כמו פטיש, כמו מסור

Universal Robots ראיון עם הלמוט שמיד, מנכ״ל אירופה בחברת

הלמוט שמיד, מנכ״ל אירופה בחברת Universal Robots, שואף להנגיש את האוטומציה למשתמשי הקצה. מבחינתו, הקובוטים (רובוטים שיתופיים) של החברה, הם כלי עבודה שניתן להטמיעם בכל מפעל ובכל פס ייצור בשיטת plug&produce, כשהבחירה בפתרון הנכון מתבצעת בחנות מקוונת שמזכירה את ה-AppStore המוכר מעולם הסמארטפונים

כדי לבחון את התיאוריה האומרת שאנו בעיצומה של מהפיכה באוטומציה וברובוטיקה, צריך ׳לרדת׳ אל השטח. ואם כבר הולכים לבחון את התעשייה ואיך היא מתמודדת עם עידן ה-״4.0״ (המהפכה התעשייתית הרביעית), הרי שאין כמו תחום התעופה. בעוד לא מעט שטחים בתעשייה הזו נכבשו כבר מזמן על ידי גלגלי האוטומציה, כדוגמת פסי ההרכבה, הרי שנשארו לא מעט תחומים שבהם העבודה מתבצעת ביד, ועל ידי בני אדם, אבל, גם כאן רואים כבר את המהפכה בהתהוות, בין אם מדובר בייצור נתמך רובוטים, בקרה ותחזוקה.

הלמוט שמיד, מנכ״ל אירופה בחברת Universal Robots, מכיר את התעשייה מקרוב. הוא ליווה את הטמעת הקובוטים של החברה בלא מעט אתרי תעשייה כבדה והוא בהחלט חושב שמדובר בשינוי מהותי.

״השימוש ברובוטים בתעופה מעט מורכב יותר מתעשיית הרכב, שם הכיבוש הרובוטי די הושלם, בעיקר בגלל העובדה שרכיבים לתחום זה מבוצעים לא במסות גדולות, אלא במקבצים קטנים (הרצות קצרות), הם מורכבים יותר ודורשים התאמות. בתעשיית הרכב, מספיק לשלב רובוטים שמבצעים תנועות חוזרות ונשנות, על רכיבים פשוטים יחסית, בעוד בתחום התעופה מדובר בזויות לא שגרתיות, עובי חומרים משתנה ושאר בעיות שמצריכות פתרונות מיוחדים״.

אבל, זה אינו אומר שגם בתעשייה זו לא מחפשים דרכים להוריד את בני האדם מעבודות חדגוניות, מתישות ולעתים מסכנות בריאות וחיים, לפנות את בני האדם למשימות יצירתיות יותר ולהפחית את מספר הטעויות בייצור. ״טכנולוגיות דיגיטליות חדשות פותחות עבורנו אפיקים חדשים לחלוטין לתהליכי אופטימיזציה של ייצור והעלאת היעילות״, אומר תומאס ז׳ארזומבק, מתאם תחום התעופה בממשלה הגרמנית האחראי, בין השאר, על Aviation Cluster Hamburg שנחשב למתקן הייצור התעופתי השלישי בגודלו בעולם. ״מילות מפתח דוגמת בינה מלאכותית, אוטומציה וקובוטים (רובוטים שיתופיים) הפכו למילים מוכרות בתעשיית התעופה. השילוב החכם של רובוטים והליכי אוטומציה בייצור, הוא בראש רשימת העדיפויות של כלל ענף התעופה בעולם ואנו רואים בלא מעט פסי ייצור אנשים וקובוטים עומדים זה לצד זה כשהם משלימים האחד את השני״. כדוגמה הוא מביא את שקורה בפסי הייצור של חברת ״איירבאס״. שם קובוטים שחררו כבר מזמן פועלים מעבודה מתישה וחדגונית של התקנת קירויי צד במטוסים. למעשה, רובוטים וקובוטים משמשים כחיל החלוץ של ה׳פועלים׳ העוסקים ביום יום בבניית מטוס ה- A320 מאז שנת 2018.

אנשים עדיין מתבלבלים בין רובוטים תעשייתיים לקובוטים. מבחינתם, רובוט, הוא רובוט… מה עושה את ההבדלים למשמעותיים?

שמיד: ״אין ספק שהשאלה צריכה להישאל על ידי אנשי התעשייה עצמה: מה אנו צריכים רובוטים או קובוטים? הקובוטים הם רובוטים שיתופיים שתפקידם ביצוע משימות מרובות תוך קיום אינטראקציה פיסית עם בני אדם הנמצאים בסביבת העבודה. הם עובדים בשיתוף מלא עם בני אדם ומשלימים את ׳הראש האנושי׳. יש בתהליך כולו היזון הדדי שבו כל צד חשוב ותורם את חלקו. בשיטה החדשה הזו, העובד האנושי מועצם ומשתמש בקובוט ככלי רב שימושי. הם קלי משקל יותר, ניידים וגמישים והם יכולים לעבוד בצמוד לבני אנוש בלי שיתעורר חשש לשותפיהם האנושיים. מראש, הם מתוכננים לעבוד בצד בני אדם במגוון משימות יצרניות ובאינספור תחומים. שיתוף הפעולה בין בני אדם לרובוטים הוא תהליך שצובר תאוצה. הוא מעלה את רף האיכות בייצור ובפרודוקטיביות, ובמקביל משחרר בני אדם ממשימות חדגוניות ולעתים גם מסוכנות, כדי להתמקד במשימות חשובות יותר. חוקרים של ה-World Economy Forum מעריכים כי התהליך של העברת חלק מהמושכות לידי הקובוטים ישחרר 75 מיליון בני אדם מתפקידיהם על פסי הייצור בכל רחבי הגלובוס עד שנת 2022 ומצד שני ייצור 123 מיליון משרות חדשות! צריך לזכור שהמשימות בהן משתלבים הקובוטים כיום הן בהחלט משימות ופעילויות שגם בני אדם יכולים לבצע, אבל, עובדים רבים (ואולי רבים מדי) לא ממש רוצים לבצען, בגלל שהן מונוטוניות, חוזרות על עצמן, לא מלהיבות ומספקות, או אפילו מסוכנות. היות והזרוע הקובוטית על המגוון האינסופי כמעט של היישומים, מזכירה את היד האנושית, הרי שהקובוטים יכולים לבצע את כל אותן משימות שבני אדם לא רוצים להתקרב אליהן. היתרון הגדול הוא שאין כל צורך ׳לכלוא׳ את הקובוטים בכלובי מגן לבל יפגעו בבני האדם שעובדים לצידם.

הרובוטים התעשייתים, הם ׳יצורים׳ כבדים יותר המיועדים למשימות שלעתים בלתי אפשריות לביצוע עבור בן אדם. בניגוד לקובוטים, הרובוטים מיועדים מראש למשימות ספציפיות וההסבה למשימות אחרות, שונות, היא משימה לא קלה. בקובוטים מדובר בתכנות די בסיסי ולעתים בהחלפת קצה ה׳זרוע׳ והם כבר מוכנים לעבור לעמדה אחרת. וכן, ברוב המקרים הרובוטים חייבים להיות מקובעים למיקום אחד ולהיות בשטח מגודר, למניעת פגיעה בעובדים מסביב.

איך בוחרים בעצם את הרובוט שמתאים לך?

״יש לא מעט קריטריונים, אבל בגדול, אני הייתי ממליץ לבחון את הבאים:

מה התקציב? הקובוטים זולים משמעותית מרובוטים תעשייתיים מתמחים. מעבר לכך, צריך לקחת בחשבון את העלות הכוללת של העלות עליהם. היות ואת הקובוטים קל להתקין ולתכנת וניתן לשלבם בכל מפעל במהירות ובלי להזעיק מומחי רובוטיקה, ההשקעה מחזירה עצמה די מהר. הנתון הזה חשוב במיוחד לחברות קטנות ובינוניות, ואכן בלא מעט מפעלים בתחום הזה הכניסו, או שוקלים להכניס קובוטים
כמה שטח יש לכם? הקובוטים צורכים ותופסים מקום מצומצם מזה שצריכים הרובוטים התעשייתיים, בעיקר בגלל העובדה שהם לא זקוקים לגידור הגנה. בנוסף, מראש הם קומפקטיים יותר והטווח שלהם גם מצומצם יותר (1.30 מטר) – אם כי ניתן להוסיף גם כאן עוד מפרקים. בהתחשב בכך, הרי שעבור הליך ייצור אוטומטי לחלוטין, בקנה מידה גדול, במקום בו לא משוטטים יותר מדי עובדים, הבחירה הטובה יותר היא הרובוטים התעשייתיים.
כמה כבדה העבודה? שווה לבדוק באיזה סוג מוצרים או משימות מצריכים להתמודד הרובוטים והקובוטים. הקובוטים יכולים להרים עד 16 ק״ג. אם משקל המוצרים הנדרשים לטיפול גבוה מכך, צריך להתחיל לחשוב על קניית רובוט תעשייתי.
ייצור בנפחים גדולים או קטנים? באופן די בסיסי ניתן לומר שהשימוש בקובוטים יכול להיות עבור שתי המטרות. אבל, הם יפגינו את מיטב היתרונות והכישורים בייצור של סדרות קטנות, שם ההכנסה של רובוטים תעשייתיים אינה כלל אופציה, שכן המעבר מ׳ריצה קצרה׳ אחת לשניה היא עסק מורכב עבור הרובוטים התעשייתי, שההעברה הפיזית כמו גם התכנות הבסיסי הם מלאכה קשה. הקובוטים גמישים בתפקוד, התכנות שלהם אינטואיטיבי והליך ההעברה למשימות חדשות הוא קל ופשוט. מעבר לכך, אם צריך, ניתן למקם את הקובוטים על משטחים/קובוטים ניידים.

על פי התחזיות, השוק לקובוטים ימשיך לצמוח בקצב מאוד מהיר בשנים הקרובות ויישאר עדיין אחד מהכוחות המניעים של שוק האוטומציה המפעלית. מה הסיבות לכך?

״צריך לזכור כי בסך הכל מדובר בתופעה די חדשה… הדוגמאות הראשונות של הקובוטים צצו רק בשנות ה-90 במחקרים אקדמיים ובמרכז לרובוטיקה של חברת GM. בין השמות הבולטים כחלוצי הקובוטים, מסמנים כיום את החברות Rethink Robotics, KUKA ו-Universal Robots שבשנת 2008 מכרה את הרובוט המסחרי השיתופי הראשון בעולם לספקית דנית של מוצרי פלסטיקה וגומי לשימושים תעשייתיים (שעד היום ממשיכה ועושה שימוש בקובוטים…).

אני מודה שמעטים אז בתעשייה העולמית ראו את הנולד, או הבינו את גודל המהפכה. מעל עשור מאוחר יותר, שוק הקובוטים מפגין גידול של כ-60 אחוז בשנה. בשנת 2018 עמדו המכירות הגלובליות בענף על חצי מיליארד דולר. עד שנת 2027 ההכנסות השנתיות מוערכות על ידי RIA – איגוד תעשיות הרובוטיקה העולמי – בכ-7.6 מיליארד דולר. והסיבה די ברורה: הרובוטים ׳ירדו׳ אל העם. אל המפעלים הקטנים, אל היצרנים הזעירים. מדובר במקסום היעילות והרווחים: מפעלים אוטומטיים, מפגינים קצב ייצור מהיר יותר, חוסכים בכסף ובמקום ויכולים לספק סחורה מבוקשת מהר, באיכות גבוהה וכמעט ללא מגע יד אדם. תחום הקובוטים על פי דו״ח RIA הוא התחום בעל הצמיחה המהירה ביותר בקטגוריית האוטומציה התעשייתית ועד 2025 התחום ינגוס 34% משוק הרובוטים הארגוניים.

אני מכיר לא מעט חברות קטנות ובינוניות שהבינו כי אין להם ברירה וכי הן חייבות להיכנס למירוץ האוטומציה, זה שיכניס אותן לעידן ״תעשייה 4.0״. אחת הסיבות העיקריות שהן מעלות היא המחסור הגדול בכח אדם מימן, ההזדקנות של כח האדם הקיים והעובדה שהרבה צעירים מעדיפים ללכת לעבוד מול המזגן בחברות הייטק… אם נוסיף לכך את נושא הפרודוקטיביות והעלויות, די ברור שהן חייבות לבצע את הקפיצה הזו. זו תופעה שאנו רואים באירופה, בארה״ב וכן, גם בישראל. אני שמח גם לומר שיש עוד סיבה: בעקבות פריצת הדרך שביצענו אנו בחברת Universal Robots, צצו עוד שחקניות בשוק הזה… אנו שמחים לגלות אותן, לתמוך ולעודד מתוך ידיעה שזה עוד כלי שיגרום לצמיחה מואצת של השוק כולו. יש מקום לכולנו…״.

בישרתם באחרונה על תוכנית חדשה בשם Universal Robots + שמיועדת בעצם לבניית אקוסיסטם חדש. זה די חריג בתעשייה, לא?

״כן. הפלוס שיש כאן מעיד על כך שאנו רואים ערך מוסף בשותפויות. הגישה שלנו מאוד פשוטה: הזרוע הרובוטית, היא הרי מוצר די ׳עירום׳. כדי להתחיל לבצע עבודה של ממש חייבים רכיבים נוספים שיולבשו על הקובוטים שלנו, בין אם מדובר במברגים, משחזות, משטחים, מצלמות אבחון ובדיקה, או מלחמים. כנ״ל גם בתוכנות התומכות. הפלטפורמה החדשה שלנו, שכוללת כבר מאות שותפים עסקיים, בעצם תומכת בלקוחות בכך שהיא מציעה להם, ולא משנה מאיזו תעשייה הם מגיעים, סטים שלמים של פתרונות ׳חבר-הפעל׳, שיענו על כל הצרכים וההטמעה שלהם אמורה להיות קלה ביותר. אנו גם מורידים עבור לקוחות הקצה את המחיר הסופי של הפתרון, שכן אנו כבר ארגנו עבורו מראש את כל הרכיבים הנדרשים, חומרה ותוכנה, בדקנו תאימות ובחנו בתנאי שטח. בצורה הזו לגופים הקטנים והבינוניים יש החזר מהיר על ההשקעה. צריך גם לזכור כי מדובר בפלטפורמה חופשית למפתחים… כל מפתח, כל חברה עם רעיון שימושי יכולים להצטרף בלי כל תשלום. אנו מספקים את הממשק הרובוטי והם יכולים להמשיך ולפתח ולהחליט מה מתאים לצרכים שלהם, בין אם מדובר בחומרה ובין אם בתוכנה.

בסוף היום אנו רוצים להנגיש את האוטומציה למשתמשי הקצה. הגישה שלנו, של plug&produce, מורידה למעשה מהלקוח את כל השלבים הכרוכים באינטגרציה הסופית וזה מתבטא בחסכון שכל כך חשוב לחברות הלא גדולות. כך לדוגמה, חברה יכולה לחסוך לעצמה פיתוח של זרוע אחיזה חדשה, שכן יש כבר כמה וכמה פתרונות מהסוג הזה בפורטפוליו. אם אתה נכנס לחנות כלים ורואה על המדף מסור או פטיש אתה יודע בדיוק מה ניתן לעשות איתם. אתה לא צריך עכשיו ללכת ולקרוא ספרי הדרכה… אנחנו מכוונים בדיוק לשם עם הקובוטים שלנו. אנו רוצים לאפשר שיתוף פעולה בין רובוט לבני אדם, בלי לאמן יותר מדי את העובדים, בלי לרוץ לחפש מתכנתים יקרים ובעלי ידע נרחב. החזון שלנו מדבר על עובד בחברה קטנה שיכול להוריד מהמדף בחנות את הזרוע הרובוטית שלנו, לחבר אותה לחשמל ולהתחיל לעבוד. בראייה שלנו, או בחזון שלנו, קובוט הוא שווה ערך למסור ולפטיש שאנו מכירים היטב מחיי היום יום ״.

כמה ׳פתוח׳ הממשק הרובוטי שלכם? האם גם מתחרים יכולים לשלב או לחבר פתרונות שלהם לממשק הזה?

״הממשק שלנו פתוח. נקודה. אנו גם מספקים כיום משהו שנקרא ׳ערכה למתחילים׳, בה אנו מספקים את תוכנת התממשקות, עבור כל הרכיבים, כך שלמעשה, כל מי שרק רוצה יכול להצטייד בה ולהתחיל להתחבר לקובוטים שלנו. תיאורטית הקובוטים שלנו יכולים להתחבר גם לפתרונות של חברות מתחרות. כאמור, אנו מאוד פתוחים. ובכלל, כל הקהיליה הזו בתחום של קובוטים, חיה די במוד של חילופי מידע והבאת רעיונות חדשים לשוק. המטרה שלנו בסוף היום היא שהלקוח יקבל את הפתרון הטוב ביותר עבורו וזה אפשרי מבחינתנו רק אם מסתכלים מחוץ לקופסא. אנו נמשיך במודל של פלטפורמה פתוחה ולא במודל רישוי. זה חלק מתפיסת העולם שלנו״.

אז זו בעצם מעין AppStore? זו הכוונה?

״אכן, הפלטפורמה עובדת בצורה די דומה לחנויות האפליקציות שמכירים מעולם הסמארטפונים. המשמעות היא שלקוחות קצה יכולים להוריד פתרונות טכניים כשהם משתמשים בסלולריים שלהם, או לחפש שם פתרונות קצה חומרה ותוכנה. UR+ לא תוכננה מראש כחנות אפליקציות, אבל, היא מתנהגת די בדומה בלוגיקה שלה. לקוחות שמעוניינים בפתרון יכולים לבחור משהו שנראה להם מתאים ואפילו לצפות בסרטון המחשה שבוצע בחברה אחרת. מבחינתנו זהי הוכחת התכנות הכי טובה שיש והיא חשובה במיוחד עבור הלקוחות הקטנים והבינוניים שאינם רוצים להמר על כספם. הם רוצים לדעת שהשקל שלהם מושקע בפתרון שיבטיח החזר מהיר על ההשקעה״.

איזה שימושים אפשריים יש לקובוטים כיום ובמיוחד לחברות הקטנות והבינוניות?

״השימוש הוא שימוש אוניברסלי. המגבלה היחידה היא של המשקל (מעל 16 ק״ג). נקודה נוספת שצריך להתחשב בה היא העובדה שבגלל שמדובר ברובוט שעובד במחיצת אנשים וזה חייב להיות מהלך מאוד בטוח, עליהם לעמוד בתקן 15066 שמגדיר מהירויות וקצב שלא יפגעו בעובדים שמסביב. השימשו בקובוטים הגיוני ונפוץ בעיקר במקומות בהם הוא מחליף עובדים במשימות מונוטוניות ומשעממות. הקובוטים לא משתעממים… הם גם לא לוקחים הפסקות. הם גם מחליפים משימות בהן אנשים צריכים לסחוב ציוד, או שהפעילות יכולה להזיק לבן האדם אם יבצע אותה שוב ושוב ושוב. זו גם הסיבה שתמצא קובוטים במשימות דוגמת העמסה של מכונות, איסוף/מיקום, אריזה, הדבקת תוויות וכמובן מגוון מאוד רחב של משימות קצה דוגמת שיוף, בקרת איכות, הלחמה וכד׳.

ההבדלים בין הצרכים של החברות הקטנות יותר מול הגדולות בא לידי ביטוי בעיקר בעובדה שהללו מחפשות החזר על ההשקעה שינוע בין שישה לתשעה חודשים. ההחזר הכי מהיר שנרשם אצלנו היה תוך 34 יום…״