלתו בתחום החברתי והכלכלי. אבוי לנו אם בספטמבר ישלם אותו מעמד על מחדליו של ראש הממשלה בתחום המדיני”. מופז נזכיר מכהן כיושב ראש ועדת החוץ והבטחון של הכנסת. לעומתו, חבר מפלגה אחר מסיעתו סיעת קדימה, ראש השב”כ לשעבר אבי דיכטר, שופך מים קרים על ההערכות הקודרות . בראיון יום אחר כך לקול ישראל אמר דיכטר: “המצב כיום שונה לחלוטין מתקופת עראפת. הפלסטינים הבינו כי עימות עם ישראל יש לו מחיר כבד לשני הצדדים. היום יש להם מה להפסיד… “.
חיזוק לדעה הזו של דיכטר אפשר לראות בטור הדעה שפרסם ד”ר ראובן פדהצור, פרשן עיתון הארץ:
“מקורו של המאבק הפלסטיני בטרור לא נעוץ, כמובן, בשאיפה להגן על אזרחי ישראל מפני הטרוריסטים המתאבדים. הם נאבקים בו משום שהוא מסכן את המשך קיומה של הרשות הפלסטינית. זהו הלקח שהפיקו אבו מאזן ובכירי הרשות מאירועי ההשתלטות של החמאס על רצועת עזה. והיות שאחד הכלים שבהם מנסה החמאס לעשות שימוש על מנת לערער את שליטת הרשות בגדה המערבית הוא הטרור, יש להילחם בו בכל העוצמה.
פיאד, שהרפורמות שיזם בתחום הכלכלי ידועות, הצליח גם לשפר בצורה משמעותית את פעילותה של מערכת הביטחון הפלסטינית. בניגוד לערפאת, שנקט שיטת הפרד ומשול והסית את ראשי מנגנוני הביטחון הרבים האחד נגד השני, יצר פיאד מערכת צבאית-ביטחונית היררכית המדברת בקול אחד.”
הספקנים יעמתו את פדהצור עם השאלה: קול אחד יכול להיות גם בעד מאבק מזויין? כאן נכנסת דמותם של אבו מאזן וסאלם פיאד לתמונה. שניהם מתנגדים חריפים לעימות מזויין. אבו מאזן אפילו נדחק ממעגל מקבלי ההחלטות בתקופת עראפת, משום שקרא תיגר על מהלכיו של הראיס שהובילו לאינתיפאדה השנייה. לגבי פיאד צריך לזכור כי הוא בן טיפוחם של האמריקנים, וקשה לראות אותו מסכן את קשריו בארצות הברית ואירופה על מזבח לחימה עם ישראל שיכולה להביא להרס תכניתו. מעבר לכך פיאד קיבל איום ישיר מארצות הברית שמתנגדת נחרצות למהלך. לא מן הנמנע שהכרזה באום תגרור אחריה החלטה של בית הנבחרים להפסיק את הסיוע לרשות הפלסטינית, וענישה של הבית הלבן כלפי עבאס ופיאד בהורדת דרג הנציגות הפלסטינית בוושינגטון.
דילמה נוספת שמעסיקה את ישראל לקראת ההכרזה באום היא “עבאס או חמאס”. כלומר, במקרה של הכרזה על מדינה פלסטינית, האם יש בכך הכרה רשמית בחמאס שמוגדר בעולם המערבי כארגון טרור?
בינתיים מאחורי הקלעים מתנהל מאבק איתנים בין ישראל לרשות הפלסטינית. נסיעותיו התכופות של ראש הממשלה בעולם לביקורי בזק, נועדו להבטיח התנגדות להצעה, אם כי לא תמיד בהצלחה.
נכון להיום הפלסטינים שולחים כל העת מסרי הרגעה לישראל. אמנם בתחילת אוגוסט הכריזה הרשות על ה-20 בספטמבר כתאריך תחילת ההפגנות, אבל במקביל מעבירים הפלסטינים מסרים כי הרשות אינה רוצה לשבור את הכלים.
סימן מעודד נוסף הוא התיאום הבטחוני עם מנגנוני הבטחון הפלסטינים. בניגוד למה שקרה ב-2002, כיום מנגנוני הבטחון מבינים כי שליטה בגדה היא בבחינת צורך קיומי עבורם. כל מצב אחר יהווה סכנה ממשית לשלטון הפתח, ויחזק באופן משמעותי את חמאס. גורמי בטחון ישראלים, אומרים במפורש כי הפלסטינים עושים בתקופה האחרונה מאמץ ניכר לשמר את המצב הזה, ושוב לא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן (חמאס במקרה הזה). שהרי אירועי עזה ב-2007 עדיין צרובים היטב בזכרון הפתח, שעשה כבר שתי טעויות קריטיות מבחינתו: אינתיפאדה שנייה ב2002-, והסכמה לבחירות ברשות ב-2006. אף אחד לא רוצה לחקוק את 2011 כעוד הזדמנות שניצלו הפלסטינים לפספס הזדמנות.
