אחרי כמעט שנתיים של ניסויים מבצעיים, הכריז צבא ארצות הברית על חברת General Dynamics כזוכה בפרוייקט Multi-Utility Tactical Transport – MUTT , “פרד רובוטי” לנשיאת ציוד כבד של חיילי חי”ר. הרכב שמכונה, SMET – Squad Multipurpose Equipment Transport, הוא פלטפורמה בעלת שמונה או שישה גלגלים, המסוגלת לשאת ציוד מגוון כמו מזון, מים, תחמושת, סוללות או מערכות תצפית ולחימה במשקל של עד 450 ק”ג (המקביל ליכולת נשיאת ציוד של 9 חיילים).
“הכוונה היא להקל על חיילי החי”ר, לא רק בהורדת משקל אלא גם בהפעלת הרכב”, סיפרה קפטן אריקה הנסון, סגנית ראש פרוייקט SMET לאתר ה ARMY , במהלך סדרת הניסויים. “ההפעלה של ה SMET אמורה להיות מאד פשוטה. חייל נושא מסך שליטה בגודל של טלפון נייד וממנו הוא שולט באופן מלא על הרכב. ההפעלה יכולה להיות כאשר המפעיל רואה את ה SMET או ללא קשר עין, כאשר הרכב משדר לאחור תמונה מהמצלמות שעליו. מעבר לזה הכלים הללו מתוכננים גם לפינוי פצועים או לשמש כגשש קדמי לכוחות בשטחים חשודים “.
בנוסף לכך ה SMET יכול לשמש גם מקור אנרגיה לחיילי הכוח עם אספקת חשמל של 3kw כשהוא במצב נייח או 1kw במצב נייד. בעתיד מתכוונים ב General Dynamics לפתח גם יכולת תנועה אוטונומית, מבוססת חיישנים ובינה מלאכותית. החוזה הראשוני בשווי 162 מיליון דולר אמור לכלול גם מערכות הדרכה וחלפים. הכלים הראשונים יסופקו ב 2021 , ועד 2024 תשלים ג’נרל דינמיקס אספקה של 624 כלים. ההערכה היא כי בעתיד יזמין משרד ההגנה האמריקני כ 5700 כלים, כאשר מחיר המטרה הוא לא יותר מ 100 אלף דולר ליחידה.
יחד עם General Dynamics התחרו גם: Polaris Defense, HDT Expeditionary System ו Howe & Howe . כל אחת מהמתחרות הציגה בסוף 2017 את אב הטיפוס שלה והכלים הועברו לבחינה של שלוש יחידות שונות, כל אחת עם ייעוד אחר: הדיביזיה המוטסת 101- כוח הפשיטה של האווירי של ה ARMY, דיביזייה 10 שמתמחה בלחימה הררית, וכוחות מיוחדים של המארינס.
“אין ספק שהכלי של General Dynamics הציג את היכולות הטובות ביותר. בלט במיוחד הממשק הטוב שלו עם המפעילים בכל שלבי הניסוי”, סיפר לוטנט קולונל רוב בראון, ממנהל המחקר והרכש של הצבא האמריקני בראיון לאתר MILITARY.COM. “לפני שניכנס לייצור סדרתי ידרשו מספר שיפורים במערכת, ואנחנו כבר יושבים עם General Dynamics על כך”.
ה SMET יכול לנוע במהירות של עד 8 מייל לשעה, הוא בעל טווח פעולה של עד 60 מייל ויוכל לפעול ברצף 72 שעות. “אחד היתרונות הגדולים שלו הוא בהיותו תחנת הטענה חשמלית. היכולת הזו עלתה כדרישה מהשטח, לנוכח המערכות שאנחנו מפעילים”.
מתברר שאחד הליקויים שאובחנו ב SMET היה מיקומו של הגנרטור שמספק חשמל למערכות הרכב ומשמש להטענה. באב הטיפוס שנבחן מוקם הגנרטור בצד הרכב, מה שגרם לבעיות בתנועה בשטחים צרים ויצר רעש סביבתי גדול בשעת ההפעלה. “בדגמים המבצעיים הגנרטור ימוקם בחלקו האחורי ויכוסה בקופסא שתוריד באופן משמעותי את הרעש שלו”, הסביר בראון.
דילמה המשקל
בעיית משקל הציוד של חיילי החי”ר מעסיקה צבאות רבים. בהרבה מאד מקרים, הטכנולוגיה מצריכה ציוד כבד (מערכות תצפית יום ולילה, מערכות שליטה ובקרה ואמצעי לחימה מתקדמים). על פי טבלת המאמצים הרשמית של הצי האמריקני, חייל מארינס אמור להיות מסוגל לשאת על גבו 68 ק”ג למרחק של 14.5 ק”מ. גם הצבא הבריטי מוטרד מאד מבעיית המשקל. מחקר מיוחד שלו – PROJECT PAYNE – הצביע על כך שחיילים שיוצאים לפעילות מבצעית, “מתכוננים לגרוע מכל”, ולכן מעמיסים על עצמם משקל מיותר. המחקר ניתח את קרב LONG TAN במלחמת וייטנאם, ומצא שהקרב ארך שעתיים וחצי. כל חייל (החיילים היו שייכים לכוח אוסטרלי שלחם לצד האמריקנים) סיים בסך הכל שלוש מחסניות.אחת ההמלצות המרכזיות הייתה להוריד את משקל הציוד לעד 25 אחוזים ממשקל הגוף”. מעבר לזה, מצביע המחקר על ארבעה כשלים עיקריים:
1.המימד הפסיכולוגי- החיילים סוחבים יותר מדי “למקרה ש…”.
- המימד הפיסיולוגי – הציוד ממוקם לא נכון על הגוף, פוגע ביעילות התנועה וגורם לעייפות מהירה .
3.המימד התכנוני – נלקח ציוד שלא מתאים למשימה.
4.המימד הלוגיסטי – החיילים לוקחים יותר מדי תחמושת.
ניסיון העבר
בשנת 2013 הוצג אחד הפיתוחים יוצאי הדופן בתחום הפלטפורמות לנשיאת ציוד. חברת Boston Dynamics העבירה למארינס האמריקנים את אב הטיפוס של ה LS3, רובוט הבנוי בצורת חיה על ארבע רגליים. בניסויים שנערכו, צעד הרובוט יחד עם חיילים בשטחים שונים, כשהוא נענה לפקודות קוליות של המפעיל. ה LS3 בגודל שבין כלב גדול לחמור קטן, היה בעל כושר נשיאת ציוד של כ 180 ק”ג. הוא צויד במערכת חיישנים היקפית, מצלמות ומכ”מ לייזר. במהלך הניסויים עבר ה LS3 שטח מיוער צפוף , טיפס על סלעים ואפילו תירגל תנועה יחד עם כוח כשהמפעיל נותן לו הוראות מתי ללכת ומתי לרדת במקום. בפרויקט הייחודי הזה השתתפה גם DARPA, מנהל המחקר והפיתוח של משרד ההגנה האמריקני, שביקשה להוכיח יכולת של שילוב פלטפורמות משא אוטונומיות עם כוחות רגליים. בסופו של דבר, שנתיים אחר כך ולמרות ההתלהבות הראשונית מה LS3, נאלצו המארינס לוותר עליו, בשל הרעש הרב שהוא ייצר במהלך התנועה.
תמונת כותרת: זוג רובוטים LS3 בסדרת ניוסיים של המארינס , 2013
צילום: DARP
