חגית חפץ, מערכת ניו-טק
שחר לסרי, סמנכ”ל טכנולוגיות של חברת אפריקוט, מספר בראיון מיוחד למגזין ניו-טק על מגמה חדשה במסגרתה חברות וארגונים מעבירים את התשתיות שלהם לענן גלובלי ונהנות מצריכת משאבים דינמית.
מה הן ההתפתחויות בתחום זה בארץ ובעולם?
המעבר לענן גלובאלי לא קרה ביום אחד, הוא קורה בהדרגה. השלב הראשון בא לידי ביטוי עוד לפני כמה שנים, כאשר ארגונים רבים הטמיעו מערכות וירטואליות כתשתית לשרתי הארגון. במסגרת השלב השני, המתקדם יותר, אנחנו עדים לכך שחברות מיישמות פתרונות ענן פרטי. בדרך זו, הענן נשאר בתוך הארגון ומנוהל בשליטה עצמאית, כאשר באמצעותו הארגון מספק משאבים ושרותי תוכנה ותשתיות למשתמשים ולמחלקות השונות שלו. במקביל לתהליך זה, חברות צברו יותר ויותר בטחון והסכימו לעבור בהדרגה למודל ה-SaaS (תוכנה כשרות). בדרך זו, הן העבירו לענן ציבורי תחומי שירות שונים, ביניהם מערכות ה-CRM, הפורטל הארגוני, הרשת החברתית ואת מערך שירותי הדוא”ל. המהפך המשמעותי יותר מתחיל לקרות כעת, במסגרתו השלב הבא של המיגרציה לענן הוא העברת התשתיות לענן ציבורי גלובלי. כלומר, מעבר של חלק ניכר מהתשתיות הארגוניות לשירותי ענן. תחום זה נקרא – IAAS, ופירושו “תשתית כשירות” (Infrastructure As A Service). דו”חות של אנאליסטים מראים כי ב-2008 30% מהשרתים בעולם היו וירטואליים. כיום, למעלה מ-60% מהשרתים בעולם כבר וירטואליים והם מעריכים כי בעתיד הלא רחוק כ-90% מהשרתים יהיו וירטואליים, כאשר חלק ניכר מהם בענן ציבורי.
ספר בבקשה על המגמה החדשה של העברת התשתיות לענן גלובלי
בשנים האחרונות התחום מתפתח מאד. עד לא מזמן לקוחות וגם הטכנולוגיה לא היו בשלים מספיק, והשירותים שימשו בעיקר לאיזון עומסים על אתרי אינטרנט וגם לסביבות שרתי בדיקה ופיתוח. היום כבר ניתן לזהות בבירור שינוי מגמה וניתן לראות כי משתמשים בשרתים בענן גם לתשתיות ליבה אמיתיות כמו שרתי SQL ,ERP טרמינל ועוד. כאן מדובר במרכז מערכות המחשוב הארגוניות ולא רק בשרותי התוכנה, כשהמשמעות היא גישה בענן עד רמת מערכת ההפעלה. הארגון מקבל סביבה וירטואלית משלו ובניהול הארגון באופן מלא, וכמובן שניתן להשתמש בו כשרת לכל דבר.
מה זה נותן לארגונים? מה היתרונות של השיטה הזאת?
ראשית, ההשקעה הראשונית היא אפסית – לא צריך להיכנס להשקעות בחומרה ורישוי תוכנה, ואם אחרי זמן הארגון מחליט שהשרת מיותר, הוא פשוט מפסיק לשלם עליו. כך לא הפסדנו את ההשקעה הראשונית ולא נתקענו עם השקעה יקרה מיותרת במערכות מחשב. בנוסף, המערכות גם לא מתיישנות. זאת, כיוון שבעצם אין חומרה ותוכנה בארגון עצמו והתשתיות של הענן כל הזמן משתדרגות. בנוסף, יש אפשרות באופן גמיש להוסיף ולהוריד משאבים מסביבת הארגון, בהתאם לצרכי הארגון ולעומסים על המערכות. הארגון יכול לשלם רק על הזמן היחסי בו הוא משתמש במשאבים גדולים יותר ויכול להפחית לפי הצורך. מדובר בצריכת משאבים דינמית.
גם בנושא היתירות של המשאבים והשרתים יש יתרונות למחשוב ענן. בענן של מיקרוסופט למשל, כל שרת נמצא בו זמנית בשלוש נקודות שונות בחווה עצמה, ובנוסף בתצורת ענן גלובלי
(GEO REDUNDANT) יש שלושה עותקים של כל המידע בחווה נוספת במדינה אחרת (למשל בדבלין ובאמסטרדם). בדרך זאת המידע מוגן באופן המיטבי, כך שכמעט בכל תרחיש אפשרי השירות עדיין יישאר באוויר.
בנוסף, כולנו יודעים כי פרוייקט שדרוג מערכות מידע דורשים השבתה, תכנון ולעיתים גם נכשלים. רובם מתבצעים בלילה או בסופי שבוע, וכרוכים בסיכונים ובעלויות גבוהות. לעומת זאת, בענן השדרוגים הללו מתבצעים באופן שקוף. לדוגמא, המעבר בשירות דוא”ל בענן מגרסת 2010 ל-2013 הסתכם בהודעה במייל וב-re-start לאאוטלוק (כמובן לאחר וידוא ביצוע העידכונים הרלוונטיים). יש לכך משמעות קריטית לרציפות העבודה והמידע בארגון, ובוודאי שבהנהלת הארגון יכולים לישון יותר בשקט.
איזה חברות נותנות שרותי ענן בעולם?
יש מספר חברות בעולם שהן שחקניות בתחום. אמזון מספקת שרותי תשתיות בענן בצורה רחבה מחוות השרתים שלה הממוקמת בדבלין. גם למיקרוסופט יש חוות שרתים במערב אירופה באמסטרדם ודבלין והיא מאפשרת סינכרון מלא בין האתרים. ישנן חברות נוספות שמשכירות שרתים בענן ביניהן rackspace ,Godaddy ועוד, ובעתיד הקרוב נתוודע ליותר ויותר חברות המציעות שירותים אלו.
מה אתה יכול לומר על החסמים? והאם השוק מתמודד איתם טוב יותר היום?
החסם התפיסתי, שהיה גם החסם העקרי, מתפוגג לאט לאט וכיום בפירוש יש יותר פתיחות לקבל את העובדה שגם אם המידע נמצא אצל גורם חיצוני, הוא נמצא על גבי תשתית מאובטחת, שלעיתים קרובות היא בטוחה יותר מהתשתית של הארגון עצמו. אני מאמין כי רמת אבטחת המידע אצל ספקיות הענן המרכזיות טובה יותר בהשוואה כמעט לכל חברה או ארגון אחרים. אני לא מכיר הרבה חברות שהשקיעו משאבים באבטחת מידע, אבטחה פיסית למניעת חדירה למיתקן וגם באבטחה לוגית.
בנוסף, בעבר ה-IAAS היה יקר והיום המחירים הופכים ליותר משתלמים. זאת, כיוון שיש יותר פתיחות והדרישה עלתה וגם כיוון שאצל הספקיות ישנן חוות שרתים עתירות משאבים אף יותר. בנוסף, גם הטכנולוגייה התקדמה והחומרה חזקה יותר ומשום כך ניתן להציע יותר שרותים ומשאבים בפחות כסף. זאת הסיבה שכעת אנחנו עדים לכך שהתחום הופך יותר שכיח. אם בעבר היו חסמים טכניים, שקשורים לקצבי עבודה, כיום רוחבי הפס אצל הלקוחות עצמם יותר גדולים ובאותה העלות. רוחבי הפס והקצבים עלו בצורה דרסטית ומאפשרים עבודה טובה יותר, מהירה יותר ובעלות נמוכה יותר. לדוגמא, לקוח יכול להזמין כיום קו תמסורת עסקי בעלות של כשליש מחיר ממה שהיה רוכש את אותו הקו לפני 5 שנים. גם מנהלי כספים בארגונים הבינו שבמקום לעשות השקעה משמעותית עם פחת על ציוד קבוע, עדיף להם להשקיע בסוג של מנוי גמיש, שמוכר כהוצאה מלאה. כמו כן, המודל הזה נוח מבחינת תכנון תקציבי. כלומר, יש מסגרת תקציב קבועה שמאפשרת להעריך את ההוצאה השנתית על תשתיות המחשוב.
מה צופים האנאליסטים בארץ ובעולם?
על פי גרטנר, בשלוש השנים הקרובות ארגונים יתלבטו בין הענן הציבורי הפתוח לענן הפרטי הסגור. כמו כן, שירותי מחשוב בענן צפויים להוות 10.2% מההוצאות על שירותי IT חיצוניים. לפי הערכות, ב-2010, עמדו ההכנסות העולמיות משירותי ענן על 68.3 מיליארד דולר, עלייה של 16.6% לעומת 2009 ומגמת צמיחה זו נמשכה גם בשנים האחרונות, וב-2014 עתידות הכנסות אלו להגיע ל-148.8 מיליארד דולר. בסך הכל, בחמש השנים הקרובות עתידים ארגונים להשקיע 112 מיליארד דולר בשירותי מחשוב בענן דוגמת תוכנה כשירות (SaaS), פלטפורמה כשירות (PaaS) ותשתית כשירות (IaaS).
