מאת: אמיר בר שלום. “לייחודיות של ענף ההי טק הישראלי מקום חשוב בתעשיה הישראלית והעולמית”, אומר משה הלל מנכ”ל טקסס אינסטרומנטס ואחד המנהלים המוערכים בתעשיית האלקטרוניקה בישראל. הלל אופטימי מאד באשר למצבה של תעשיית האלקטרוניקה בישראל ויחד עם זאת רואה גם את הסיכונים והסיכויים שעומדים בפניה.
“אני חושב שצריך להביט על השוק בפרספקטיבה רחבה. אם נביט אחורה, לא הרבה, חמש שנים, ענקיות כמו פייסבוק או גוגל היו בתחילת דרכן. כיום הן חברות של מיליארדי דולרים. מכאן בדיוק נובעת האופטימיות שלי. הענף הזה דוהר במהירות עצומה קדימה, זהו השוק הגדול בעולם היום, וימשיך להיות כזה עוד הרבה מאד זמן. בדיוק במקום הזה, בשוק שמתאפיין בקפיצות עצומות, אני רואה את החשיבות של תעשיות ההי-טק והאלקטרוניקה בישראל, היצירתיות כאן היא ללא השוואה למקומות אחרים בעולם”.
בכנס האחרון שיזם איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל שהלל נמנה על מועצת המנהלים שלו נבחנה השאלה, כיצד ימשיך ענף ההי טק להיות הקטר של המשק הישראלי? כותרת הכנס הייתה “מ-25 מיליארד ל-40 מיליארד”. הלל מדבר על איפיון נקודות התורפה במשק הישראלי, כהזדמנות מצויינת לבסס את התעשייה עתירת הידע.
“להערכתי חייבים להגדיל את מספר המהנדסים שיוצאים בכל שנה מהאוניברסיטאות. חייבים להביא לשם את האוכלוסיות שאינן חלק ממעגל העבודה כיום. יש לנו פוטנציאל עצום מבחינת כוח אדם איכותי, בין אם מדובר במיעוטים ובין אם מדובר בחרדים. בשני הסקטורים האלה יש איכות לא מנוצלת שבתכנון נכון לא רק שהיא תהווה זריקת מרץ לענף אלא גם תפתור הרבה מאד בעיות חברתיות.
אני מביט למשל בתעשיית הנפט והגז המתפתחת כאן. זו תעשייה על זמן שאול. נכון, יש כאן פוטנציאל כלכלי גדול, אבל הוא תחום בזמן. מהנדס שיוצא לשוק היי טק ימשיך לעבוד במשק עשרות שנים שכן הענף הזה הוא דינמי ומתפתח ומייצר ערך מוסף גבוה יותר”.
אחת הטענות העיקריות שנשמעות לעיתים קרובות באשר לענף ההי טק הישראלי הוא בריחת הטכנולוגיות. כלומר, חברות הסטארט אפ נמכרות מהר מדי.
“גם פה אנו רואים הזדמנות לשמר את את היתרון האיכותי של ישראל”, אומר הלל. אנחנו מזהים את השלב הבעייתי של חברות הסטארט אפ בשלב מימון הביניים. כיום חברות אלה נמכרות לעיתים בשלב מוקדם מידי בשל קשיי מימון. אם קרנות הפנסיה הישראליות ישקיעו אחוז אחד בענף הזה, תיווצר מציאות שונה לחלוטין, שבה החברות האלה לא יפתחו וימכרו אלא יתרחבו כאן בתוך השוק המקומי ותהיה להן שרידות ונוכחות לזמן ארוך יותר. יש בכך יתרון כפול, קודם כל גיוס עובדים מקומיים ושנית פוטנציאל צמיחה עצום. זהו בדיוק העקרון שהשלם יכול להיות גדול מסכום חלקיו. מעבר לכך אני לא רואה במכירת החברות בשלב מוקדם בריחת טכנולוגיות. הרי הכסף נמצא כאן, הידע נמצא כאן ובדרך כלל אנו רואים שמי שכבר ביצע אקזיט ממשיך לפתח טכנולוגיות חדשות”.
למעשה ההיסטוריה של טקסס אינסטרומנטס העולמית מזכירה מאד את רוח הדברים האלה של הלל. לפני שמונים שנה התחילה טקסס אינסטרומנטס כחברה לחיפושי נפט. בשנת 1950, 20 שנה אחרי שנוסדה פיתחה החברה את הטרנזיסטור הראשון ומאז הכל היסטוריה. בכל עשור מאז הציגה החברה פיתוח פורץ דרך. כך למשל ב-1960 עם הצגתו של המחשבון הראשון CALCULATOR. בחברה הבינו כי יש כאן טכנולוגיה פורצת דרך, האמינו במוצר והמשיכו לשווק אותו. ככל שהמחשב חדר לשוק, הביקוש גדל והמחיר ירד. ב-1970 הציגה החברה את מעבד האות הראשון, שלימים הפך להיות הבסיס לטכנולוגיות העברת הנתונים, וכך גם בשנות ה-90 עם הצגת רכיב ה-OMAP.
“לטקסס אינסטרומנטס יש DNA מאד ברור”, מספר הלל. “המחקר והפיתוח הוא עניין מושרש עוד מראשית ימיה של החברה אי שם בשנות ה-30. מאות הפטנטים שרשומים על שם טקסס אינסטרומנטס בעולם הם תוצאה ישירה של השקעה עצומה במחקר ופיתוח. מעבר לכך התפתחה בטקסס אינסטרומנטס מדיניות של שמירה על אמצעי הייצור. זהו בדיוק השינוי שעליו אני מדבר. כאשר אתה שולט על אמצעי הייצור שלך, אתה יכול להישאר תחרותי. כך עושה טקסס אינסטרומנטס, שהשקיעה מעל 4 מיליארד דולר ביכולות ייצור.
לפני יותר משנה רכשה טקסס אינסטרומנטס העולמית את המתחרה נשיונל סמיקונדקטור בעיסקת ענק של 6.5 מיליארד דולר. “מדובר ברכישה של כוח וצמיחה”, אמר אז ריץ’ טמפלטון, מנכ”ל טקסס אינסטרומנטס. “לנשיונל סמיקונדקטור יש צוות פיתוח מצוין, והמוצרים שלה, בשילוב המוצרים שלנו, יציעו ללקוחות פורטפוליו עשיר”.
“הרכישה של נשיונל, היוותה מכפיל כוח עבור טקסס אינסטרומנטס”, מספר הלל. “מוצרי נשיונל משלימים באופן אופטימלי את המוצרים הקיימים של טקסס אינסטרומנטס ובנוסף קיבלנו חשיפה ללקוחות ויישומים נוספים. כיום טקסס אינסטרומנטס הנה חברת האנלוג הגדולה ביותר בעולם ומספקת פורטפוליו מוצרי אנלוג עשיר ביותר ללקוחותיה. מעבר לכך צריך לראות גם את הניסיון והידע שטקסס אינסטרומנטס רכשה, עם צירוף של 3000 מהנדסים, זה מוקד ידע שמשתלב היטב עם החזון של החברה בכל הקשור להשקעה המסיבית במחקר ופיתוח”.
משה הלל, מנכ”ל טקסס אינסטרומנטס ישראל
בוא נחזור לחזון הישראלי. עד עכשיו התמקדת רק בסקטור הפרטי, מה מקומה של הממשלה בתהליך הזה של “מ-25 מיליארד ל40- מיליארד”?
ראשית חייבים לציין כמה החלטות מאד חשובות שהתקבלו בשנים האחרונות. מס החברות לדוגמא ירד ומבחינת הענף זהו תמריץ מצויין. מעבר לכך יש לציין את המדיניות הכלכלית השקולה בשנים האחרונות. דירוג האשראי של ישראל לא נפגע, והוא אף יותר גבוה ממדינות מסוימות באירופה כגון איטליה. מבחינת שוק ההיי טק זה ללא ספק גורם מייצב. הצעדים הכלכליים שננקטו לא מישכנו את עתידה של המדינה, אבל, לצד הדברים האלה חייבים לציין כי קיצוץ תקציבי המחקר בעייתי מאד. ההי טק ניזון מהאקדמיה, אי אפשר להפריד את התהליך הזה של לימוד, מחקר, פיתוח, מכירה. זו שרשרת קריטית שאי אפשר לדלג על אף שלב שלה. הקיצוץ המסיבי בשנים האחרונות במחקר מסוכן. הרבה חברות צמחו במעבדות המחקר באוניברסיטאות. עם הון אנושי כמו בישראל חייבים להשקיע במשאב הזה”.
בביקורי האחרון בקנדה, בחודש נובמבר 2011, הירבו מארחי לצטט את הספר “START UP NATION” שכתבו סול סינגר ודן סנור על תעשיית ההייטק הישראלית. בספר מנסים השניים להתחקות אחרי סוד הצלחתה של התעשייה הישראלית הקטנה. אחת המסקנות שאליהן הגיעו השניים הייתה כי הצבא הוא שלב מכריע בתהליך ה”עיצוב” של האופי הישראלי בכלל, וכל שכן של יחידת 8200 של חיל המודיעין שהצמיחה עשרות חברות סטארט אפ.
“אני בהחלט מכיר ביתרונות של יחידת 8200, ואת הידע שאנשיה מביאים לתעשיית ההי טק הישראלית”, ממשיך הלל. אבל יחידת 8200 או כל מקבילותיה אינן יכולות להחליף את השלב הבסיסי של מחקר אקדמי. כשאני מנתח את תהליך ההכשרה של מהנדס בצבא לעומת מהנדס אזרחי, אני מבחין בשוני מהותי בין השניים. בצבא, המפתח נדרש להביא פתרון מסויים, ספיציפי בפרק זמן נתון. לכן הראיה שלו מאד חדה וצרה. מהנדס שיוצא ממחקר אקדמי לשוק מקבל פרספקטיבה אחרת לגמרי, רחבה יותר. זה לא שלא צריך את שניהם. צריך וחשוב, אבל אסור להסתמך על צה”ל כמעבדה הלאומית, יש לעודד את המחקר האקדמי. זה יהיה בראיתי מכפיל כוח לתעשייה”.
כיום משולבת פעילות המכירות של טקסס אינסטרומנטס ישראל בארבעה מפיצים מקומיים: טלסיס, ארו, אבנט ואיסטרוניקס.
כחלק מהחזון של החברה משולבות בפעילות בישראל גם אוכלוסיות חדשות. דרך מיקור החוץ שלה מעבירה טקסס אינסטרומטס חלק מפעילות בדיקת התוכנה והרכיבים לחברות בפריפריה. כיום מפעילות חברות “מטריקס” בירושלים
ו“באבקום” בגליל מרכזי בדיקה לרכיבי טקסס אינסטרומנטס, כאשר כל המועסקים במרכזים האלה מגיעים מהמגזר החרדי והערבי.
“מדוע אני צריך להעביר את הרכיבים שלי לבנגלור, הודו?”, אומר הלל. “לפתרון הזה מבחינתי יש יותר יתרונות מחסרונות. ראשית זה נמצא קרוב אלי, במרחק שעה נסיעה ולכן הפיקוח הרבה יותר הדוק וקל. שנית, אני מפשט את הלוגיסטיקה. יש לי מתאם מלא בלוח השנה , כך למשל לוח החגים והחופשים מסונכרן באופן מלא. מבחינתי זה יתרון עצום בכל הקשור ללוחות זמנים”.
אנחנו נמצאים בעיצומה של טלטלה כלכלית גדולה שעוברת על העולם בכלל ואירופה במיוחד. כבר ציינת את ישראל כאי של יציבות כלכלית, אבל איך אתה רואה את העתיד של התעשייה כאשר מצבה של אירופה לוטה בערפל?
“ראשית אני אופטימי. אני חושב שהכוח של שוק ההי טק גדול מכל משבר כלכלי. נכון שאנחנו נמצאים עדיין בתוך משבר כלכלי ואי יציבות, אבל בראיה רחבה אנו רואים את הפוטנציאל. כאשר אני מביט קדימה אני רואה פוטנציאל עצום בתעשיית הרכב. כבר היום במכונית קיימים עשרות מנועי אלקטרוניקה שונים: GPS, וידאו, אודיו, סלולר ובחלק מהמכוניות גם מערכות בטיחות מתקדמות. כלומר יש הרבה מקום להתפתח בענף הזה. מעבר לכך יש תהליכים שאי אפשר להתעלם מהם. למשל, תוחלת חיים ארוכה. יש היום צורך מתגבר בטלה-מדיקל. כלומר, שליטה מרחוק בבדיקות מסויימות, לכן גם השוק הספציפי הזה הוא פוטנציאל גדול. מעבר לכך, ”המהפיכה” הזו מגיעה גם לבית. כיום הבית הופך להיות חכם יותר, נשלט יותר ומשולב בעולם הסלולר. כך למשל ניתן לשלוט על מכשירי חשמל דרך הטלפון הנייד. זו בראייתי רק התחלה של תהליך עמוק מאד. צריך לשים לב גם למזרח הרחוק – תוך שנים בודדות יותר מ-50 אחוז מתעשיית הסיליקון בעולם תעבור דרך המזרח. זו תופעה שצריך לשים אליה לב משום שהמשקל בתעשיית הרכיבים נודד לשם. בכל קונסטלציה שתהיה, לתעשייה הישראלית יש מקום נכבד. כמו שאמרתי קודם, בשוק שעושה קפיצות ענק, ליצירתיות ולחוכמה יש מקום חשוב, והיופי בזה הוא שמה שאתה לא יודע יהפוך בסופו של דבר להזדמנות הגדולה ביותר “.
