בשנת 1999 השתמש היזם הבריטי קווין אשטון לראשונה במונח ‘האינטרנט של הדברים’ (IoT), בהתייחס לרשת גלובלית של עצמים מקושרים המזוהים ע”י תדר רדיו (RFID).
היום, כאשר מדברים על IoT מתייחסים לרשת של עצמים פיזיים, או “דברים”, משובצים באלקטרוניקה, תוכנה, חיישנים וקישוריות רשת, אשר מאפשרת לעצמים אלה לאסוף ולהעביר ביניהם נתונים. האימוץ המהיר וההצלחה של ה-IoT מביאים מומחים כמו האנליסטים של גרטנר להערכה כי תחום ה-IoT יקיף כ-21 מיליארד עצמים בשנת 2020. כאשר מדברים על IoT, רבים נוטים לתאר את המקרר הביתי מעדכן אודות סטטוס המצרכים המאוחסנים בו, ושולח את האדם לקנות חלב, ביצים וגבינה, אבל אנחנו כבר מחוץ למקרר. עכשיו אנחנו צפויים לראות את ה-IoT קשור למכונה שמייצרת את המקרר שלנו, ולא למקרר עצמו, עם מגמה חדשה שנקראת האינטרנט התעשייתי של הדברים (IIoT). הזמינות הגדולה של רוחב פס, יכולת חישובית וכושר אחסון אינסופי כמעט בקצה אצבעותינו דרך הענן, משמשים גורם מפתח לקידום מגמה טכנולוגית חדשה זו. בשנה האחרונה התחלנו להציץ במה שאפשרי. זה בא בעקבות המרדף אחרי נושאים כמו טורבינות גז יעילות יותר, הצורך בתחזוקה בזמן אמת של ציי משאיות, וחיפושי נפט וגז. מבחינתי, IIoT אפילו יותר מרגש מאשר המקרר המחובר, מפני שהוא משנה את האופן בו אנו מתכננים ומקיימים אינטראקציה עם מכשור, ובנוסף מתחיל להיות בעל השפעה מכוננת על הדרך בה אנו חיים.
ה-IIoT של היום
יש דוגמאות רבות עליהן ניתן להצביע, בהן IIoT משנה את העולם סביבנו. Philips CityTouch היא דוגמא כזו. מדובר במערכת חכמה לניהול תאורה, המאפשרת לשכונות ולערים שלמות לשלוט באופן אקטיבי על תאורת הרחוב שלהן בזמן אמת. כך יכולות רשויות מקומיות לוודא כי רחובות מסוימים מוארים היטב, להאיר מקומות בהם יש הולכי רגל רבים, להפעיל תאורה במזג אויר גרוע, כאשר אור סביבתי מעומעם יורד לרמה מסוכנת, או אפילו לכבות את התאורה, לדוגמא באזור תעשייה כאשר אין בו אנשים. אותן רשויות מקומיות יוכלו גם לשנות את צבע התאורה, מה שיוכל לסייע בהכוונת תנועת הולכי רגל ומכוניות ברחבי העיר, לדוגמא לכוון אנשים לעקוב אחרי אורות ירוקים, כך שיוכלו להגיע בבטחה מאצטדיון הכדורגל לתחנת הרכבת. אנו רואים טכנולוגיה זו בערים ברחבי אירופה, והגורם שאפשר זאת נטוע בעובדה ש-CityTouch משתמשת בענן כתשתית הטכנולוגית שלה, מריצה עליו את המערכת, ובכך מפיקה ערך עסקי מכמויות גדולות של נתונים הנאספים מחיישנים המותקנים בפנסי התאורה.
הצמיחה של ה-IIoT לא הייתה אפשרית ללא הענן כפי שהוא. הענן מסוגל לעמוד בגידול מהיר זה, ובמקביל לעזור ליצור מודלים עסקיים חדשים. כאשר פנס רחוב הוא לא רק מקור אור, אלא גם תרמומטר, ברומטר וחיישן תעבורה, האפשרויות העומדות בפני רשת זו של התקנים מחוברים, כדי לשפר את חיי העיר, הן גדולות מאוד. תחום אחר המנצל את יתרונות הענן לקידום IIoT, הוא בתעשיית הנפט והגז. חברות משתמשות באסטרטגיות IIoT לניהול ולאיסוף נתונים מפעילויות בסביבות מרוחקות ולעתים קרובות מסוכנות, כדי לקבל החלטות טובות יותר על המיקום בו יש סיכוי לאתר נפט או גז.
חברת Shell, לדוגמא, משתמשת בנתונים מחיישנים בבארות שלה כדי להגדיל תפוקת נפט וגז. כל חיישן מייצר כ-1 פטה-בייט של נתונים. ההערכה היא כי ל-Shell יש יותר מעשרת אלפים בארות נפט. לפני מספר שנים בלבד, ניהול וניתוח כמות כזו של נתונים לא היו עולים על הדעת, אפילו לתעשייה המתמודדת עם מערכי נתונים גדולים כגון אלה של תעשיית הנפט והגז. היום, עם הזרם הבלתי פוסק של מידע מהחיישנים בבארות, בשילוב עם כוח מחשוב מוגבר באדיבות הענן, Shell מסוגלת לשנות את האופן בו היא פועלת כארגון. על ידי איסוף מערכי נתונים עשירים אלה, הופך עתה קידוח לאפשרות האחרונה שנשקלת על מנת למצוא נפט. משמעות הדבר היא שחוקרים ומהנדסים של החברה יכולים להשקיע יותר זמן בחיפוש שדות נפט נכונים, ופחות זמן בקידוח לאיתור נפט וגז שאולי לא קיימים שם. זה עוזר לחסוך בעלויות ולצמצם למינימום את הפגיעה בסביבה.
תחום נוסף בו אנו רואים את עליית ה-IIoT, קשור באופן הדוק לנפט וגז והוא תחום שירותי תשתית (Utilities). הדוגמא הטובה ביותר לכך היא העבודה אותה עושה ג’נרל אלקטריק (GE), אחת היצרניות הגדולות בעולם של טורבינות, ואחראית לייצור 30% מהחשמל בעולם. החברה מנצלת IIoT כדי להמציא את עצמה מחדש, ובתהליך זה גם את הכלכלה של התעשייה. ג’נרל אלקטריק משתמשת במאות חיישנים ובניתוחים אנליטיים מתקדמים, כדי להפעיל את צי טורבינות הגז שלה באופן יעיל יותר. בחברה מעריכים כי עקב קנה המידה העצום של מוצרי GE, בשיפור פרודוקטיביות של אחוז אחד בלבד, תוכל החברה לחסוך מאות מיליארדי דולרים. IIoT משנה גם את הייצור כפי שאנו מכירים אותו, על ידי אספקת מידע בזמן-אמת מרצפת המפעל, לא רק כזה שמאפשר לייעל ייצור ולמנוע בזבוז, אלא גם לגלות הזדמנויות עסקיות חדשות. טאטא מוטורס (Tata Motors), אחת היצרניות הגדולות ביותר של כלי רכב מסחריים, היא דוגמא לכך.
טאטא מוטורס מתקינה חיישנים במשאיות שלה, ובנתה מודל שירות המאפשר לבעלי ציי משאיות גדולים ליהנות מתובנות טובות יותר על האופן בו כלי הרכב פועלים, לרבות השימוש שנעשה בהם, לחזות תקלות פוטנציאליות ולמנוע אותן. אפשר להשתמש בחיישנים שבמשאיות לניטור התנהגות נהגים, מה שיכול לשמש חברות ביטוח כדי לעזור לקבוע פרמיות נכונות יותר, ובכך ליצור דרכים חדשות של עשיית עסקים לא רק בעסקי הרכב, אלא גם בתחום הביטוח.
ה-IIoT של מחר
מגמה חדשה שאנו מתחילים לראות, היא זו של מצלמות וידאו המשמשות כחיישן עבור עומסי עבודה של IIoT. מצלמת וידאו אינה רק מכשיר הקלטה פשוט, אלא משמשת כחיישן מורכב שיכול לפקח על מספר גדול ביותר של נקודות נתונים בו-זמנית. במכונית תוכל להיות מצלמת וידאו המכוונת אל ההגה ואוספת נתונים על שחיקת הצמיגים ורפידות בלמים, ובאותה עת מנטרת את איזון הגלגלים, המתלים והטיפול במכונית. במודל IIoT המסורתי נדרש חיישן על כל אחד מרכיבים אלה, אבל עם מצלמת ווידאו מקושרת לענן ומשמשת כחיישן, כל המידע הזה יכול לעבור עיבוד וניתוח כמעט בזמן אמת, כדי לעזור בנסיעת המכונית, או כדי לסייע בתחזוקה מונעת. ראינו רק את קצה הקרחון. חידושים ושירותים רבים ב-IIoT ישפיעו על חיי היומיום של צרכנים בדרכים שעדיין איננו יכולים לדמיין אותן, וישנו את המטבחים, המכוניות והבתים שלנו. IIoT ישנה את האופן בו אנו מתכננים מכונות ואת המערכות הבנויות עליהן, ממפעלי ייצור עד שדות תעופה. נבין טוב יותר מערכות אלה כדי להשיג אמינות ויעילות גבוהות יותר, ושינויים אלה ישפיעו בוודאות על האופן בו אנו חיים ומקיימים אינטראקציה עם סביבתנו.
ד”ר וורנר ווגלס, CTO וסגן נשיא אמזון
