אתגרים והזדמנויות בפרויקטי פיתוח של מערכות משובצות מחשב

מגפת הקורונה העולמית העלתה לסדר היום את חשיבות הפיתוח של התקנים רפואיים חכמים המבוססים על מערכות משובצות מחשב (Embedded Systems). הללו מסייעים להעריך טוב יותר את מצבם הרפואי של מטופלים, לזהות סימפטומים, לספק שירות רפואי מרחוק ולנטר את מצבם של החולים. יחד עם זאת, תחום המערכות המשובצות מחשב מציג עלויות פיתוח גבוהות יותר וסיכונים, שחברות סטארט-אפ רבות נרתעות מהם. עם הכלים והמתודולוגיה הנכונה, ניתן לחזק את התחום הזה בישראל ולהגיע לתוצאות יפות עם טכנולוגיות פורצות דרך ומשמעותיות.

מהם האתגרים בפיתוח מערכות משובצות מחשב?

כפי שציינתי, חברות סטארט-אפ רבות נרתעות מפרויקטי פיתוח של מערכות משובצות מחשב, ולא בכדי. פרויקטים אלו, מעצם הווייתם, הם מורכבים יותר מאחר שהם כוללים הן רכיבי תוכנה והן רכיבי חומרה. הרכיב החומרתי מייקר את הפרויקט, שכן הוא דורש רכש של ציוד חומרה, רישיונות פיתוח וציוד לפיתוח חומרה. העלות היא לא רק על הרכיבים של ההתקן עצמו, אלא גם על הציוד שנרכש למטרות הפיתוח. מדובר לעיתים בעלויות של עשרות אלפי דולרים וקיים סיכון גבוה מאד בפרויקטים אלו, שכן טעות אחת בבחירת חומרה משמעה בזבוז כסף רב ועיכובים של שבועות עד חודשים במהלך הפרויקט.

אם זה לא מספיק, הרי שקיים קושי אמיתי בגיוס מומחים לפרויקטי פיתוח של מערכות משובצות מחשב, שכן אלו חייבים להיות בעלי ידע מולטי-דיסיפלינרי, הכולל פיתוח אפליקציות, פיתוח בענן, פיתוח תוכנה משובצת מחשב בהתקנים עצמם, פיתוח חומרה דיגיטלית, פיתוח חומרה, קושחה ועוד. רוב המומחים בתחומי הפיתוח מגיעים כידוע בעיקר מתחום התוכנה, וכאשר השוק כולו גם כך סובל ממחסור אדיר בעובדים בהייטק (יותר מ- 18 אלף על פי מחקר של רשות החדשנות ו-Start-Up Nation Central), המחסור במומחי מערכות משובצות מחשב הוא אפילו חריף יותר.

חשוב לציין, בין אם מדובר בפיתוח ציוד רפואי חכם, מכשירי חשמל לבית, מערכת השקיה, או התקן ניטור לרשתות חשמל, כי יזמים ואנשי פיתוח, שמגיעים מרקע של פיתוח תוכנה, ענן או רקע טכנולוגי אחר, עלולים לא להעריך נכונה את האתגר והסיכונים שעומדים מולם.

למה חשוב לשים לב בדרך מגרסת הדמו למוצר עצמו?

יזמים ואנשי פיתוח שיוצאים לדרך עם פרויקט פיתוח מערכת משובצת מחשב, צריכים לקחת בחשבון שהדרך מגרסת הדמו למוצר הסופי ארוכה ומסועפת יותר מכפי שנדמה. יזם שמתחיל עם רעיון טוב, יכול להגיע מהר מאד לגרסת דמו עם ערכות מדף ואפליקציה שעובדת יחסית טוב בסמאטרפון או בדף אינטרנט. זאת משום שמוצר ברמת דמו אינו מעוצב, החלקים בו מחוברים באופן מאולתר, הוא לא תמיד מחובר לחשמל או לסוללה באופן תקין, אין התיחסות לעמידות לחום או הספק וממשקי המשתמש אינם קיימים.

כדי להגיע למוצר עצמו נדרשת התמחות ותפיסה מוצרית. פיתוח המוצר דורש פיתוח אלקטרוניקה ולא רק תוכנה, בחירת התקנים מתאימים, התאמת מעגלים, עמידה בתקנים רפואיים או אחרים, דוגמת תקן של עמידה בתנאי מזג אוויר משתנים, אם מדובר לדוגמה בהתקן לעיר חכמה ועוד.

בנוסף, צריך לקחת בחשבון איך לייצר בסופו של דבר את המוצר ואיך להגיע לעלות מוצר הגיונית. אם מדובר במוצר צרכני, חשוב לבדוק מראש כמה הצרכן יהיה מוכן לשלם עליו. באותה מידה, אם מדובר בהתקן מוסדי לבתי חולים או לעיריות, חשוב לברר האם יש ביקוש להתקן והאם לקוחות אלו יעמדו בהוצאות הרכש שלו.

בסופו של דבר, מדובר במוצר ממשי שייוצר במפעל ויהיה לו מלאי. יהיה צורך לייצר אותו בצורה יעילה, לאחסן אותו, לשלח אותו וגם לאפשר החזרות במקרה של פגם. חברת סטארט אפ שמתכוונת לפתח מערכת משובצת מחשב חייבת להתמקד באספקטים הללו, לבצע ניתוח שוק מדויק, לבצע תכנון מעמיק של עלויות ולעבוד במודלים הנכונים. תכנון לקוי עלול להוביל לגיוס מימון לא מספיק לפרויקט או ליצירת מוצר יקר מידי, שאולי אף אחד לא ירצה לרכוש.

אילו כלים עומדים לרשותנו?

קיימים מספר כלים חדשים בשוק שיכולים לסייע ליזמי ולאנשי פיתוח לצלוח את פרויקט הפיתוח, לפחות עד שלב הדמו או עד לשלב ה- MVP בפרויקט:

  • לוחות הערכה Evaluation boards) ): הללו תוכננו כפלטפורמות הדגמה ופיתוח מלאות. הם כוללים מעגלים חיצוניים, כגו משדרים, חיישנים, ממשקי זיכרון, צגים ועוד. ניתן לשקול להשתמש בהם כמודל ייחוס לפיתוח אפליקציה.
  • כלים חינמיים: קיימים כלים חינמיים למכניקה, חומרה ותוכנה. הללו יכולים לקדם את הפרויקט לשלבים מסוימים בתהליך הפיתוח הראשוני, אך כדי להתקדם לפיתוח המוצר עצמו יהיה צורך בכלים מורכבים יותר.
  • מודולים של Makers / DIY : לרוב מדובר בציוד זול מסין, שניתן להשתמש בו לטובת אב-טיפוס. מאידך, ניתן גם כאן להשתמש במודולים של חומרת קוד פתוח.
  • מדפסות תלת מימד לזיווד (פלסטיק או מתכת): מדפסות תלת ממד הפכו לכלי נפוץ בידי צוותי פיתוח המוצר, אם למטרות יצירת אב טיפוס או אפילו מוצר סופי. הן מאפשרות ליצור רכיבים תלת ממדיים של מערכות אלקטרוניות או להטמיע מעגלים אלקטרוניים במוצרים המודפסים.

לצד זאת, כדאי לבחור בשותפים מנוסים לפרויקט, שערכו פרויקטי מערכות משובצות מחשב רבים וחיים את התחום. הללו יספקו הדרכה דקדקנית בנוגע להכנת Roadmap ריאלי למשקיעים (לו”ז + הון נדרש), הכוונה וייעוץ פרקטי – כיצד כדאי להתחיל את הפרויקט ומהם הסיכונים. שותף איכותי יידע להוביל את הפרויקט עם גמישות טכנולוגית וידע רב בעולם המולטי-דיסציפלינרי, הכולל סוגי רכיבים, חידושים בשוק, שפות תכנות, הקמת סביבת פיתוח מתאימה ועוד. עם יכולות פיתוח ותמיכה משלב אב-טיפוס עד שלבי הייצור, הוא יוכל לחסוך לכם זמן ומשאבים רבים.

אודי רסיוק, מנכ”ל Comm-IT
Embedded

בישראל קיים פוטנציאל גדול מאד לפרויקטי פיתוח מערכות משובצות מחשב בשל ידע טכנולוגי רב שמגיע מהתעשייה הבטחונית. אם אתם מתכוונים להיעזר בחברת מומחה לשירותי פיתוח בפרויקטים אלו, בהחלט כדאי לבחור בשותף ישראלי. הבחירה בשותף מקומי חשובה הן בשל הקרבה הגאוגרפית, שכן פיתוח בתחום דורש עבודת צוות צמודה ואינטראקציה מורכבת שלא תמיד ניתן לבצע מרחוק.

לסיכום, הדרישות לפיתוח מערכות משובצות מחשב הן שונות מהותית מאלו הקיימות בפרויקטי פיתוח תוכנה. מערכות אלו, הכוללות רכיבי חומרה ותוכנה גם יחד, דורשות אפליקציות ייחודיות, התקנים וציוד וממשקים לציוד חיצוני. הפיתוח בתחום הוא יקר יותר, כולל סיכונים גבוהים יותר ומצריך גישה מוצרית כוללת. חשוב מאד להגיע לפרויקט עם גישה מוצרית, לבצע תכנון דקדקני של הפרויקט, לחשב את העלויות של הפיתוח והייצור, להעזר בכלים החדישים בשוק ולקבל ליווי של חברת מומחה על מנת לצלוח את הפרויקט ולהגיע למוצר, שגם יכול להמכר בשוק בעלות מקובלת.


אודי רסיוק, מנכ"ל Comm-IT Embedded

תגובות סגורות