שוק הרכיבים 2012-2013 מבט על

מאת: אריק וינשטיין. שוק הרכיבים ב-2012 התאפיין במגמות מעורבות אך בשורה התחתונה ניתן לסכם כי היו ירידות מתונות בהיקף מכירות הרכיבים כאשר המגמה החריפה בתחילת 2013 – אך סימנים מראים כי מגמה זו נבלמה במחצית השנייה של 2013. מערכת ניוטק מגזין מעריכה כי שוק הרכיבים בישראל לשנת 2012 בואך 2013 הצטמצם ב-7-10% ומגמת ירידה זו נבלמת בעזרת מנועי צמיחה חדשים כמו התעשייה הרפואית ואנרגיות ירוקות.

בין המגמות הבולטות בסקר:

תחום התקשורת הישראלי ממשיך בהאטה ממנה הוא סובל מזה כמה שנים – בעיקר בגלל תחרות של חברות גדולות מהמזרח. תחום התקשורת שהיווה חלק נכבד ברכש הרכיבים בישראל מעמיד בפני חברות ההפצה והיצרנים אתגרים בפיתוח שווקים חלופיים – בתחום התעשייתי, הצבאי, הרפואי ואנרגיות ירוקות.

התחום הצבאי ממשיך להוות עוגן ושומר על יציבות ברכש עם מגמות ברורות של התחזקות.

התחום הרפואי שהראה כבר בשנה הקודמת מגמת התחזקות ממשיך בעלייה ודווח על פעילות רבה של חברות סטארט-אפ בתחום הרפואי שמתקדמות בפיתוח וגם עוברות לייצור – דבר שמהווה את אחד ממנועי הצמיחה שמפצים על הירידה בתחום התקשורת.

זמני אספקה: זמני האספקה הם כרגע ללא שינוי מהותי עם נטיות להארכה בזמן, אך המגמה ההולכת וגוברת של הלקוחות לא להחזיק מלאים עלולה לגרום לחוסר במקרה של עלייה בביקושים.

חברות ייצור והרכבה מתחילות לבצע את הרכש עבור לקוחותיהם – דבר המייצר דינמיקה חדשה בתחום הרכש וההרכבה.

מגמה שמתחילה בחברות תקשורת היא ביסוס המוצרים והפתרונות שלהן על פלטפורמות מחשוב מסחריות מן המדף ולא על כרטיסים אלקטרונים ייעודיים שפותחו על ידן – דבר שמקטין את רכש הרכיבים.

מגמת העברת הייצור מישראל – החוצה, התייצבה ועדיין פוגעת בשוק הרכיבים בישראל. חלק מהייצור מחוץ לישראל נובע מהסכמי גומלין עם הלקוחות – וכולל גם חברות ביטחוניות. תיסוף שער השקל ביחס לדולר גורר גם הוא עלויות ייצור גבוהות בישראל.

להלן דברי חלק מהחברות שלקחו חלק בסקר:

ב-2013 אנחנו לא צופים לגידול – אנו רואים קצב רכש וצריכה יציב לשנת 2013 תוך מגמות מעורבות אולם ללא שינוי מהותי. מבחינת זמני אספקה אנו לא רואים שום בעיות או עיכובים אולם במגמת אחזקת מלאים אנו רואים נטייה של הלקוחות לנסות לעבוד ללא מלאים. מבחינת תחומי שוק אנו רואים מגמה חיובית בעולם הפיתוח, פחות ביזור. בתחומי השוק המובילים בהם אנו פעילים ניתן למנות את הצבאי/בטחוני שבו אנו משקיעים יותר עקב דרישות הלקוחות לשת”פ וכן השוק הרפואי הישראלי שהוא יחסית חדשני וגם בו יש לנו שת”פ עם לקוחותינו לגבי מוצרים עתידיים. שני שווקים אלו נמצאים במגמת עליה. בתחום התקשורת אנו רואים גידול בדרישה לרכיבי החברה וצופים שמהמגמה תימשך ב-2013/4 למרות מגמת ההאטה שיש בשוק הטלקום. תחום נוסף במגמת עליה הוא תחום החיישנים החכמים בו אנו מתחילים לראות גידול בדרישה ובמכירות לחיישנים חכמים כאשר הסגמנטים המובילים בדרישה הם הצבאי, הגנה אזרחית (HLS) והתעשייתי.

תנודות השוק הגלובלי מקרינות על המגמות הישראליות וניתן לראות את האפקט וההשפעה על השוק הישראלי. יש דרישה שהולכת וגדלה למחירים נמוכים יותר תוך כדי שמירה על חדשנות טכנולוגית וביצועים, דרישה שטובה ל-Analog Devices כי אנו חברה שמבוססת על חדשנות. בכדי לתת ללקוחות שלנו כמה שיותר מידע ופתרונות טכנולוגיים Analog Devices העולמית יצאה השנה במבצע של מסעי שיווק וכנסים טכנולוגיים יומיים הנקראים DESIGN CONFERENCES המכסים בין השאר תחומים חדשניים בחברה, רכיבים, פתרונות טכנולוגיים וכד’. גם בישראל יש בכוונתנו להציג את המגוון של המרכיבים הנ”ל ולכלול אותם בתוכניות המוצעות ללקוחותינו.

שוק הרכיבים בשנת 2012 התאפיין במגמת עלייה קלה ביחס לשנת 2011, אולם עלייה זאת נבלמה בחלקה השני של השנה, בואכה החלק הראשון של שנת 2013.

חברות הרכיבים העולמיות, כמו גם חלק ניכר מהחברות הישראליות הנסחרות בבורסות בארץ ובעולם דיווחו על צפי לעליה קלה במכירות ברבעון השני של 2013 ביחס לרבעון הראשון, וכמו כן דיווחו על צפי לחצי שנה שניה טובה מהחצי הראשון. בתחילת שנת 2012 רכשה חברת באיה טכנולוגיות את קבלנית היצור האלקטרוני הוותיקה, חברת זיכון. רכישה זאת מהווה מכפיל כוח לקבוצה ומקנה לה יכולות תפעוליות רחבות בתחום שרשרת האספקה, כמו גם גמישות רבה במתן פתרונות לצרכים המגוונים של הלקוחות. גם בשנת 2013 צומחת הקבוצה ביחס לשנת 2012. צמיחה זאת מהווה את המשך מגמת הצמיחה שהייתה קיימת בחברת באיה עוד טרם רכישת זיכון. הקבוצה צופה צמיחה נוספת בהכנסותיה בחצי השנה השני ביחס לחצי הראשון. הקבוצה מתמודדת בימים אלה במכרזים בהיקפים גדולים מאוד, וזכיה רק בחלק מהם תקפיץ את היקף המכירות בשנת 2014.

שוק היצור האלקטרוני והשפעתו על שוק הרכיבים: פעילות מיקור חוץ של הלקוחות צוברת תאוצה משנה לשנה. מתרבים הלקוחות אשר מוציאים פעילות יצור שרשרת האספקה המלאה, לרבות פעילות רכש, הרכבות, בדיקות, אריזה ומשלוח ללקוח הסופי למיקור חוץ ע”י קבלני היצור.

אט-אט מרבית הרכש האלקטרוני בישראל נעשה ע”י קבלני היצור ולא ע”י הלקוחות עצמם. הדבר משפיע באופן חד ומיידי על עולם קבלני היצור ועל שוק הרכש הישראלי – קבלני היצור אשר התמחותם לאורך השנים הייתה ביצור, מוצאים עצמם בפני צורך משמעותי של מיקור החומר האלקטרוני, וניהול אפקטיבי של שרשרת האספקה. אנו מוצאים חלק מקבלני היצור שאינם מומחים במיקור החומר האלקטרוני, הולכים ונחלשים ומאבדים מכוחם בשוק. התקשרות ברמה של שרשרת אספקה מלאה מוביל לקשר עמוק יותר בין הלקוח לקבלן ולעיתים לתלות של הלקוח בקבלן היצור שלו מחד, ברם מאידך מייצר לקבלן מרחב סיכון יותר גדול (פשיטת הרגל של אלווריון, טלדטה וכו’). קבלני היצור הבינוניים והקטנים ניצבים בפני יעדי איכות ושירות לא פשוטים – עמידה בתקני איכות בינלאומיים, צורך בהסכמי רכש חכמים וכו’. גם מפיצי הרכיבים נדרשים להתאים עצמם לקונסטלציה שנוצרה והם מטילים יהבם בהגברת הפעילות מול קבלני היצור.

התחום הצבאי ותחום המכשור הרפואי ממשיכים להוות, לטעמנו, כקטרים המובילים בשוק ההיי טק הישראלי. כפועל יוצא מכך, היקף פעילותה של הקבוצה בתחומים אלה גדל באופן משמעותי משנה לשנה. לקוחות קטנים ובינוניים אשר היו “רדומים” במשך חודשים רבים, החלו “לקום מרבצם” ולהתחיל בביצוע הזמנות יצור בעיקר החל מהרבעון השני. הדבר נובע להערכתנו משימוש במלאים שהיו קיימים להם בסוף 2012 ובחלק הראשון של 2013 והצורך בהצטיידות חדשה.

תחום התקשורת הישראלי עובר תהליך של האטה חריפה והגעתה של חברות כמו אלווריון וטלדטה למצב של פירוק רק ממחישה זאת. ההאטה החריפה בתחום זה פוגעת בעיקר בקבלני היצור הגדולים, אשר מרבית הכנסותיהם נבעו מלקוחות בתחום זה. פגיעה זאת והירידה בהכנסות מובילה את קבלני היצור הגדולים להתחיל לפזול ללקוחות אשר עד לאחרונה לא עניינו אותם.

מגמת העברת היצור המאסיבי מישראל החוצה עלולה לפגוע עוד יותר ולהחריף את התחרות בין קבלני היצור. מאידך עליה ברמות השכר במדינות כמו סין והודו עשויה להוביל לצמצום פערי העלות בין ישראל ומדינות אלה, מה שעשוי להוביל להחזרת היצור לארץ של חלק מהחברות המייצרות שם. אין ספק שלשער החליפין הנמוך של השקל-דולר השפעה משמעותית שלילית על רמת הרווחיות של הקבלנים ועל רמת התחרות מול מתחרים מחו”ל.

אנו סבורים ששוק הקבלנים הישראלי עובר תקופה מאתגרת ואשר בסיומה תקטן מצבת קבלני היצור כאשר בתום התקופה תישארנה החברות בעלות יכולת מוכחת הן באיכות היצור, הן בהיבט השירות, ובעיקר בשליטה בעולם החומר האלקטרוני שמהווה את שם המשחק אצל קבלני היצור.

בחודשים האחרונים מתרבים האינדיקטורים החיוביים מהשוק האמריקאי, הבאים לידי ביטוי בין היתר בעליה לא קטנה בשוק המניות שם. גם האינדיקטורים מאירופה מצביעים על התייצבות בנתוני המאקרו ובעיקר על מדיניותו חסר הפשרות של הבנק האירופאי המרכזי. אנו מעריכים כי המשך מגמת השיפור בעולם תוביל בשנה-שנתיים הקרובות לצמיחה גם בשוק הישראלי.

לסיכום – קבוצת באיה-זיכון בהחלט אופטימית.

שוק הרכיבים נשאר פחות או יותר ביציבות ללא שינוי משמעותי ודי בהלימה לשוק העולמי. אחת מהדרכים להתמודדות עם שווקים משתנים היא חדשנות כדרך חיים – אנו מפתחים רכיבים החדשים וממשיכים לשים דגש על ביצועים גבוהים וצריכת זרם נמוכה תוך כדי שימוש באריזות המתאימות. מגמות עיקריות אותן אנו רואים בשוק הישראלי הן עצירת הגידול במעבר ייצור למזרח הרחוק ועושה רושם שמגמה זו נשארת יציבה ברבעונים האחרונים. זמני אספקה מתארכים אך עדיין סבירים ונמצאים ברמות של 6-10 שבועות. לאחר ירידת היקף הפעילות מול שוק התקשורת, הפרופיל החדש של שוק ההייטק מתמקד בעיקר סביב התחומים הביטחוניים, הרפואיים והתעשייתיים.

לסיכום, השוק הישראלי שברובו מורכב מייצוא, מראה יציבות אך לא גידול בשנה האחרונה.

יש מגמות כלליות יותר בתחום התעשייתי בעולם ובארץ שמשפיעות על שוק הרכיבים. תחום התקשורת הקלאסי שבמשך שנים רבות משך את כל תעשיית ההייטק בישראל קדימה המשיך להיחלש. אנו צריכים לזכור ששוק תקשורת זה היווה את אחת הסיבות העיקריות לשגשוג בהייטק הישראלי שראינו לפני עשור ופחות – חברות התקשורת הישראליות הובילו ברמה עולמית בפיתוחי תקשורת בעיקר ברמת התשתיות – ומישראל יצאו חידושים רבים. בשנים אלו תחום התקשורת היווה כחצי משוק הרכיבים בישראל ולכן היחלשותו משפיעה מאוד על כל שוק הרכיבים בישראל. אחת הסיבות העיקריות להיחלשותו היא כניסתן של חברות ענק לשוק זה, בעיקר חברות מסין כמו Huawei ו-ZTE. הבשורה הטובה היא שאנו רואים ששוק ההייטק הישראלי מפתח מגמות תיקון בצורת מנועי צמיחה חדשים: הראשון הוא התחום הרפואי שממשיך בצמיחתו ועדיין יכול להכיל פעילות חדשה רבה. בתחום נוסף שאנו מזהים פעילות רבה הוא מה שאנו מכנים “חברות לתקשורת חדשה”. לא מדובר בחברות שעוסקות בפיתוח “צינורות” להעברת מידע ברמה הפיזית (Phy) כי אם חברות שמפתחות טכנולוגיות שמוסיפות לרשתות ניהול תעבורה חכם ברמת ה-packet ויכולות אבטחה גבוהות. אני מדבר על חברות כמו מלנוקס, Tracespan, Allot ועוד. התחום הצבאי ממשיך לשמור על יציבות תוך מגמת התחזקות. אם לסכם אז נראה כי בשנה-שנתיים האחרונות רכש הרכיבים בישראל קטן בסדר גודל של 20% אולם אני בהחלט צופה שמנועי הצמיחה החדשים שהזכרתי קודם יגרמו לצמיחה חדשה בשוק הרכש – דבר שאנו מתחילים לראות את ניצניו כבר עכשיו. ספציפית בפריסקייל אנו זהינו את המגמות הללו מבעוד מועד ויצאנו עם משפחות רכיבים חדשות שמתאימים לשווקים מתעוררים אלו. דוגמא אחת היא משפחת מעבדי

ה-Kinetis דלי ההספק ששילבנו בהם חלקים אנלוגיים כמו חיישנים וממירים מהירים כך שהם מתאימים ליישומים רפואיים ולהתקנים ניידים במגוון יישומים – מה שאנו מכנים “האינטרנט של הדברים”. דוגמא נוספת היא משפחה של מעבדים חזקים בארכיטקטורה של ריבוי ליבות ומאיצי חומרה המתאימה מאד ליישומי תקשורת ואבטחה ברשתות חכמות של היום. צורה נוספת להתמודדות עם שווקים משתנים היא היכולת לקחת טכנולוגיות קיימות ולעשות להם התאמות ליישומים חדשים כפי שעשינו לדוגמא עם רכיבי LDMOS. בטרנזיסטורים בטכנולוגיית LDMOS, שמסורתית היו בשימוש בתחנות בסיס של רשתות סלולאריות נמצאו יישומים חדשים להעברת אנרגיה כמו בתהליכים כימיים בתעשייה.

שוק האלקטרוניקה הינו ענף עתיר עבודה, ותחום חשוב לפיתוח תעשייה במדינות בעולם בכלל ובישראל בפרט. עם זאת, בבחינת הנתונים של שנת 2012, ניתן לראות ירידה דרמתית בהשקעות בענף האלקטרוניקה בישראל ב-39%. נתון זה מציג ירידה דרסטית ביצוא סחורות מישראל בענף המהווה קטליזטור ליצוא הישראלי וכן ירידה בדרישה לכוח אדם בענף זה. הירידה החדה בהשקעות ענף הרכיבים האלקטרוניים חלה בשל סיום ההשקעה המאסיבית של אינטל בשדרוג המכונות והציוד במפעלה בקריית גת.

באופן כללי, יצוא הסחורות מישראל החל לרדת מאמצע 2012, על רקע ההאטה בחלקים רבים של הכלכלה העולמית, וכן חלה ירידה בהיקף היצוא של הסחורות לאסיה. יש לציין כי חלק משמעותי מהיצוא לאסיה הינו יצוא של רכיבים אלקטרוניים, אשר מהווים מרכיב מרכזי במוצרים סופיים המיועדים למכירה במדינות מערביות. כנראה שמגמת הירידה של היצוא לאסיה מוסברת בחלקה מירידה בביקושים למוצרים הסופיים במדינות המערביות. לעומת זאת, היצוא לאיחוד האירופי גדל למרות המיתון בגוש האירו.

אומנם ברבעון הראשון של שנת 2013 ניתן לראות גידול ביצוא של כ-33% ענף הרכיבים האלקטרונים וענף הציוד לבקרה ותקשורת, שהינו ענף משלים לענף הרכיבים האלקטרוניים, אך גידול זה נובע בעיקר מהגדלת הפעילות של חברת אינטל בישראל, ולא מעלייה בקרב החברות הפועלות בענף. הצמיחה המהירה של אינטל משכה כלפי מעלה את ביצועי המאקרו של ענף האלקטרוניקה, וטשטשה את מגמת הנסיגה הרציפה מאז המחצית השנייה של שנת 2012 בתפוקתו של ענף האלקטרוניקה. מרבית ענפי האלקטרוניקה עתירי יצוא – ציוד תקשורת אלקטרוני, כלי הובלה וציוד לבקרה פיקוח ורפואי – רשמו יחד נסיגה משוקללת של כ-1.5%.

שוק הרכיבים האלקטרוניים בישראל ירד בשל שתי סיבות עיקריות:

1. תעשיית התקשורת מצטמצמת כתוצאה מהמשבר הכלכלי המתמשך במדינות אירופה, מהתחרות של יצרנים מהמזרח ומרכישות של חברות ישראליות על ידי חברות גלובליות. עם זאת, יש לציין כי למרות שתחום הטלקום נפגע, הרי שאורך חיי המוצר הולך ומתקצר, ולכן יש דרישה למוצרים חדשים. בנוסף, תעשיית ההייטק בישראל לא צומחת בשלוש השנים האחרונות באופן משמעותי, ומרבית ההשקעות הן בסטארט-אפים או חברות שירותים, כך שהדרישה המקומית לייצור נפגעה. מגמה זו צפויה להמשיך בשנה הקרובה.

2. העברת ייצור רכיבים למדינות אחרות בשל רכישת חברות ישראליות על ידי חברות זרות, וכן בשל הפער בין עלות שעת עבודה בישראל לעומת שעת ייצור במזרח. לכן, כאשר מוצר מגיע לייצור המוני, הייצור מועבר לחו”ל. העברת ייצור מישראל לחו”ל הינה תוצאה גם של הסכמי רכש גומלין.

בשל מעבר הייצור למדינות אטרקטיביות יותר, בשנים האחרונות ישראל הפכה להיות יצרנית של מוצרי נישה ולא מוצרים המוניים, מגמה ההולכת ונמשכת. אומנם לישראל אין יתרון בייצור, אבל יש לה יתרון בתכנון. אבל אם בעבר רוב התכנון נעשה בחברות גדולות, היום השוק מאופיין בחברות קטנות העוסקות בפיתוח ותכנון. מלבד חברות המתכננות שבבים ומערכות של מודולים, כיום יותר חברות עוסקות בפיתוח מוצרים המבוססים על רכיבים באינטגרציה גבוהה ועל כרטיסי מערכות משובצות מחשב. פעמים רבות מוצרים אלה מעוצבים כפתרון ייעודי לפי דרישות הלקוח המסוים. לכן דרישות הייצור למוצרים אלה הן מיידיות ובכמויות קטנות, דבר המקשה על יצרנים לתכנן לטווח ארוך.

בהתייחס לאספקות, בשנה האחרונה ניתן עדיין לראות חוסר יציבות בזמינות ובאספקה של רכיבים שונים, כאשר לקוחות הקצה לא סובלניים לאיחורים באספקות, דבר היוצר קשיים ליצרנים וקבלני משנה.

לאור מגמות אלה, כמו גם ההאטה המתמשכת בכלכלה הגלובלית בכלל, ובשוק האלקטרוניקה בפרט, לא צפויה התעוררות משמעותית בשוק האלקטרוניקה והרכיבים במהלך 2013 ואף בשנת 2014

וירט אלקטרוניק ישראל הינה הסניף הישראלי של היצרן וירט אלקטרוניק המייצר רכיבים פסיביים ואלקטרומכניים. שנת 2012 הייתה שנה מוצלחת מאוד עבורנו, 2013 התחילה קצת יותר לאט מאשר ציפינו אך אנחנו עדיין בגידול דו ספרתי בהשוואה לשנה הקודמת.

בשנת 2012 ראינו מגמה של גידול בביקושים לכל סוגי הרכיבים.

מגמה זו התהפכה ברבעון הראשון של שנת 2013 והחמירה עוד יותר ברבעון השני.

בשני רבעונים אלה ראינו האטה משמעותית בביקושים לרכיבים אצל מרבית החברות העוסקות בתחום תקשורת. מאידך ראינו יציבות ונטייה לעליה בביקושים אצל חברות העוסקות בתחום הרפואי, הצבאי וה- Home Security.

מגמות בולטות שאנו יכולים לציין :

אצל מרבית הלקוחות ובעיקר קבלני המשנה ישנה מגמה ברורה של ירידה ברכש הרכיבים בסדר גודל של 30%, עובדה זו משפיעה באופן ישיר על מכירות המפיצים באותם אחוזים. מטבע הדברים, עקב הירידה במכירות אחזקת המלאים הצטמצמו.

המחירים של כל סוגי הרכיבים (אקטיביים פאסיביים ואלקטרו מכאניים) נשארו יציבים לאורך 2012 ותחילתה של 2013. בעסקאות גדולות ניתן היה לקבל הנחות מהספקים השונים.

כמו כן זמני האספקה של מרבית הרכיבים נשארו כפי שהיו אשתקד ולא נראו סימנים לאלוקציות.

אין ספק שלמצב הכללי המעורפל בעולם ובמיוחד בארה”ב ואירופה שהן עיקר יעדי היצוא של שוק ההיי-טק בישראל ישנה השפעה שלילית ומכרעת על שוק הרכיבים בארץ.

עם זאת אנו רואים ניצוצות ראשונים של אופטימיות זהירה לגבי הרבעון האחרון של 2013 ושנת 2014.

סמטק היא חברה גלובלית המתמחה בייצור רכיבים אלקטרו מכניים כמו מחברים וכבלים מיוחדים לתעשיות השונות. בארץ סמטק ישראל עובדת בצורה הדוקה עם יצרניות מובילות בתחומים שונים וכמו כן עם מגוון רחב של חברות ממגזרים שונים. שנת 2012 הסתיימה עם עלייה קלה של 5-10% במכירות סמטק בישראל לעומת 2011 וכפי שנראה כרגע 2013 עומדת להסתיים בצורה זהה, כלומר עם גידול של 5-10% ביחס

ל-2012. המחצית הראשונה של 2013 הייתה יחסית חלשה אולם עדיין ולמרות חוסר היציבות מסביב, סמטק ישראל הציגה עליה של 5% ביחס לתקופה המקבילה ב-2012. שוק התקשורת, שהוביל את הצמיחה בעבר, התמוטט כמעט לחלוטין ועדיין לא נראות באופק חברות המסוגלות להאיץ את הצמיחה הנדרשת בתחום הזה. לעומת זאת, השוק הצבאי פורח ואחריו במעקב צמוד השוק הרפואי, אם כי לא באותם הממדים של השוק הצבאי. לשמחתנו ולצערנו השוק הצבאי תמיד היה ותמיד יהיה בפריחה אולם כעת אנו מרגישים עלייה מסיבית בפעילות עם החברות המובילות בתחום הזה – יש מספר פרויקטים שהשתיקה יפה להם שסמטק שותפה פעילה ומובילה בהם. השוק הרפואי מתפתח בצורה יפה ומתונה וגם בו אנו שותפים בכמה פרויקטים גדולים.

שוק המכשור והבקרה Semiconductors

() הוא גם שוק מאד מתפתח בשנה האחרונה ויש מספר חברות מובילות בארץ שסמטק מספקת להם פתרונות ייחודיים, השוק הזה מהווה

כ-15% ממכירות סמטק בישראל.

היכולת של סמטק להציע פריטים ייחודיים ומותאמים (CUSTOM) הציבה אותה במיקום מוביל בהיצע שניתן להציע ללקוחות ובשירות הטוב ביותר וזמני אספקה של 1-2 שבועות, כך שכיום 20% מסך המכירות הוא פריטים מיוחדים. שני תחומים חדשים שסמטק מציגה הם: Optical & Chip Packaging.

בתחום ה-Optical סמטק מציעה קישוריות של כבלים ומחברים: Active Optical Cables & Connectors.

בתחום ה-Chip Packaging סמטק מציעה שירות Packaging+Wire Bonding לחברות המפתחות עצמאית את השבב שלהם והיתרון הוא בשרותי ה-Signal Integrity שהם חלק בלתי נפרד.

אלו שני התחומים שאנו צופים בהם גידול משמעותי בעתיד.

שוק ההייטק הישראלי משתנה והופך להיות יותר ויותר דומה לעמק סיליקון שמתאפיין בפיתוח אפליקציות תוכנה ומרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות כאשר יצור חומרה יתמקד במוצרים מורכבים בנפחי יצור קטנים יחסית, סדרות יצור ראשוניות ואינטגרציה ברמה גבוהה של מוצרים רפואיים ותעשייתיים.

שוק הרכיבים הצטמצם בחצי הראשון של שנת 2013 ואנו רואים כרגע, בחודש יולי, תחילה של עלייה בפעילות (בתקווה שזה ימשך!). כפי שציינתי בסקר בשנה שעברה כולנו מחכים להשקעות גדולות מחו”ל ושל הקרנות הון סיכון בתעשיית ההייטק הישראלית (כפי שהיה בשנים עברו), דבר שמניע קדימה את כל התעשייה הזו. התחומים החזקים נשארו כפי שהיו בשנה שעברה: צבאי, רפואי ותעשייתי. כמו כן, יש לשים לב לשינוי מגמה בחברות ההזנק וכיום רובן עוסקות בפיתוח מוצרים בתחום התוכנה ולכן אין כמעט רכש מצידן של רכיבי אלקטרוניקה.

זמינות הרכיבים טובה, 4-8 שבועות בממוצע. ללקוחות שדורשים זמן אספקה קצר יותר, אנו מחזיקים מלאי מקומי במחסנינו, כדי שנוכל לספק ללקוחותינו (

JUSTINTIME).

בשנת 2012 ראינו מגמה של גידול בביקושים לכל סוגי הרכיבים.

מגמה זו התהפכה ברבעון הראשון של שנת 2013 והחמירה עוד יותר ברבעון השני.

מגמות בולטות שאנו יכולים לציין :

כמו כן זמני האספקה של מרבית הרכיבים נשארו כפי שהיו אשתקד ולא נראו סימנים לאלוקציות.

עם זאת אנו רואים ניצוצות ראשונים של אופטימיות זהירה לגבי הרבעון האחרון של 2013 ושנת 2014.

את המגמות והכיוונים בשוק הרכיבים אפשר לנתח בשני היבטים: הראשון בהיבט הטכנולוגי והשני בהיבט המסחרי. בהיבט המסחרי, מדינת ישראל אחרי הכול ולפני הכול היא מדינה קטנה, ולכן בערכים מוחלטים גם היקפי המסחר ברכיבים הם קטנים ביחס למדינות המפותחות. אבנט ישראל עובדת עם חלק ניכר מהחברות הישראליות העוסקות בתחום פיתוח וייצור חומרה, מעל ל-1000 כאלו, כאשר בכל שנה כ-200 מתוכם מתחלפות. השוק ומגוון החברות הפועלות בישראל הוא מאוד דינאמי ומשתנה אך בשורה התחתונה היקפי הפעילות לא גדלים לאורך השנים האחרונות. חלק ניכר מרכש הרכיבים המשרתים את השוק הישראלי (להערכתנו כ-20%) מבוצע בכלל בחו”ל. ברוח הימים האלו ניתן לדמות את תנועת השוק לתנועת מדוזות בים הרחב, יש תנועות מעלה מטה, לצדדים, אבל מה שבעיקר קובע בסופו של דבר את הכיוון הכללי של הלהקה הוא זרמי הים, וכשחברות ההיי-טק הישראליות מייצאות לעולם מעל ל-90% מתפוקתן, אנו תלויים בהחלט במצב הכלכלי בעולם שמתאפיין בחוסר יציבות בשנים האחרונות. עם זאת, להערכתנו העובדה שבישראל פועל שוק צבאי חזק ממתנת את המגמתיות הזאת מאחר ומדובר בקבועי זמן ארוכים יותר מהדינמיות המהירה של השוק הצרכני והתקשורת. כמו כן יש פעילות רבה במדינות מתפתחות בנושאי תשתיות ורפואה כך שהעולם הוא עוד גדול ורחב ויש לשוק הישראלי, שמציב דגל כמעט בכל פינה בגלובוס, הרבה מה להציע מבלי להיות תלוי רק במצב הכלכלי באירופה וארה”ב.

אני נשאל לעיתים קרובות על כיוון השוק וזאת חידה שמעסיקה את כל העוסקים בתחום. להסתכל אחורה זה קל. אם ננטרל את הפעילות שנוספה לאבנט בעקבות רכישת פעילות ההפצה של חברת CRG, ניתן להגיד שאבנט שמרה על יציבות בשנה האחרונה. עם זאת יש שינויים של ממש מעלה ומטה בין רבעון לרבעון, דבר שמאפיין תקופות כאלו כאשר ישנו ערב רב של מגמות, חלקן בכיוונים מנוגדים זה לזה מבחינת התרומה שלהן להיקפי הפעילות, וכל זאת בשוק קטן אך מאוד מגוון ומורכב. זה בדיוק כמו שכשזורקים אבן אחת למים ניתן לראות בקלות את כיוון אדוות הגלים שהיא מייצרת. לעומת זאת אם נזרקות למים אבנים שונות בגדלים שונים ובזמנים שונים, כיוון וצורת הגלים לא ברורים ולא ניתנים לחיזוי.

ואם בכל זאת נסתכל קדימה וננסה לחזות כפי שמצופה מאתנו, הייתי אומר בזהירות שיש ניחוח של חיוביות בשוק, בעיקר ברבעון האחרון, ואופטימיות כללית לגבי סיום שנת 2013 והמשך חיובי בשנת 2014. אם נדבר במספרים, אנחנו מעריכים שהשנה הקרובה (דהיינו המחצית השנייה של 2013 והראשונה של 2014) תהיה גבוהה בכ-5% מ-12 החודשים האחרונים שעברנו. לגבי אבנט ספציפית אנו בהחלט מצפים לגידול מעבר לכך, אך הוא כולל גם גידול לא אורגני שנובע מהרכישה שצוינה קודם, וכן מהרכישה האחרונה של פעילות XILINX של ניסקו שאושרה וממומשת סופית בימים אלו ממש. לגבי מחירים, השנה האחרונה התאפיינה ביציבות כללית. הקניינים הישראלים ממשיכים להצטיין בהשגת המחירים הנמוכים ביותר בעולם, בעיקר לרכיבים המורכבים והיקרים יותר. להבדיל מעמיתיהם האירופאים או האמריקאים שמסתפקים במחירים הנהוגים במדינותיהם, עינם של הקניינים הישראלים פקוחה מאוד לעולם לרבות למזרח אסיה, והם מאתגרים באופן תדיר את יצרני הרכיבים ואת המפיצים בהשגת יעדי מחירים אגרסיביים ביותר.

בנושא מועדי אספקה הייתי מציע להיזהר בימים אלו. אם אכן המגמה החיובית בשוק תימשך ניתן להניח שנתחיל לראות יותר ויותר התארכויות בזמני האספקה (שלעיתים גוררים גם עליית מחירים ממוצעת, עקב צמצום בהיקפי ההנחות והמחירים המיוחדים). כבר עתה יצרנים שונים מזהירים על כך, ויש גם כאלו שכבר האריכו זמני אספקה או לכל הפחות הצהירו שלא יוכלו לקדם אספקות מעבר לזמני האספקה הרשמיים. ישנם גם “אלוקציות” שונות ונקודתיות אם כי בשלב זה הן די בשוליים. מקרים שכן רואים ודי מתרבים לאחרונה הם מקרי הוצאת רכיבים או אף משפחות שלמות ל-EOL (הפסקת ייצור). נראה שזו דרך טובה ויעילה ליצרניות הרכיבים הן לבצע התייעלות בתכנון הייצור שלהם (לרכיבים עם ביקושים נמוכים) והן לקבל “זריקת” הזמנות LTB מלקוחות שעדיין נזקקים לרכיבים. בהקשר זה על כל חברה לוודא שהספק ממנו היא רוכשת מעביר לה הודעות כאלו של יצרנים בזמן ומאפשר לה להתארגן כראוי.

מבלי קשר לנושא EOL, בהחלט הייתי ממליץ למנהלי רכש (נכון תמיד, אבל במיוחד עכשיו), להסתכל על רשימת הרכיבים החשובים שלהם ולוודא הכנסת מלאי ביטחון אצלם ו/או אצל המפיץ הרלוונטי, מאחר ואם אכן תימשך ותתרחב מגמת התארכות של זמני אספקה, ומצד שני החיוביות בשוק, זה יהיה כבר מאוחר מדי להתעורר ולנסות לצמצם נזקים. הייתי ממליץ על אחזקה של 10-20% מהכמות השנתית הצפויה כמלאי ביטחון משוריין.

בהיבט הטכנולוגי הסיפור הוא אחר לגמרי וישראל ממשיכה להוביל מבחינה טכנולוגית. אבנט ישראל היא נציגה של למעלה מ-100 חברות רכיבים בכל התחומים, מה שנותן לנו ראייה רחבה ביותר על התחומים השונים של הפרויקטים בהם אנו מעורבים ואני פשוט חש גאווה לאומית. אמנם (לצערנו) אנו רואים שקיים רוב גדול של חברות חדשות בתחום ההיי-טק פועלות בנושאי תוכנה ואפליקציות ולא חומרה, ואני מקווה שלא נאבד עם השנים את הייחודיות שלנו ביכולת לקחת מרכיבי חומרה שונים ומשונים ולשלבם ביצירתיות אין סופית…

לגבי יצרניות הרכיבים הפועלות בישראל, כמות המבקרים מחו”ל שמגיעים לבית אבנט על בסיס ממש יומיומי לא תיאמן. המבקרים האלו לא באים בגלל היקפי המסחר שקורים פה בפועל (עם כל ההד התקשורתי סביב ישראל, תעשיית ההייטק בישראל צורכת רק כרבע אחוז מצריכת הרכיבים העולמית) אלא כדי לדאוג לנוכחותם בשוק כזה שמייצר, מפתח וממציא טכנולוגיה שמיוצאת ו”מתפזרת” לעולם. את ההיקפים הרחבים הם כבר רואים ברכישות רכיבים של חברות ברחבי העולם שרכשו חברות מקומיות או מתבססות על פיתוחים וטכנולוגיה ישראלית. בהקשר הזה ניתן בהחלט להגיד שיצרניות הרכיבים הללו אפילו לומדות הרבה על מה שניתן לעשות בפועל עם הרכיבים שלהם עצמם. המגמות הן רבות ומגוונות אך עדיין מתמקדות בתחום המשך המזעור והגדלת הביצועים. גם המגמה של להכליל בתוך רכיבים בודדים מגוון של טכנולוגיות שונות נמשכת ובכך חברות מוצאות פתרונות בדמות רכיב אחד שמרכז בתוכו פונקציות שבעבר נזקקו למספר רכיבים לשם כך.

מגמה נוספת ומעניינת שהייתי קורא לה “הסמארטפונייה של התעשייה”. כמעט כל אחד מחזיק בכיסו מכשיר עם מסך מדהים ורב מגעי ועם חיישנים רבים בתוכו וכן קישוריות אלחוטית מגוונת, ובהחלט אנו רואים את ההשפעה על ממשקי אדם-מכונה גם בשוק התעשייתי. פיתוחים חדשים מונעים גם מדרישות לקוחות התעשייה למסך מגע איכותי במקום כפתורים ותצוגה פשוטה, ושימוש במיקרו חיישנים מזעריים שמפוזרים במוצרים עם אין ספור מטרות ופתרונות שהם מביאים איתם. כנ”ל לגבי קישוריות שבמקרים רבים מחליפה פתרונות של כבלים (למשל במוצר עם חלקים נעים). אין לנו ספק שהמגמות האלו ימשכו ויתחזקו. לגבי שווקים, שוק התקשורת ממשיך ב”זחילה” העקבית וארוכת השנים שלו כלפי מטה מבחינת היקפים, בין השאר עקב התחרות הרבה בתחום עם חברות מהעולם, לרבות ענקיות סיניות.

בהקשר צריכת רכיבים, שוק זה מהווה את המרכיב העיקרי של העברת ייצור ורכש לחו”ל. עדיין מדובר כמובן בשוק משמעותי ביותר עם רכש רכיבים רב (שמבוצע בפועל ברוב המקרים באמצעות קבלני משנה) שניתן להעריך בזהירות שהוא עדיין המוביל מבחינת ההיקפים. יש לציין שלאחרונה אנו אף מזהים ניצני אופטימיות של חברות בתחום התקשורת ויתכן שלפנינו תקופה טובה. אין ספק שגם אם כן, בדרך יפלו “חללים” ואנו מדי פעם קוראים ידיעות כאלו ואחרות בנושא. אנו בהחלט רואים המשך מגמת התחזקות של השוק הרפואי והצבאי שבו לישראל יש את הבולטות הטכנולוגית הרבה ביותר. התחום התעשייתי המגוון הוא כל כך גדול והשונות היא עצומה בין חברות שפורחות לבין אחרות שקמלות והייתי אומר שבשורה התחתונה הממוצע די שטוח. נקודה אחרונה שהייתי מציין כמגמה שהולכת וגוברת כאשר בשנה האחרונה אנו חשים בה יותר ויותר, הוא נושא תקנות ייצוא לרכיבים דו-שימושיים (רכיבים שהוגדרו ככאלו שמלבד שימושם האזרחי, הם יכולים גם לשמש לפיתוח וייצור נשק להשמדה המונית). העולם מתעורר בנושא זה בזמנים שונים ובקצבים שונים אך בהחלט אנו רואים יותר ויותר רצון לפיקוח על הנושא מבחינת היצואניות השונות. זאת מאחר ומדינות המערב (בראשן ארה”ב וחלק ממדינות אירופה) מנסות בדרכים שונות לאכוף את התקנות, אך מאחר וכמעט בלתי אפשרי כרגע לאכוף זאת בגבולות, הן מטילות את האחריות הבלעדית על היצואנים עצמם ומאיימות בסנקציות אישיות משמעותיות על ראשי החברות שיימצאו כחורגות בתחום. עם כל הרצון והכוונות, עדיין העולם נוהג כסומא בתחום והוא פרוץ לכל הכיוונים, ולכן ההשפעה היא בעיקר מנטאלית.

ל2012-. המחצית הראשונה של 2013 הייתה יחסית חלשה אולם עדיין ולמרות חוסר היציבות מסביב, סמטק ישראל הציגה עליה של 5% ביחס לתקופה המקבילה ב2012-. שוק התקשורת, שהוביל את הצמיחה בעבר, התמוטט כמעט לחלוטין ועדיין לא נראות באופק חברות המסוגלות להאיץ את הצמיחה הנדרשת בתחום הזה. לעומת זאת, השוק הצבאי פורח ואחריו במעקב צמוד השוק הרפואי, אם כי לא באותם הממדים של השוק הצבאי. לשמחתנו ולצערנו השוק הצבאי תמיד היה ותמיד יהיה בפריחה אולם כעת אנו מרגישים עלייה מסיבית בפעילות עם החברות המובילות בתחום הזה – יש מספר פרויקטים שהשתיקה יפה להם שסמטק שותפה פעילה ומובילה בהם. השוק הרפואי מתפתח בצורה יפה ומתונה וגם בו אנו שותפים בכמה פרויקטים גדולים.שוק המכשור והבקרה Semiconductors Test & Measurement

((

הוא גם שוק מאד מתפתח בשנה האחרונה ויש מספר חברות מובילות בארץ שסמטק מספקת להם פתרונות ייחודיים, השוק הזה מהווה כ15%- ממכירות סמטק בישראל. היכולת של סמטק להציע פריטים ייחודיים ומותאמים )CUSTOM( הציבה אותה במיקום מוביל בהיצע שניתן להציע ללקוחות ובשירות הטוב ביותר וזמני אספקה של 1-2 שבועות, כך שכיום 20% מסך המכירות הוא פריטים מיוחדים. שני תחומים חדשים שסמטק מציגה הם: .Optical & Chip Packaging

בתחום ה-Optical סמטק מציעה קישוריות של כבלים ומחברים: Active Optical.Cables & Connectors

בתחום ה-Chip Packaging סמטק מציעה שירות Packaging+Wire Bonding לחברות המפתחות עצמאית את השבב שלהם והיתרון הוא בשרותי ה- SignalIntegrity שהם חלק בלתי נפרד. אלו שני התחומים שאנו צופים בהם גידול משמעותי בעתיד.

בעוד שוק הרכיבים העולמי ממשיך להתאושש ויראה גידול ב- 2013 ,זמני אספקה לרכיבים מתארכים כתוצאה בביקוש גובר באסיה למוצרי אלקטרוניקה בידורית לקראת קריסמס ובאירופה בתחום הרכב וכתוצאה מירידה בהיקפי היצור של הפאבים בשנים האחרונות, הרי ששוק הרכיבים הישראלי מראה המשך מגמה מדאיגה של ירידה. הערכתי שמשנת 2010 ועד סוף 2013 ישלים שוק הרכיבים הישראלי ירידה של 25-30 אחוז בשלוש שנים. הירידה נובעת מכמה סיבות: המשך העברת הייצור לחו”ל, התגברות ההאטה בשוק התקשורת כאשר התחזקות שווקים אחרים כמו הרפואי והצבאי לא סוגרים את הפער שיצרה הירידה הדרמטית בשוק התקשורת. שוק ההייטק הישראלי משתנה והופך להיות יותר ויותר דומה לעמק סיליקון שמתאפיין בפיתוח אפליקציות תוכנה ומרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות כאשר יצור חומרה יתמקד במוצרים מורכבים בנפחי יצור קטנים יחסית, סדרות יצור ראשוניות ואינטגרציה ברמה גבוהה של מוצרים רפואיים ותעשייתיים. חברת Future לא חסינה ולא שאננה לשינוים בשוק הישראלי ומפתחת פלטפורמות חדשות שיאפשרו לה להתמודד עם השינויים ולהמשיך לצמוח כגון השקעה בתחום תאורת הלד, השקעה בתחום הרכיבים הפסיביים והאלקטרומכניים, השקעה בתחום רכש מכוון בכמויות קטנות, אינטגרציה של מוצרים ולא רק מכירת רכיבים, שיתופי פעולה ייחודיים עם קבלני מישנה גלובליים עם נוכחות מקומית וכן שיתופי פעולה עם סניפים אחרים של Future בעולם שמאפשר Future -ישראל לקבל הכרה בהזמנות יצור חול שנובעת מפעילות פיתוח בארץ.

שוק הרכיבים הצטמצם בחצי הראשון של שנת 2013 ואנו רואים כרגע, בחודש יולי, תחילה של עלייה בפעילות )בתקווה שזה ימשך!(. כפי שציינתי בסקר בשנה שעברה כולנו מחכים להשקעות גדולות מחו”ל ושל הקרנות הון סיכון בתעשיית ההייטק הישראלית כפי שהיה בשנים עברו, דבר שמניע קדימה את כל התעשייה הזו. התחומים החזקים נשארו כפי שהיו בשנה שעברה: צבאי, רפואי ותעשייתי. כמו כן, יש לשים לב לשינוי מגמה בחברות ההזנק וכיום רובן עוסקות בפיתוח מוצרים בתחום התוכנה ולכן אין כמעט רכש מצידן של רכיבי אלקטרוניקה. זמינות הרכיבים טובה, 4-8 שבועות בממוצע. ללקוחות שדורשים זמן אספקה קצר יותר, אנו מחזיקים מלאי מקומי במחסנינו, כדי שנוכל לספק ללקוחותינו JUST IN TIME

יש כמה מגמות ותעשיות שניתן לציין בפעילות בישראל: מגוון גדול של לקוחות (OEM’s) עוברים למודלים עסקיים של ”software only“שהמשמעות הינה שהלקוח מבסס כעת את הפתרון שלו כולל התוכנה על פלטפורמות OEM סטנדרטיות וזאת בניגוד לתכנון לוח ייעודי כפי שנעשה בעבר. לקוחות אלו מחפשים ספק לוגיסטי שיוכל לנהל את הפרויקטים במודל של FULL TURN KEY כולל ניהול מלאים ושילוח בינלאומי ואתגרים אלו הפכו לאתגרים גלובליים. יתרה מכך, ישנה משמעות לסרטפיקציות ((CERTIFICATION שבשנים האחרונות גורמת למדינות רבות להקשות על הכנסת ציוד ומוצרים לגבולותיהן והאתגר הוא לייצר מקומית באותה מדינה/אזור. מגמה נוספת שאנו חווים הינה אימוץ יחידות אחסון, SSD, שמאפשרות שדרוג והאצת ביצועים לאפליקציות שונות, והביקוש הרב בשוק יצר אלוקציות ובמיוחד בחברת אינטל. בתחום המעבדים אינטל מקפידה על מודל ה-TOCK-TICK ואנו רואים שבכל פעימה יש גידול במספר הליבות, בממשקים יותר מהירים, פונקציות ייעודיות ותוכנות ייעודיות תומכות ליישומי תקשורת ועיבוד המאפשרים ללקוחות ליישם נתבים חכמים ויחידות אבטחה על פלטפורמת מחשב פתוחה וסטנדרטית, אנו רואים את השוק גדל עם אינטל הן מבחינת מכירות והן מבחינת כמות הלקוחות החדשים. אנו עדים ליותר לקוחות חדשים מתחומי ה – SECURITY , CYBER, MOBILE APPLICATIONS לצד התעשיות המסורתיות מתחומי התקשורת ,תעשייתי ,צבאי ורפואי . סה”כ 2012 הייתה טובה ובייחוד חציון שני שחווינו גידול מול חציון ראשון וב- 2013 בניגוד לשוק הישראלי שנראה שדרך קצת במקום חווינו גידול חד מאוד בהיקף העסקים ומספר הלקוחות החדשים (YOY) וצופים המשך גידול במהלך החציון השני של השנה.

שוק הרכיבים בישראל עדין מתאפיין בחוסר יציבות, שמתבטא בחוסר יכולת של החברות לספק תחזיות מהימנות והרכש מתבצע בטווח קצר, וכן דחיות במימוש פרויקטים בכל השלבים שלהם. כאשר אנו רואים את המשך ההשפעה השלילית של חוסר היציבות של השוק האמריקאי והאירופאי ובנוסף הייסוף החד בשקל למול שני המטבעות לא מסייע באטרקטיביות הייצוא המקומי. במקביל יש גידול ביצוא של מדינת ישראל למזרח הרחוק ולמדינות המתפתחות שם כשוק אלטרנטיבי. להערכתי שוק הרכיבים ב-2013 יהיה זהה ל- 2012 למרות שימוש גדל והולך בפתרונות אמבדד לעומת פיתוח חומרה עצמאי. ארו ממשיכה להשקיע בקמפיין החדש תחת הסיסמא “GUIDING INOVATION FORWARD ” בו ארו מביאה לביטוי את היכולת שלה לזהות מגמות ארוכות טווח, לפני שהן מופיעות בשוק וזאת כחלק מארגון בינלאומי ובכך לסייע לחברות ישראליות גדולות וקטנות כאחד לממש את החזון שלהם.

ארו עברה שינוי משמעותי החל מסוף 2012 שהסתיים החודש, שינוי שכלל מעבר למערכת מידע חדשה מבוססת ORACLE בעלת יכולות מתקדמות, ואיחוד מחסנים באירופה. אחת מהסיבות לשינוי נועדה לאפשר ללקוחות אירו נגישות למלאי גדול יותר וגם להתאימו לצרכים המשתנים של השוק, לכן אנו צופים גידול במכירות החברה גם ממלאי בעיקר למוצרי Commodities בחציון השני של 2013. אנו רואים התארכות בזמני האספקה לעומת 2012 שהתאפיינה בזמני אספקה קצרים במיוחד אך עדין זמן האספקה הוא סביר לעומת הזמנים המקובלים בתעשייה.

כללית שנת 2013 החלה בירידה ביחס ל-2012 אך אנו רואים התאזנות בחצי השני של השנה. אין ספק ששוק התקשורת היווה את אחת הסיבות העיקריות להיחלשות בשוק הרכיבים. שתי מגמות עיקריות בשוק התקשורת גרמו לירידת רכש הרכיבים- חברות שנתקלו בקשיים עיסקיים כמו אלווריון והמגמה הנוספת היא מעבר של חברות תקשורת לביסוס מוצרים על פלטפורמות מחשוב מן המדף – דבר שמקטין את רכש הרכיבים. אנו גם צריכים לזכור בנוסף ששוק התקשורת היה מבוסס על רכיבים יקרים יחסית – כמו למשל מעבדים חזקים, דבר שהשפיעה מהותית על גודלו של שוק הרכיבים.

שווקים אחרים שמפצים על הירידה בתחום התקשורת הם בתחום התעשייתי, בטחוני , אנרגיות ירוקות בפרט בתחום הסולארי וכן אנו רואים פעילות רבה של חברות סטארט-אם בתחום הרפואי. מבחינת סוגי רכיבים אנו רואים היום יותר פעילות בתחום האנלוג וה-power . אנו לא רואים שינוי מהותי מבחינת הייצור מחוץ לישראל- והוא כולל גם חברות ביטחוניות שעקב הסכמי גומלין מחויבות לייצר בארצות אחרות . אני כולי תקווה שהירידה של 2013 אכן תיבלם ונמשיך את 2013 בעלייה בהיקף הפעילות.

שנת 2012 התאפיינה בגידול מתון בהיקפי המכירות יחסית לשנה הקודמת. לדעתי, השיפור לא נבע מהגדלה בהיקפי הייצור של החברות, אלא עקב הרחבת סל המוצרים של אלינה הנדסה בתחום הצבאי – בטחוני עם רכיבי RF ותדר גבוה ופעילות שיווקית בתחום ה POWER – עם קבלת חברת Intersil ו-Sensitron הידועות בתחום זה.

שנת 2013 התחילה חלש יחסית לשנה קודמת ברבעון הראשון עם מגמת התפתחות לרבעון השני וצפי להמשך שיפור במחצית השנה של 2013 .

מבחינת מאפייני השוק, שוק התקשורת והחברות המובילות בו אינן עומדות ביעדי המכירות /תחזיות ומזה נגזר היקפי רכש רכיבים קטנים מהתחזית.

לעומת זה, שוק הצבאי- בטחוני והרפואי מתאפיינים בביקושים ופרויקטים חדשים, אולם עדיין בהיקפי ייצור קטנים , בשלבי פיתוח והנדסה בלבד.

לגבי המשך העברת הייצור לחו”ל, נראה לי שיש התייצבות ומספר חברות גדולות שוקלות ברצינות לפחות להתחיל את הייצור בארץ. כפי הנראה עקב הגדלת עלויות הייצור בסין וההבנה שבנוסף לעלות הייצור הישירה יש עלויות עקיפות שהן משמעותיות ולא תמיד תומחרו כראוי. לצערי, שער הדולר הנוכחי הנמוך עלול לפגוע במגמה זו במידה ולא יהיה שיפור – פיחות משמעותי בשקל יחסית לדולר.

שנת 2012 הייתה שנה יותר טובה משנת 2011 , שנה זו התאפיינה בהמשך הירידה של שוק הטלקום. באירופה שוק הרכיבים דווקא צמח הודות להתאוששות בשוק הרכב. השווקים הפוטנציאליים אינם יכולים לכסות על אובדן שוק הטלקום. בחצי הראשון של 2013 ניתן היה לראות שהשוק מתחיל להתאושש. השווקים הפוטנציאליים בישראל הינם בעיקר בתחומי האנרגיה הירוקה, אנרגיה סולארית, תחומים אלו אינם מתרוממים ומתפתחים כצפוי. תחומים נוספים הם התאורה, ציוד רפואי, האבטחה והשוק הצבאי. תחום הציוד הרפואי מייצר חברות סטארט-אפ רבות לתחומים שונים אך ההיקפים אינם גדולים. התחום אשר צומח “לאט אבל בטוח” הינו השוק הצבאי.

בהרבה מהשווקים המתפתחים, תכולת הסיליקון נמוכה מאוד בהשוואה לתכולת הסיליקון המאפיינת את שוק הטלקום. גם השנה חברות הייטק ישראליות נמכרו לחברות זרות , חלקן השאירו את הסניפים המקומיים וחלקן צימצמו אותו.

מספר קטן של חברות אשר ייצרו במזרח החלו אט אט להחזיר את הייצור ארצה , אנו מקווים שהמגמה תימשך.

בהקשר לזמני האספקה, ניתן לומר התקצרו משמעותית ברוב סוגי הרכיבים למעט תחומים מסוימים שבהם עדיין ניתן להרגיש את זמן האספקה הארוך יחסית. מבחינת אחזקת מלאים, אנו ידועים כאחת החברות הגדולות בארץ אשר מחזיקה מלאי מקומי לרוב סוגי הרכיבים , על מנת לתת שירות טוב ללקוח במונחי MARKET-TO-TIME והחזקת מלאי הינו הפיתרון אשר נדרש ע”י רוב הלקוחות. זהו גם פיתרון שמאפשר לנו לתמוך בחברות הסטראט-אפ אשר דורשות כמויות קטנות ואספקה מיידית לבניית דגמים ואבי-טיפוס.

מבחינת מגמות כלליות בשוק הרכיבים אנו המשכנו לראות ב-2012 היחלשות רצינית של שוק הטלקום והמשך ירידה בדרישות הרכש של הלקוחות- הם רוכשים מה שצריכים ללא עודפים והרכש נעשה לא לפי תחזית אלא על פי דרישות הייצור. כמו כן אנו ממשיכים לראות המשך הזליגה של הייצור אל מחוץ לישראל.

השוק העיקרי שח.י. אלקטרוניקה עוסק בו הינו שוק הזיכרונות והאחסון (storage). מגמת המחירים הייתה בעלייה בתחילת השנה ועכשיו ישנה התייצבות, שוק הזיכרונות למעשה מתאפיין בעליות והורדות מחירים בהתאם למצב השוק – היצע וביקוש. מחירי הזיכרונות בסוף 2012 הגיעו למחיר עלות לכן יצרניות הזיכרונות סגרו FAB והחליפו קווי ייצור כך שהחלה עלייה של 10-20% אך הדרישה מהשוק לא התאפיינה בהתאם (בגלל מצב שוק ירוד)

הצפי הוא להתמתנות במחיר הזיכרונות בכלל וזיכרונות ההבזק בפרט אך לעלייה נוספת במהלך הרבעון האחרון וזאת לאור הביקוש והייצור בשוק האלקטרוניקה הצרכנית לקראת חג המולד…

מבחינת זמני אספקה ואלוקציות לא היו חווינו בעיות מלבד רכיבי זיכרונות ורכיבי קריסטל הקשורים גם לשוק הסלולר, שעליית הביקוש בייצור גרמה להתארכות בזמני האספקה לסוג רכיבים אלו.

שתף כתבה

כתבות קשורות