מאת: אמיר בר שלום. משרד הביטחון פרסם בסוף חודש יולי את ההודעה הבאה:
“הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים ומשהב”ט הישראלי חתמו על הסכם שיתוף פעולה לפיתוחו של מיירט “חץ 3”, המיועד נגד טילים בליסטיים ארוכי טווח. ההסכם ישלים את תוכנית ההגנה הרב-שכבתית של ישראל, שכוללת את מערכת “כיפת ברזל” נגד טילים קצרי טווח ו”שרביט קסמים” לטווחים בינוניים”. כביכול הודעה לקונית על עוד שיתוף פעולה בין ישראל לארצות הברית. אלא שהמקרה הזה שונה מעט.
בארצות הברית מפתחים במקביל טילים מקבילים לחץ 3: טיל הSAM3 שנורה ממערכת AGIS ימית, וה THAAD, טיל נגד טילים ליירוט חוץ אטמוספרי, מתוצרת חברת לוקהיד מרטין. כביכול מדובר בכפילות של האמריקנים, מדוע להשקיע במוצר דומה ועוד מחוץ לארצות הברית?
התשובה לכך מורכבת. מעבר לאינטרסים המדיניים יש בכך הבעת אמון בתעשייה הישראלית. פרויקט חץ 1, החל במימון אמריקני, והבשיל להיות המערכת המבצעית הראשונה בעולם לירוט טילים בליסטיים. הפיתוח המהיר של כיפת הברזל וביצועי היירוט המרשימים בניסויים האחרונים, גם הם לא נעלמו מעיני הפנטגון, שמחפש כמעט עשור, פתרון ליירוט רקטות לטווח קצר שמאיימות כיום על הכוחות האמריקנים בעיראק ואפגניסטן.
מעבר להבעת האמון של האמריקנים בתעשייה הישראלית, בחץ 3 טמונות יכולות שטרם נראו בעולם היירוט הבליסטי. “צריך לזכור שיירוט מחוץ לאטמוספרה מצריך מאיתנו לבנות חללית”, סיפרה ענבל קרייס, ראש פרויקט חץ 3 בתעשייה האווירית, באחד הראיונות הנדירים שלה, בכנס ניו טק לטכנולוגיות שנערך בחודש מאי האחרון. “טיל יירוט מתנהג בחלל בסופו של דבר כמו חללית, לכן מבחינתנו תיאוריית היירוט שונה לחלוטין מיירוט בתוך האטמוספרה”.
שלא כמו הדגם המבצעי הנוכחי, חץ 2, שבו הראש הקרבי מכיל מטען של חומר נפץ ורסס, שנועד לפגוע בטיל התוקף, עקרון הפעולה של חץ 3 מבוסס על טכנולוגיה של התנגשות פיזית בטיל המטרה HIT TO KILL. בהתנגשות הזו האנרגיה הקינטית האדירה מספיקה להשמדת המטרה ללא צורך בחומר נפץ. הטכנולוגיה הזו דורשת דיוק רב לשם השגת פגיעה ישירה. הראש הקרבי של חץ 3 מסוגל לתמרן באופן חריף באמצעות נחיר פליטה גמיש ומתכוונן. התמרון הזה נעשה על ידי אות שמשוגר ממכ”מ המעקב – “אורן אדיר”, שעוקב כל העת אחרי הטיל ששוגר עוד משלב ההאצה. “הבעייתיות במקרה הזה היא המעקב אחרי הראש הקרבי. מאחר והטיל מתפצל לחלקים בחלל, המכ”מ חייב לזהות את הראש הקרבי ולהתביית עליו. החץ 3, בשל יכולותיו, יתמרן עצמו אל הראש הקרבי, גם אם יצטרך לשנות מסלול לצורך כך”, סיפרה קרייס.
על מידת האמון האמריקני בפרויקט ניתן ללמוד גם מתכנית הקיצוצים של משרד ההגנה בשנתיים האחרונות. מבחינת ישראל, עד לחתימת ההסכם בחודש שעבר, לא היה ברור שהחץ 3 יצא אל הפועל. למרות המסרים המרגיעים שהעבירו בכירים בממסד הביטחוני האמריקני במהלך השנה האחרונה, בישראל היה חשש כי החץ 3 ייגנז כמו פרויקטים יקרים אחרים דוגמת הF22 החמקן, שייצורו יופסק בשל הקיצוץ בתקציב ההגנה.
בתחילת 2011 צפוי להיערך ניסוי ראשון במיירט מהדור החדש. הניסוי הראשון יהיה של מעוף הטיל עצמו, עדיין ללא יירוט. בישראל ממשיכים בינתיים לסנכרן את מערכות ההגנה מפני טילים אף שחלקן עדיין לא מבצעי. בחודש מרץ האחרון ערך חיל האוויר תרגיל סימולציה גדול שבו תורגלו כל מערכות ההגנה מפני טילים, כולל דימוי וירטואלי של שרביט קסמים לטווח הבינוני, וחץ 3 ביירוט חוץ אטמוספרי. במהלך הניסוי, נבחנו תרחישים מגוונים מירי רקטות מרצועת עזה ועד ירי ממה שהוגדר בחיל האוויר כ”מדינות אחרות”. במהלך הסימולציה, תורגלו גם המערכות האמריקניות, מכ”מ X, שפרוס בנגב וכן מערכות היירוט שמוצבות על ספינות הצי השישי בים התיכון. מערכת החץ 3, תדע במקרה הזה לתקשר גם עם המכ”מ האמריקני, דרך חדר הבקרה המרכזי, שבו ירוכזו הנתונים ממערכות המכ”מ השונות. בסופו של דבר יקבל החץ 3 את פקודת הירי ממערכת בקרת האש וניהול הקרב המרכזית.
“מערכת החץ 3 תאפשר לנו הרבה יותר אפשרויות יירוט”, אומרת ענבל קרייס. “ברגע שהמיירט הראשון פוגש את טיל האויב מחוץ לאטמוספרה, זה בהכרח מוריד את מספר המטרות שנפגוש בשלב מאוחר יותר של המעוף הסופי לעבר ישראל. החץ 3 מאפשר לנו קודם כל כמה אפשרויות יירוט מחוץ לאטמוספרה, ואם הם יחטיאו, יש עדיין את החץ 2”.
בתעשייה האווירית נזהרים מאד מלנקוב בתאריך שבו תהיה המערכת מבצעית. ההערכה היא כי הפיתוח יושלם לקראת 2013. עד אז צריכה ישראל להשלים סדרת ניסויים נוספת של החץ 2 על אדמת ארצות הברית. בניסוי אמור החץ 2 לפגוע במדמה טיל שיהאב, ככל הנראה בעל ראש מתפצל. האמריקנים עדיין לא סיפקו תאריך לניסוי הזה. בסוכנות ההגנה האמריקנית מפני טילים, עדיין מנתחים את הניסוי האחרון שנערך לפני שנה, ניסוי שהצליח חלקית. (מטעמי צנזורה לא ניתן לפרסם את סיבת הכישלון, אם כי ניתן להגיד כי הוא לא הינה של מערכת החץ…). במקביל ממשיכים בפנטגון לעקוב אחרי החץ 3, שזכה כאמור בחודש האחרון ברוח גבית משמעותית, בדמות סיוע שמוערך בכמעט 750 מיליון דולר.
