חברת צ’קראטק מביאה את בשורת העתיד בתחום הרכב החשמלי. אילן בן דוד מנכ”ל צ’קראטק: “בקרוב נוכל לטעון רכב חשמלי בדקות בודדות וברבע ממחיר התדלוק של מיכל בנזין”
בתחילת המאה ה-20 מכוניות חשמליות היוו חלק נכבד בתחבורה האמריקנית: אחת מתוך שלוש מכוניות בארה”ב הייתה חשמלית, אלא שקידוחי הנפט הרבים בטקסס וייצור סדרתי של רכבים מונעים בבנזין דוגמת ה- Model Tשל פורד דאגו להעלים את המכונית החשמלית מנוף הכבישים.
ההבנה כי ההתחממות הגלובלית היא אחת הסכנות שמאיימות על הציוויליזציה שלנו גרמו לעניין מחודש ברכב חשמלי. אחת הסיבות העיקריות להתחממות הגלובלית היא פליטת גזי חממה לאטמוספירה. נמצא כי מגזר התחבורה בלבד אחראי באופן ישיר על 14% מהזיהום. במטרה לשנות את המגמה ואולי אף להפוך אותה, אנחנו חייבים להפחית את פליטת הגזים בשנים הקרובות ולבצע מעבר ממנועי בעירה למנועים חשמליים. דו”ח של ארגון איכות הסביבה האירופאי מאשר כי פליטות גזי החממה מרכבים חשמליים נמוך בכ-17%-30% מרכבים המונעים בדלק.
מספרי 2018 כבר מתחילים להמחיש שמדובר במהפכה של ממש שמתהווה לנגד עיננו ושעשויה בעתיד להחליף חלק לא מבוטל מכלי הרכב המונעים בדלק ובגז. ב-2018 מכירות כלי הרכב החשמליים בארה”ב גדלו ב-80% ולפי תחזית מכון המחקר של בלומברג עד שנת 2040 יהוו כלי הרכב החשמליים כשליש מסך כלי הרכב הקיימים. ההערכה היא כי הגידול בכלי הרכב החשמליים על הכביש יביא לכך שצריכת הנפט העולמית תרד ב-7.3 מיליון חביות נפט מדי יום, ללמדנו שעוד נכונו לתעשיית הרכב החשמלי אתגרים רבים ומאבק אל מול לובי יצרניות הנפט, אך נדמה שמהפכת הרכב החשמלי כבר עברה מזמן את נקודת האל חזור.
מעבר לנושא הסביבתי לרכבים חשמליים יש גם יתרון כלכלי – תחשיב עלויות הנסיעה לדברי בן דוד מגלה כי “בישראל, ליטר דלק עולה כ-6 וחצי שקלים, המשמעות היא שברכב העושה 10 ק”מ לכל ליטר דלק, כל קילומטר עולה 60 אג.. במכונית היברידית חדשה ויעילה מסוגלת לנסוע כ-20 ק”מ על ליטר דלק אחד, כך שעלות הנסיעה היא כ-30 אגורות לק”מ. לעומת זאת, תעריף ההספק החשמלי העדכני הוא 57 אגורות לקילוואט/שעה (קוט”ש). מכוניות חשמליות כיום יכולות לנסוע כ-7 ק”מ בקוט”ש אחד, כלומר המחיר לקילומטר הוא 8 אגורות בלבד, כרבע ממחיר הדלק של מכונית חסכונית ביותר.
למרות היתרונות הכלכליים והסביבתיים, אימוץ הטכנולוגיה עדיין בראשיתו. אחד הגורמים המרתיעים את הצרכנים הוא המחסור בתחנות טעינה מצד אחד וזמן הטעינה הארוך מצד שני אל מול הנגישות הגבוהה של תחנות הבנזין. לתופעה יש גם ביטוי פסיכולוגי הנקרא “range anxiety“.
כדי להתגבר על בעיות אלו, פותחה טכנולוגיה לטעינה מהירה המאפשרת לטעון את הרכב בכ-20 דקות (נכון להיום) ותוך מספר שנים –תוך 5 דקות בלבד. פריסה רחבה של מטענים מסוג זה תרגיע את הנהגים ותעלים את בעיית ה- range anxiety. המטענים הנדרשים לביצוע טעינה מהירה הינם גדולים ביותר (350 קילוואט עד 1 מגה וואט) והתקנתם יוצרת בעיות קשות ברשת חלוקת החשמל, הקשורות גם במחסור בהספק וגם בהפרעות ניכרות ליציבות רשת החשמל בסביבה שלהן. כדי לפתור בעיות אילו נדרש שידרוג מאסיבי של רשת החשמל, שידרוג זה יקר מאוד ולוקח זמן רב. כדי שתשתית הטעינה תדביק את צרכי שוק המכוניות החשמליות יש צורך בפתרונות טעינה מהירים ועמידים שאינם פוגעים ביציבות הרשת וניתנים להתקנה מהירה ללא צורך בשדרוג תשתיות החשמל הקיימות. חברת צ’קראטק הוקמה בדיוק לשם כך. צ’קראטק פיתחה טכנולוגיה ייחודית לאגירת אנרגיה, שמספקת כמות בלתי מוגבלת של מחזורי פריקה-טעינה, ומאפשרת להקים תחנות טעינה מהירות לרכבים חשמליים בכל מקום, גם במקומות בהם רשת החשמל חלשה. המערכת החדשנית מבוססת על טכנולוגיה שבמרכזה גלגלי תנופה, מעין ‘סביבון’ המסוגל לאגור חשמל מהרשת בצורת אנרגיה קינטית. הסביבון נטען בצורה איטית מהרשת ע”י מנוע חשמלי וכשנדרש, המנוע הופך לגנרטור ומספק חשמל בהספק גבוה למכונית. הכמות הבלתי מוגבלת של מחזורי הטעינה, והעובדה שהמערכת מכנית לגמרי, נותן לה יתרון כלכלי משמעותי על פני סוללות אחרות בשוק, בנוסף ליתרון הסביבתי הברור שכן המערכת ירוקה לגמרי – אורך חייה ארוך, ומחזור הרכיבים שלה משתמש בתהליכי מחזור זולים וזמינים. אילן בן דוד מנכ”ל צ’קראטק מסביר, “את מערכת אגירת האנרגיה שלנו אני משווה לניאגרה בשירותים משום שהבעיה דומה לזו של הרכב החשמלי: יש צורך בזרם מים חזק מאוד, אבל אין מספיק מים בצינורות, הניאגרה משמשת כמתקן אגירה מקומי, שמתמלא אט אט, ובשעות הצורך – מתרוקן בזרם חזק”.
בן דוד מוסיף: “במכונית בעלת מנוע בנזין אתה מתדלק במשך שלוש דקות ונוסע ארבע שעות, לעומת זאת בכלי רכב חשמלי, אתה משקיע זמן טעינה של שמונה שעות ונוסע שעתיים. טעינת כלי רכב חשמלי עם הפתרון של צ’קראטק אורכת בערך 20 דקות והצפי הוא כי בתוך חמש שנים זמן הטעינה יתקצר לחמש דקות בלבד. כבר היום פתרונות הטעינה החשמלית מאפשרים למי שנוסע 20 קילומטר מדי יום לעבודה ובחזרה, לטעון את הרכב כשהוא חונה בביתו ובעבודה. אולם שיטה זו מהווה בעיה עבור מי שנוסע כל היום, כמו נהגי אובר (Uber) וליפט (Lyft), מוניות ואוטובוסים, ציי רכב. כלי רכב אלו הם בעלי הקילומטרז’ הגבוה ביותר ולכן נדרשים לפתרון אחר – מהיר וכלכלי”.
מייסדי החברה, מימין לשמאל: דוד פינקו- סמנכ”ל פיתוח ומחקר, ניר זוהר- אחראי על הפיתוח העסקי בחברה ואילן בן דוד- מנכ”ל החברה
כחלק מהמאמצים לספק פתרון להטענה מהירה נוסה בעבר פתרון החלפת סוללות הרכב החשמלי, התחנות של בטר פלייס הפרושות ברחבי הארץ הינן עדות לאופן בו הסיפור הזה נגמר. “זהו רעיון בעייתי מבחינה כלכלית” מסביר בן דוד, “זאת משום שהסוללה מהווה חלק מאוד משמעותי מהמכונית וכדי לתחזק מכונית אחת על הכביש יש צורך בכמה סוללות חלופיות. יחד עם זאת, זה לא כדאי להחזיק בסוללות מאחר והקיבולת שלהן פוחתת בכל שימוש” מציין בן דוד. עקב עלות הציוד הגבוהה טעינה חשמלית מהירה צפויה להיות גבוהה יותר מתעריף החשמל הרגיל. להערכתנו, מחיר טעינה מהירה באמצעות הפתרון המתקדם שלנו יהיה כפול מטעינה ביתית, כך שהטעינה המהירה עדיין תהיה זולה משמעותית למול תדלוק בנזין ותחסוך זמן”.
אם כך, נשאלת השאלה מדוע לא להשתמש בסוללה כימית רגילה, מסוג ליתיום-יון כמו שנהוג כיום כדי לאגור את החשמל לשעת הצורך? “מטען מהיר צריך להטעין בממוצע כ-20 מכוניות ביום, כלומר הסוללה צריכה להשלים 20 מחזורי טעינה באופן יומי”, הוא מסביר. “מה יקרה אם סוללת הטלפון תתמלא ותתרוקן 20 פעמים ביום? עד מהרה היא תישחק”. בעוד סוללות מודרניות, העשויות ליתיום-יון, שורדות 7000 מחזורי טעינה לאורך חייהן, בן דוד אומר כי לתחנות ההטענה של צ’קראטק יש מחזורי טעינה כמעט בלתי מוגבלים (מעל 100,000) והן צפויות לשרוד 20 שנות שימוש רציף.
“ההשקעה הראשונית של המערכת שלנו אמנם גבוהה משל סוללה פשוטה, אבל היא חיה לנצח, וזה מוביל לירידה משמעותית בעלויות התפעול של תחנת הטעינה”.
צ’קראטק מקווה לרכב על גל הצמיחה הצפוי בתחום הרכבים החשמליים ולהפוך לסטנדרט בכל הקשור לטכנולוגיה שתעמוד בבסיס תשתיות ההטענה. החברה שהוקמה בשנת 2013 על ידי בן דוד, דוד פינקו המשמש כסמנכ”ל מחקר ופיתוח וניר זוהר, האחראי על הפיתוח העסקי בחברה, מעסיקה כיום 14 עובדים בישראל, ופועלת במדינות אירופה ביניהן איטליה, צ’כיה ואוסטריה.
תחנת הטענה של החברה
לאחרונה השיקה החברה בהשקה עולמית את המערכת הראשונה בשדה התעופה הבינלאומי של וינה בשיתוף עם חברת האנרגיה המקומית Wien Energie ומנהלת שדה התעופה. בנוסף החלה החברה בשיתוף פעולה עם חברת סקודה, אשר מתכננת להיכנס בקרוב לשוק הרכב החשמלי. עד כה החברה גייסה 9.6 מיליון דולר בין היתר מהקרנות iArgento, ו- Capital Nature. צ’קראטק כבר נערכת להרחיב את פעילותה גם לשני שווקי יעד נוספים: אמריקה וסין, באמצעות יישום מודל עסקי המבוסס על שותפות עם בעלי קרקע, עיריות, חברות ואנשים פרטיים כך שצ’קראטק תפעל כמוצר מדבקה (White Label), תשכיר את תחנות הטעינה, תתקין ותתחזק אותן באמצעות קבלני משנה. בדרך זו, צ’קראטק תגבה מנהגי המכוניות החשמליות מחיר לפי קוט”ש, ותשלם בהתאם לחברות המקומיות. “מכוניות חשמליות כיום זה נושא חם מאוד. אומנם השוק כרגע בחיתוליו אבל אין ספק כי העולם היום מבקש פתרונות חסכוניים, ברי קיימא שמטיבים עם החברה והסביבה. צ’קראטק היא חלק ממגמה זו של עיצוב העולם המשתנה ומציעה פתרון שאולי נראה היום עתידני, אך בקרוב יראה לצרכן כברור מאליו”.
