מפעלי בלכמן מנס נוטלים חלק פעיל במענה על הגידול בהזמנות מהתעשיות הביטחוניות

התקפת הפתע של ארגון הטרור חמאס על מדינת ישראל היוותה את אות הפתיחה של מלחמת “חרבות ברזל”, ומאז 7 באוקטובר 2023 מתנהלת מלחמה בהיקפים משמעותיים במספר חזיתות: רצועת עזה, לבנון, סוריה והים האדום.

הלחימה הרב-מערכתית העלתה את הביקוש מצד צה”ל ושאר כוחות הביטחון למערכות לחימה משוכללות ומדויקות על מנת להגדיל את הישגי הלחימה ואולי אף להשיג הכרעה בסופו של דבר. שינויים אזוריים אלו, שהתרחשו במהלך החודשים האחרונים, מצטרפים לשינויים גיאו-פוליטיים נרחבים יותר בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה שטרם הסתיימה.

המדינות הגדולות והחזקות באירופה, שנהנו מתקופה ארוכה של שקט יחסי באזור, ראו לפתע כי ניטשת מלחמת התשה עקובה מדם לא רחוק מגבולותיהן. בשל כך, ובשל סיבות נוספות, מדינות רבות, ביניהן ישראל, הגדילו את תקציבי הביטחון שלהן והביקוש האירופי והעולמי למערכות ביטחוניות גדל. ישראל נחשבת במשך שנים רבות ליצואנית גדולה בתחום.

ברחבי העולם מעריכים את איכות התוצרת של התעשיות הביטחוניות, ולראייה, ישראל נמצאת בין 10 יצואניות הנשק הגדולות בעולם. מחקר של המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם מצא כי ישראל נמצאת במקום העשירי אחרי ארה”ב, רוסיה, צרפת, סין, גרמניה, איטליה, בריטניה, דרום קוריאה וספרד. עוד נמצא כי ייצוא הנשק בישראל גדול פי 30 ביחס לאוכלוסייה.

לשם המחשה, גרמניה החליטה לרכוש את מערכת חץ 3 שפותחה בישראל בתעשייה האווירית בסכום של כשלושה מיליארד אירו. כמו כן, על פי דיווחים בתקשורת, אלביט מערכות צריכה לענות על דרישה גוברת של מערכות לוחמה אלקטרונית, תותחים, מל”טים ורקטות. בין המתעניינות ניתן למצוא את שבדיה, פינלנד ורומניה. גם טילי ספייק ומערכות הגנה אווירית של רפאל זוכות לעלייה חדה בביקושים.

טיל ספייק (צילום מסך מהיוטיוב של רפאל)

רפאל הודיעה לפני מספר חודשים כי חתמה על עסקה לאספקת מאות טילי SPIKE LR לפולין בהיקף של כ-100 מיליון דולר. עסקה זו מצטרפת לעסקה שנחתמה עוד לפני כן מול יוון, במסגרתה ישראל תספק ליוון טילי ספייק תמורת כ-1.5 מיליארד שקל.

משפחת טילי ספייק נמצאת בשימוש ביותר מ-40 מדינות (19 חברות בנאט”ו) ברחבי העולם, בעיקר באירופה אבל לא רק. על פי הפרסומים של רפאל, גם ארצות הברית, ברזיל והודו רכשו בעבר טילי ספייק. בסך הכל נמכרו כ-36 אלף טילים מסוגים שונים ונורו מעל 7,000. הטילים נמצאים גם בשימוש של צה”ל ומופעלים על ידי חילות שונים, ביניהם חיל האוויר וחיל הים.

לכל טיל ראש נפץ כפול שנועד לחדור מיגון ריאקטיבי. הנחיית הטיל היא אלקטרו-אופטית ומתבצעת בעזרת שני גלאים נפרדים. לטיל ארבעה סנפירים מלבניים בחלקו האחורי שבאמצעותם הוא מכוון את עצמו למטרה. טווח הירי הוא עד 50 קילומטרים אם שוגר מהאוויר ועד 32 קילומטרים אם שוגר מהקרקע.

הקשר של התעשיות הביטחוניות לתבניות להזרקת חלקי פלסטיק

מותר לומר כי נעשה בטיל ספייק שימוש בפריטים שחברת בלכמן מנס אחראית על ייצורם, זאת כחלק משיתוף הפעולה הפורה עם התעשיות הביטחוניות בישראל. מלבד שיתוף פעולה זה, בלכמן מנס, והחברה האחות, ב.&ניר פלסטיקה, עובדות מזה שנים רבות עם התעשיות הביטחוניות בארץ בתחום הפלסטיק וביניהן רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והמרכז למחקר גרעיני שורק.

בנוסף לאלו, לבלכמן מנס שיתוף פעולה עם שלאון מפעלים כימיים, אחת מהיצרניות המובילות בעולם לייצור מערכות סינון אויר. בוצע ייצור של פילטרים ואביזרים מסוג אירוסול עבור מסכות לכוחות הביטחון. משבר הקורונה גרם להגדלת הביקוש למסכות והיה צורך לייצור תבניות פלסטיק על מנת להגדיל את התפוקה ולייעל אותה.

פילטרים מסוג אירוסול (צילום: בלכמן מנס)

אז מהו הקשר שבין ייצור והזרקת תבניות פלסטיק לבין התעשיות הביטחוניות בישראל? מערכות ביטחוניות מורכבות דורשות לעיתים קרובות חלקים שמצד אחד עמידים בתנאי לחימה קשים, ומצד שני קלים מבחינת המשקל ונוחים לתפעול. תבניות פלסטיק מתאימות היטב לעמוד בדרישות אלו.

אחד היישומים הנפוצים ביותר של תבניות פלסטיק בתעשייה הצבאית הוא בייצור רכיבי נשק. רכיבים אלה חייבים להיות מסוגלים לעמוד בפני קשיי הלחימה, תוך שהם קלים לטיפול. “אנחנו יודעים לייצר חלקים באיכות גבוהה העומדים בדרישות”, הסביר ניר בלכמן, מנכ”ל חברת בלכמן מנס. “חשוב להזכיר גם את השימוש בטכנולוגיות מתקדמות, שמלבד האיכות שלהן מאפשרות גם חיסכון בחומרים ובהוצאות”.

אילו רכיבים נוספים ניתן לייצר עבור התעשיות הביטחוניות?

“מערכות רבות המיוצרות בישראל זקוקות לרכיבי פלסטיק כאלה ואחרים המיוצרים בעזרת הזרקת פלסטיק לתבניות. לדוגמה, חברת רובוטיכאן פנתה אלינו על מנת לייצר חלקי פלסטיק לרחפן שיכול לטוס ולהתגלגל על הקרקע. ייצרנו עבורם את כלוב הפלסטיק שבתוכו הרחפן מורכב”.

הרחפן של חברת רובוטיכאן (צילום: רובוטיכאן)

בישראל נעשה שימוש נרחב במוצרי פלסטיק בתעשיות הצבאיות והביטחוניות עבור כלי נשק, אמצעי תקשורת וציוד מגן. לדוגמה, רפאל השתמשה בייצור פלסטיק כדי לפתח קסדות קלות משקל ועמידות וציוד מגן אחר לחיילים. מוצרים אלה מספקים הגנה מצוינת, תוך שהם נוחים ללבישה וקלים לשימוש.

גם בארצות הברית נעשה שימוש נרחב בתבניות פלסטיק לייצור מוצרים צבאיים ומערכות ביטחוניות מורכבות. ספקים שונים פיתחו מומחיות בייצור תבניות פלסטיק, שאפשרה להם ליצור מוצרים חדשניים העונים על הצרכים הייחודיים של התעשיות הללו. לדוגמה, חברת ג’נרל דיינמיקס (General Dynamics) היא ספקית מובילה של טכנולוגיות ומערכות הגנה ומשתמשת דרך קבע בתבניות להזרקת פלסטיק כדי ליצור מגוון מוצרים פורצי דרך, המסוגלים לעמוד בטמפרטורות קיצוניות ובתנאים קשים.

ניר בלכמן סיכם: “הניסיון הרב שצברנו עם השנים בתחום התבניות והפלסטיק, האיכות הבלתי מתפשרת והפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים, הם רק חלק מהגורמים שהופכים אותנו לשותפים אידאליים לתעשיות הביטחוניות בישראל. כמו כן, יש לנו את הסיווג הביטחוני הדרוש ואנחנו מייצרים אצלנו את המוצרים המוזמנים על ידי התעשיות הביטחוניות בישראל. כך נמנעת זליגה של סודות ביטחוניים על ידי חברות ישראליות שמייצרות בסין ובמדינות


מערכת ניו-טק מגזינים גרופ

תגובות סגורות