אם לא יהיו שינויי של הרגע האחרון, צפויה ארצות הברית לציין אבן דרך חשובה בחודש מרס הקרוב. טיל השילוח החדש של סוכנות החלל האמריקנית אמור לצאת למשימת הקפת הירח הראשונה שלו. הטיל SLS – Space Launch System אמור להיות הפלטפורמה שתישא את המשלחת המאוישת לירח בשנת 2025. חלון הזמנים של השילוח נקבע לשבוע השלישי של מרץ בשל תנאי מזג האוויר והראות הצפויים. ב NASA מביעים אופטימיות רבה באשר לניסוי למרות בעיות שהתגלו לאחרונה באחד מארבעת המנועים של הטיל. לאחר מספר ניסויי הרצה התגלתה תקלה במחשב השליטה של המנוע, מה שהצריך את המהנדסים להחליף את היחידה עצמה ולבדוק את המקבילות שלה במנועים האחרים. התקלה הזו גרמה לעיכוב של שבועיים בפרויקט וזה אילץ את NASA לחפש מועד שיגורים נוסף באפריל.
“כל המערכות פועלות כרגע באופן תקין”, אומר למגזין SPACE COM, ג’רמי פרסונס סגן מנהל המחקר של הפרויקט. “במקביל , אנחנו מנסים לאתר במעבדות שלנו מה גרם לתקלה ביחידת השליטה הממוחשבת, כדי לוודא שמדובר בתקלה חד פעמית ולא במשהו סדרתי שיכול לחזור על עצמו במנועים האחרים”.
במהלך החודש הקרוב תעבור מערכת ה SLS ניסוי תדלוק על כן השיגור והכנה לשילוח, עד לשלב הספירה לאחור. השלב הזה שמכונה wet dress rehearsal, אמור לבחון את השלב הראשון בגוף הטיל, האחראי על ההצתה והעזיבה את כן השיגור. התקלה שהתגלתה לא הייתה בחלק הזה של הטיל אלא במנועי הניהוג החלליים שממוקמים בגוף העיקרי. הם נכנסים לפעולה מרגע כניסת הטיל לאטמוספירה ואחראים על הניהוג שלו בחלל.
פרויקט ARTEMIS של NASA נחשב לתוכנית היקרה ביותר בתולדות הארגון, כשהמטרה שלה היא לא רק להנחית משלחת אסטרונאוטים על הירח, אלא גם לבנות עליו בהמשך גם תחנת מחקר שתאויש באופן רציף כמו תחנת החלל הבינלאומית. בדומה לפרויקט ה 35F גם כאן ארצות הברית יצרה קונסורציום של מדינות במטרה לא רק לממן את התכנית, אלא גם ליצור בסיס ידע רחב. יחד עם ישראל שחתמה על הסכם ההצטרפות בחודש ינואר, שותפות בו מלבד ארצות הברית גם: קנדה, יפן, אוסטרליה, איטליה, בריטניה, לוקסמבורג, ברזיל, אוקראינה, איחוד האמירויות, מקסיקו ופולין.
חליפת ההגנה מפני קרינה של STARMED הישראלית בתחנת החלל
צילום: Jessica Meir , מתוך עמוד הפייסבוק של STARMED
לישראל יש למעשה נציגות בפרויקט הזה כבר כמה שנים, דרך חברת STARMED הישראלית שמפתחת חליפת הגנה מפני קרינה חזקה. המשימות המתוכננות לצוות האסטרונאוטים אמורות לחשוף אותם לקרינה חזקה מאד בחלל העמוק, ולכן נדרש כאן פיתוח ייחודי שיאפשר תיפקוד רציף ומוגן. עד היום , מלבד הנחיתה של אפולו 11 על הירח, כל המשימות המאוישות בחלל הוגבלו לגובה של 2000 ק”מ מכדור הארץ, שם האסטרונאוטים מוגנים על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ. מעבר לגובה הזה ישנה חשיפה מסוכנת להתפרצויות קרינה סולאריות, (ראו הרחבה בהמשך). בתחילת השנה החלה החליפה של STARMED בסדרת ניסויים בתחנת החלל הבינלאומית. מי שלובשת בימים אלה את החליפה היא האסטרונאוטית האמריקנית שאנון ווקר. על פי סוכנות החלל הישראלית מטרת הניסוי היא ” לאמוד את הנוחות והארגונומיה של האפוד בתנאי חוסר כבידה במהלך שורה של משימות מורכבות הכוללות פריקת מטען מחלליות עוגנות, עריכת ניסויים מדעיים, שימוש בזרוע הרובוטית על מנת ללכוד קפסולה ועוד. בנוסף, האפוד ילבש במהלך תחזוקה שוטפת ואף יבחן במהלך שינה. הנוחות והארגונומיה של האפוד הן בעלות חשיבות יתרה שכן התפרצות סולארית עלולה להימשך מספר ימים ואף שבועות”.
פני השמש
:צילום NASA/GSFC/Solora Dynamics Observatory
גם בניסוי הטיסה סביב הירח שמתוכנן כאמור להיערך בעוד חודשיים, אמורה להשתלב החליפה כששתי בובות ידמו בה את האסטרונאוטים. הבובה הראשונה בשם “זוהר” תולבש בחליפה, והאחרת “הלגה” תהיה בלעדיה. שתי הבובות יצוידו במערכות חיישנים בכדי לבדוק את מידת ההגנה שמספקת החליפה במסלול רחוק מטבעת ההגנה המגנטית של כדור הארץ. אם הניסוי הזה יצליח NASA מתכננת לשלוח למשימת הקפת הירח צוות מאויש ב 2024 ושנה אחר כך מתוכננת הנחיתה המאוישת השנייה על הירח.
אלא אם… סין שמתכננת גם היא משימה דומה תקדים את ארצות הברית, בדיוק כמו שעשתה ברית המועצות עם יורי גגרין, האדם הראשון שטס לחלל ב 1961.
מהן התפרצויות סולאריות ומדוע הקרינה הזו מסוכנת
התפרצות סולארית הן שטף של חלקיקים שמשתחררים בחום גבוה מהאטמוספירה של השמש. בגוף השמש הטמפרטורה הממוצעת היא כ 2 מיליון מעלות צלסיוס. התופעות הללו נקראת גם רוח שמש. עוצמת ההתפרצות אינה קבועה, ותלויה בשדה המגנטי של השמש. כדור הארץ מוגן מההתפרצויות הללו על ידי שדה מגנטי משל עצמו שיוצר טבעות של קרינה. החגורות הללו שמכונות “חגורות ואן הלן”, מסיטות את החלקיקים הקורנים ברוח השמש, לעבר שני השדות המגנטיים של כדור הארץ, בקוטב הצפוני והדרומי. ההסטה הזו מוכרת לנו בשם הזוהר הצפוני והזוהר הדרומי. התופעות הללו הן מעשה פרץ חלקיקים בעלי מטען חשמלי שמתפרק במגע עם גזים שנמצאים באטמוספירה וההתפרקות הזו יוצרת את קשת הצבעים הזרחניים. מחקרים של השנים האחרונות מצביעים על חשיבותה של רוח שמש תכופה. אמנם כדור הארץ מתחמם בשל פליטת גזי חממה והידלדלות שכבת האוזון, אבל במקביל קיימת סכנה שהיעדרה של רוח שמש תוריד באופן משמעותי את הטמפרטורה על פני כדור הארץ, ותגרום לחלקים גדולים ממנו לקפוא. ההערכה היא כי הפעם האחרונה שזה קרה לא הייתה מזמן, עד לפני 150 שנה, כשהחורף באירופה נמשך לאורך חודשים ארוכים.
תמונת כותרת: מערכת SLS, על כן הבנייה במפעלי NASA באלאבמה. צילום: Image Credit: NASA/Tyler Martin
