אתה לא יכול לנהל מה שאתה לא מודד

צמצום השימוש באנרגיה ופסולת נתפס כמשהו טוב לסביבה וטוב גם לשורות התחתונות של הדו”חות הכספיים בכל ארגון. עם זאת, למנהלים בדרך כלל אין את המידע בנוגע לצריכת האנרגיה בארגון שהם זקוקים לו על מנת לקבל החלטות פרו-אקטיביות המבוססות על ידע. אל לנו לטעות, הפחתת האנרגיה בארגון ואחריות חברתית – תאגידית הינם אינטרס מובהק לכל מנהל, אך לרוב הנתונים והמידע אינם זמינים לו בפורמט פשוט ונוח להבנה. לעתים קרובות מדי מיזמים לחיסכון באנרגיה מתבצעים כשדרוגים חד פעמיים שאינם בפיקוח ואינם נמדדים כראוי לאורך זמן. כתוצאה מכך, היתרונות של אותם מיזמים נעלמים מהר מאוד.

המפתח לצמצום השימוש באנרגיה ושמירה על החיסכון לאורך הזמן, הוא לתת למנהלים את המידע הנכון שיאפשר להם לקבל החלטות מושכלות המבוססות על נתונים אמיתיים. שימוש במערכות ניטור אנרגיה הינו פתרון מוכח שמספק נראות ומידע זמין. מערכות אלו מאפשרות למנהלים להבין את השימוש באנרגיה של הארגון, לנקוט בפעולה מתאימה ולשפר את יעילות השימוש באנרגיה וביצועי הארגון לאורך זמן.

מה צריך למדוד ומדוע?  הפאסיבי והאקטיבי

האתגר המרכזי בניהול השימוש באנרגיה הוא שלא כל השיפורים דורשים את אותה רמת ניטור. ניתן לחלק זאת לשתי קטגוריות: פסיבי ואקטיבי. השיפורים הפסיביים, לדוגמא, הינם התקנת בידוד, החלפת תאורה לתאורה יעילה ועוד. השיפורים הפאסיביים מספקים את אותן תוצאות ללא כל צורך בכיול תקופתי, או ניטור לאורך זמן. בדיקת היתכנות השיפור הפאסיבי הינו חד פעמי ודורש מאמץ מינימלי.

לעומת זאת, רוב השיפורים הינם אקטיביים שדורשים פעולה תקופתית בכדי להמשיך ולספק תועלת. השיפורים האקטיביים כוללים תוכניות להגברת המודעות, מערכות בקרה וניטור אנרגיה, תחזוקה תקופתית ופעילויות אחרות הדורשות תשומת לב מתמשכת. למרבה הצער, שיפורים אקטיביים יהפכו ללא אפקטיביים במידה ולא תינתן תשומת לב מספקת לתהליך. כתוצאה מכך החיסכון יעלם, ואף נחזה התדרדרות של הביצועים גם בהשוואה למצב הראשוני. על כן, כל תכנית לשיפור צריכת האנרגיה צריכה לכלול כבר בשלבים הראשוניים תכנון מפורט שיכלול אסטרטגיה ארוכת טווח לניטור ושמירה על החיסכון לאורך זמן.

אסטרטגיית ארוכת טווח

המפתח לניהול אנרגיה נכון הוא, כמובן, לנקוט פעולות מעשיות על בסיס מידע ונתונים אמיתיים. אם כן מה המידע שנדרש.

ננסה לענות על השאלה באמצעות דוגמא של רשת קמעונאית שמונה עשרות סניפים, ניתוח חשבונות החשמל בהשוואה לשטח כל אחד מהסניפים (צריכה סגולית קוט”ש למ”ר) יציף את הסניפים הלא יעילים אך האם זה מספיק? כנראה שלא, מאחר ולא נדע מהי הסיבה האמיתית לכך שאותו סניף לא יעיל. יכולות להיות מספר רב של סיבות: שעות הפעילות השתנו, מערכת הבקרה בתקלה או פועלת באופן שגוי, אזור גיאוגרפי עם תנאי אקלים שונים, תפעול לא נכון, אחזקה שגויה, מערכות שנשארות לפעול ללא צורך, מערכות אנרגיה לא יעילות, טעות בחשבון החשמל וכדומה. הצעד הבא שיקרב אותנו לפתרון הוא אפשרות לצפות באופן רציף אחר היסטוריית צריכת החשמל של המונה הראשי בסניף. באמצעות מעקב רציף נוכל להבין מה היו שעות הפעילות, האם הושארו מערכות לפעול מעבר לשעות הפעילות, מה היו שעות השיא של צריכת האנרגיה, האם הייתה טעות בחשבון החשמל וכדומה. צעד זה מקרב אותנו אך עדיין לא מספיק מאחר וגם אם נמצא שחלק מהמערכות הופעלו מעבר לשעות הפעילות לא נוכל לדעת באיזו מערכת מדובר. על מנת להתקדם צעד נוסף בפתרון התעלומה נדרש לצפות באופן רציף אחר צרכני האנרגיה העיקרים והתפוקות שלהם כדוגמת: מערכת הקירור, מערכת המיזוג, מערכת האוויר דחוס, מערכת התאורה וכדו’. ניתוח מעמיק של כל אחד מהצרכנים יאפשר לזהות את מקור חוסר היעילות בסניף ולטפל בו באופן מיידי.

בדוגמא שלהלן וכך גם בכל ארגון בעל צריכת אנרגיה גבוהה שרוצה לנהל את האנרגיה נדרש להתקין מונים על כל אחד מהצרכנים הראשים ולבצע מעקב רציף וניתוח מעמיק של פרופיל צריכת האנרגיה. על מנת לבצע מעקב נכון ולנתח את כל הנתונים נדרש זמן, ידע וניסיון. לא בכל הארגונים ישנם את המשאבים לכך. הפיתרון הוא להטמיע מערכת ניהול אנרגיה שכל הנתונים מהמונים יועברו אליה באופן אוטומטי, המערכת תנתח אותם, תאתר את כל הליקויים ותשלח התרעות לאחראים על הצרכנים הספציפיים בהם ישנה ירידה ביעילות האנרגטית.

איך בוחרים מערכת לניהול אנרגיה?

לא כל יום בוחרים מערכת שתאפשר לנהל את כל צריכת האנרגיה בארגון, כאשר לוקחים החלטה חשובה מהסוג הזה נדרש לתת דגשים לכל הנקודות ההכרחיות הבאות:

 המערכת צריכה להיות פשוטה וידידותית למשתמש עם אפשרות להתממשק לכל סוגי ציוד המדידה בתקשורת פתוחה ואפשרות להתממשק עם בסיסי נתונים נוספים (מערכות בקרה, מערכות לניהול הייצור, מערכות כספים וכו’)

 יכולת לביצוע ניתוחים אנליטיים לדוגמא רגרסיות של צריכת האנרגיה בהשוואה לעומס החום שנמדד. יכולת להוציא דוחות רלוונטיים עבור מערכות האנרגיה (COP, CFM/Kwh, Ton steam/ton LPG, טון ייצור לקוט”ש)

 מערכת שתשמש את כל המשתמשים: הנהלה (דוחות מנהלים KPI), מחלקת כספים (בילינג, עלויות אמיתיות, זמני החזר השקעה) מחלקת הנדסה (תכנון עתידי, תפעול שוטף, מעקב אחר יעילות השימוש), מחלקת אחזקה (ביצוע אחזקה מונעת על בסיס נתונים אמיתיים)

 המערכת צריכה לאפשר שליחת הודעות באופן אוטומטי כאשר היא מזהה ירידה ביעילות האנרגטית או התפעולית.

 יכולת לניהול רשת החשמל במתח הגבוה והנמוך, יכולת להתממשק לממסרי ההגנה ולמפסקים. יכולת לנהל את איכות החשמל – מערכת שעונה על דרישות התקן EN50160, דוחות להרמוניות וכו’ מערכת שעונה על דרישות תקן לניהול אנרגיה ISO50001.

בחברות עסקיות ישנן תוכניות שונות שמטרתן לייעל את העסק ולהגיב טוב יותר לציפיות של הלקוחות. באותה הרוח, למנהלים צריך להיות את האינטרס לקדם ניהול אנרגטי יעיל ומקצועי בארגון שלהם. ניהול אנרגטי נכון, תוך מתן תשומת לב גם לשיפורים אקטיביים לאורך זמן וגם לשיפורים הפאסיביים יוביל את הארגון להיות עסק יעיל אנרגטי, חיובי לסביבה ואף יעיל מבחינה כלכלית.

הכותב הינו יועץ לשירותי ניהול אנרגיה בחברת ניהול האנרגיה – שניידר אלקטריק.

משה מהרבן, שניידר אלקטריק

תגובות סגורות