מרכז חדשנות תעשייה אווירית

בתעשייה אווירית תולים תקוות רבות במיזם החדש שיצא לדרך בקול קורא בחודש אוגוסט האחרון. לראשונה במסגרת מרכז החדשנות של החברה, ישולבו גם חברות סטארט אפ חיצוניות שהמוצר שלהן תואם את ליבת העסקים של התעשייה האווירית. במילים פשוטות יותר, התעשייה האווירית מחפשת טכנולוגיות חדשות, פורצות דרך בשלב הפיתוח הראשוני שלהן, במטרה להנביט אותן ולהשתמש בהן בעתיד.

“במרכז החדשנות שלנו אנחנו עוסקים למעשה בשני תהליכי עומק מקבילים, הראשון הוא חדשנות אורגנית –פנים ארגונית והשני הוא חדשנות פתוחה” , מספרת עדי חן מנקר מנהלת החדשנות בתעשייה אווירית. “החדשנות האורגנית היא תהליך שאנחנו מנהלים מזה זמן בתוך הארגון והוא מתמקד ברעיונות פיתוח של עובדי התעשייה האווירית, בשלב מוקדם של רעיון. אנחנו יוצאים בקול קורא בחברה, והרעיונות הנבחרים יוצאים לסדנת פיתוח של 13 שבועות יחד עם גורמים מקצוע בינלאומיים שמתמחים בתהליכי האצה טכנולוגיים. בסוף התהליך הזה אנחנו מציבים מטרה של יכולת היתכנות ראשונית – PROOF OF CONCEPT, במטרה להמשיך הלאה בפיתוח מתקדם יותר. בימים אלה מסתיים המחזור הראשון ומיד אחריו יתחיל המחזור השני, שגם הוא כולו על טהרת עובדי התעשייה האווירית. את המחזור השלישי שייערך בתחילת 2121  החלטנו לפתוח לחברות ורעיונות חיצוניים”.

מרכז החדשנות של התעשייה האווירית פועל בשיתוף עם המאיץ   (ACCELARATOR) הבינלאומי Starburst המתמחה בעולמות התעופה והחלל. המרכז מתמקד באתגרים טכנולוגיים של קידום תוכניות פיתוח בשלב ה- Pre-Seed, בשיתופי פעולה עם חברות סטארט אפ וארגונים גדולים ובמתודולוגיות חדשנות פתוחה לעידוד גיוון טכנולוגי ויזמות.

ש: יש מודל דומה לזה בעולם?

“זה בהחלט רעיון ייחודי בתעשייה. יש הרבה מאד מוקדי פיתוח של חברות גדולות, אבל בדרך כלל הם פנימיים. במודל הזה שבנינו הבנו שאנחנו יכולים ליצור מצב של WIN-WIN. חברות סטארט אפ בתחילת הדרך צריכות הרבה הכוונה. לנו בתעשייה האווירית יש את הידע, הניסיון ובעיקר אמצעים לאפשר להם את פריצת הדרך. הרעיון הוא לעבוד בצוותים היברידים, כשלצד אנשי חברת הסטראט אפ יעבדו אנשי התעשייה האווירית. בשונה מהמודל הכלכלי הנהוג של דילול בעלות, אנחנו הולכים כאן על מודל של שותפות פיתוח ואחר כך שותפות עסקית לאורך זמן, המחויבות היחידה של החברות כלפינו היא IT משותף.

ש: את צד הסטארט אפ ניתן להבין. הם מקבלים אמצעים, ידע וליווי צמוד. מה אתם מרוויחים במהלך כזה?

“מבחינתנו התהליך הזה מאפשר קליטה יותר מהירה ויעילה של המוצר החדש הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה שיווקית.  מהניסיון שלנו עם חברות סטארט אפ שהביאו לנו פתרונות, הקליטה וההטעמה של הפתרון לקח לעיתים זמן רב. עצם העובדה שאת תהליך הפיתוח במאיץ הזה מלווים אנשים של התעשייה האווירית, אמורה לקצר באופן משמעותי את האינטגרציה. חברת הסטארט אפ מקבלת כאן יתרון עצום של TIME TO MARKET, שהוא גורם קריטי בחברות צעירות. באופן מעשי,  חברות הסטארט אפ שנבחר תקבלנה  גישה לשווקים גדולים בזמן קצר, הן ייהנו מתשתיל השיווק ומאגר הלקוחות של התעשייה האווירית.  נתון שלא היה מתאפשר ללא הליווי ושיתוף הפעולה איתנו”.

פעילות המו”פ של התעשייה האווירית בשנת 2019 עמדה על כ-900 מיליון דולר, בדומה לתקציב של השנים הקודמות. מסלול ההאצה החדש שעליו הוכרז,  מותאם לטכנולוגיות מתקדמות במגוון רחב של תחומים: למידת מכונה, קוונטיקה, מכ”ם, חיישנים, רובוטיקה, Big Data, Computer Vision, תא טייס חכם, הנעה, רחפנים, סייבר, הדפסה בתלת-מימד, מקורות אנרגיה חדשניים, וניטור בריאות מבנה HUMS, IOT)) .

תמונה: קסדת הנשמה לחולי קורונה
צילום: תעשייה אווירית

ש: עד כמה אתם ממוקדים ברעיונות טכנולוגיים הקשורים לליבת העסקים שלכם? האם חשבתם מה תעשו במקרה של  רעיון לטכנולוגיה פורצת דרך שלא בהכרח  עונה לצורך הישיר שלכם ועדיין נראה מבטיח?

“זה בהחלט תרחיש הגיוני. כמובן שבדרך כלל בוחנים כל מקרה לגופו. בכלל, במרכזי חדשנות חייבים להגיע פתוחים לרעיונות. לעיתים יש הצעות שעל פניו, בסקירה ראשונית, לא נראים תואמים את ליבת העסקים, אבל בצלילה עמוקה יותר לפרטים ניתן לזהות פוטנציאל שישתלב במוצר קיים או יאפשר פיתוח מוצר חדש, משיק. זו בדיוק הסיבה שאנחנו מצרפים מומחים ממיגון רחב של תחומים לצוותי הבחינה והחשיבה. את הדוגמא הטובה ביותר לכך ניתן לראות בפעילות שלנו בזמן הקורונה. אז למעשה הסבנו קווי ייצור של טילים לטובת בניית  מנשמים, פתחנו רובוט חיטוי לחדרי ניתוח וחדרי אישפוז של חולי קורונה. כיום הרובוט הזה משווק גם לטרמינלים של שדות תעופה וחיטוי פנים מטוס. דוגמא נוספת הייתה בתחום מכונות ההנשמה. הצלחנו לפתח מנגנוני חיטוי פנימיים במסננים של מכונות ההנשמה וכך למעשה מנענו את התפשטות הווירוס בחלל המחלקה. כיום אנחנו משמשים במסננים המיוחדים הללו במטוסי נוסעים”.

ש: בתקופת הקורונה זה עבד בצורה שאת מתארת את המאיץ ?

“ממש כך. במקרה אני הייתי הממונה מטעם התעשייה האווירית על הדרישות שהעלו במשרד הבריאות. היינו מקבלים בכל ערב את הדרישות  המקצועיות שהועלו ולמחרת בבוקר הייתי מכנסת צוותי חשיבה לגיבוש רעיון ומשם ממשיכים למחקר ופיתוח.  זה בדיוק דפוס הפעולה של מרכז החדשנות שלנו כיום, רק בקצבים אחרים.