התחרות הגוברת בין WiMAX ו-LTE, לצד הופעת הסמארטפונים מרובי הפרוטוקולים מרמזים שברשתות הדור הבא יהיה קשה לקבוע מי מנצח ומי מפסיד – כל הטכנולוגיות הקיימות ישולבו במערכי התקשורת האלחוטית
מאת: רוני ליפשיץ
אחת מהתופעות המעניינות בתום התקשורת האלחוטית הינה הקיום המשותף, זה לצד זה, של של טכנולוגיות אשר נחשבות למתחרות גמורות. למשל, רשתות WiMAX ו-LTE, או שירותי תקשורת קולית לצד שירותי MIM כמו סקייפ המאפשרים לדבר באמצעות האינטרנט.
מדוע מיקרוסופט רכשה את סקייפ
מי הם המנצחים ומי הם המפסידים? קשה לקבוע. בתחום היישומים, בשנה האחרונה נפוץ בסערה השימוש במכשיר הטלפון כפלטפורמה להעברת מסרים מיידיים (Mobile Instant messaging). אומנם בתחום המחשבים מייצג מושג זה את היכולת לבצע קשר טקסטואלי מיידי, אולם בתחום התקשורת הניידת הכוונה בעיקר היא ליכולת לבצע שיחות טלפון באמצעות תשתית האינטרנט, ולא באמצעות מערכת התקשורת הקולית.
סקייפ (Skype) מהווה דוגמה מובהקת ליישום מסוג כזה, ולכן כאשר הודיעה לאחרונה חברת מיקרוסופט על עסקת ענק לרכישת חברת Skype תמורת 8.5 מיליון דולר במזומן מקבוצת Silver Lake, רוב המשקיפים ייחסו את העיסקה למאמציה של מיקרוסופט להיכנס לשוק הטלפונים הניידיםן באמצעות מערכת ההפעלה הניידת שלה, Windows Phone 7.
סקייפ היתה חלוצת שירותי הטלפון באינטרנט וכיום היא מספקת שירות לכ-170 מיליון מנויים (207 מיליארד דקות שיחה ב-2010). “שירות סקייפ הוא פופולרי מאוד, וביחד ניצור עתיד של תקשורת בזמן אמת בכל העולם”, אמר מנכ”ל מיקרוסופט, סטיב באלמר. ההשקעה של מיקרוסוםט חייבת להיות השקעה אסטרטגית, שכן בתחום הרווחים סקייפ לא מציגה הזדמנות מרהיבה: את שנת 2010 היא סיימה בחובות של 700 מיליון דולר (שגם אותם מיקרוסופט תממן) ועברה בשנים האחרונות מיד ליד.
יחסי שכנות בין WiMAX ו-LTE
גם בתחום התשתית האלחוטית סימני השאלה רבים. אומנם טכנולוגיית WiMAX עבור שירותי הדור הרביעי הקדימה את היציאה לשוק של תשתיות LTE (Long Term Evolution), אולם היא הוכיחה את עצמה בעיקר עבור ספקי תקשורת שהקימו רשתות לשירותי תקשורת אלחוטיים נייחים או לשירותי תקשורת אלחוטיים לטווחים קצרים. הספקים המקימים רשתות במרחבים ובטווחים גדולים יותר, העדיפו להמתין להבשלת תקני LTE ומתחילים כיום בהקמת רשתות אלה.
להערכת חברת המחקר Senza FILI Consulting, בסופו של דבר רוב המפעילים יעברו לטכנולוגיית LTE, אולם הקצב והיקף המעבר יהיו תלויים בגורמים מקומיים, כמו גיאוגרפיה, מיקוד עסקי, ספקטרום התדרים הזמין ומימון. כך למשל, רוב המפעילים המתמקדים בשירותי תקשורת נייחים, לא הכריזו על כוונה לעבור מ- WiMAX ל-LTE, ואם הם יעשו זאת, הדבר יתבצע קרוב לוודאי לאחר הבשלת הטכנולוגיה ויצירת אקוסיסטמס של ספרים ומוצרים המאפשרים לבצע את המעבר בקלות ובמחיר זול יחסית. בינתיים, הם דווקא מגדילים את ההשקעה ב-WiMAX, כדי לתפוס נתחי שוק ואזורי כיסוי גדולים יותר.
אחת מהתוצאות של מציאות זו היא שרשתות רבות יצטרכו ללמוד כיצד לבצע מעבר חלק והדרגתי בין שתי הטכנולוגיות המתחרות. במלים אחרות, הן צריכות ללמוד כיצד לתפעל רשתות המספקות בו-זמנית גם שירות WiMAX וגם שירותי LTE.
מעבר הדרגתי בין WiMAX ו-LTE
להערכת חברת In-Stat, בשנת 2014 יינתנו שירותי LTE ליותר מ-1.85 מיליארד מנויים בעולם. לאור זאת, מסבירה Senza FILI, קיימות מספר אפשרויות לביצוע תהליך השינוי:
מעבר חד:
המפעיל מבצע מעבר מיידי בלא להקים רשת ביטחון. אופציה זו מתאימה למפעילים הנמצאים במצוקת תדרים ולא יכולים להפעיל בו זמנית רשת WiMAX ורשת LTE. המעבר כרוך בהחלפה מיידית של אבזרי WiMAX באבזרי LTE והדבר ידרוש משאבים גדולים מאוד, במיוחד בתחום שירות הלקוחות.
מעבר מהיר:
מתאים למפעילים המעוניינים להעביר את המנויים לאבזרי LTE במהלך תקופה קצרה של 2-3 חודשים. נתין לבצע את המהלך בהדרגה, שוק (אזור) אחר שוק, אולם הדבר פוגע ביכולות הגישה של הלקוחות לרשת מרגע שהם יוצאים מאזור המנוי שלהם. המודל הזה מתאים למפעילים בעלי משאבי ספקטרום מצומצמים, אולם הוא דורש מהם החלפה מהירה מאוד של תחנות הבסיס הסלולריות. במידה והמפעיל לא סיפק ללקוחות מראש אבזרים דו-שימושיים (טלפונים המתאימים ל- WiMAX ול-LTE), החלפה מהירה של אבזרי קצה היא תהליך יקר מאוד וקשה לביצוע.
מעבר הדרגתי:
זהו התהליך הקל והחסכוני ביותר, מכיוון שהוא מאפשר למפעילים לנצל את ציוג ה- WiMAX שרכשו לאורך מספר שנים, ובמקביל לנהל את מעבר הלקוחות למכשירי קצה חדשים באופן היעיל ביותר. החברה מעריכה שרוב המפעילים יבחרו בשיטה זו ויפעילו במקביל את שתי התשתיות לאורך כשנתיים בממוצע. במונחי ספקטרום, פירוש הדבר שבשלבים הראשונים רוב הספקטרום יופנה לשימוש תשתית ה- WiMAX ובהדרגה יגדל רוחב הפס המוקצה לתשתיות LTE עד להשלמת המעבר. במידה והמפעיל לא מספק למנויים מכשירי קצה דו-שימושיים, הוא ייאלץ להחליף בהדרגה את המכשירים.
קיום משותף:
אופציה זו טובה במיוחד למפעילים המחזיקים ברשיונות שימוש בתדרים בעלי רוחב פס גדול, המאפשר הפעלה טובה של שתי הרשתות במקביל לזמן ארוך. שיטה זו מאפשרת למפעילים להתקין תשתיות LTE רק כאשר הם מרחיבים את תחום הכיסוי, ואפילו לנהל את הרשת שלהם כשתי רשתות נפרדות המתחברות אחת אל השנייה. ברמת אבזרי הקצה, השיטה הטובה ביותר היא אספקת מכשירים דו-שימושיים, המעניקים ללקוחות גישה אל כל משאבי הרשת בלא צורך לבצע שינויים יקרים בתשתית.
מכשירי קצה מרובי פרוטוקולים
במובנים רבים, בעיית מכשירי הקצה הדו-שימושיים כבר לא מהווה בעייה משמעותית. בעבר הרשתות היו הומוגניות, והיצרנים סיפקו מכשירים שונים לרשתות GSM או לרשתות CDMA. אולם כיום רוב המכשירים הם דו-שימושיים ברמות שונות. כך למשל, רוב הסמארטפונים כיום תומכים בדרך כלל בטכנולוגיות הדור השני כמו GSM, בטכנולוגיות הדור השלישי כמו HSPA ובתקשורת מקומית מסוג Wi-Fi. מכשירים דוגמת כמו EVO של HTC, תומכים ב-WiMAX, בנוסף ל-Wi-Fi ולתמיכה ברשת הסלולרית.
אבזרי קצה דו-שימושיים התואמים לרשתות WiMAX ו-LTE מסייעים להתמודד עם מגמת ריבוי ממשקי התקשורת הנכנסת כיום לשוק, ויש בהם יתרון נוסף: קיימת חפיפה רבה בין שתי הטכנולוגיות אשר מאפשרת להשתמש בשבבי Baseband משותפים ובתדרי RF חופפים. הדבר יוצר חסכון משמעותי בשלבי הייצור ההמוני, ולכן, טוענת Senza FILI, יש הצדקה כלכלית וטכנולוגית חזקה מאוד להתפתחות מכשירים אלה.
סמארטפון: הטלפון של הדור הבא
ליכולות הדו-שימושיות המובנות בסמארטפונים חשיבות רבה למפעילים, שכן על-פי המגמות המסתמנות כיום בשוק, הסמארטפון הוא הטלפון של הדור הבא. להערכת חברת גרטנר, בשנת 2010 צמחו מכירות הסמארטפונים ביותר מ-72% ותפסו נתח שוק של 19% מכל שוק הטלפונים הניידים באותה שנה (1.6 מיליארד יחידות).
התרחבות שוק הסמארטפונים מבוסס על 10 יישומים בסיסיים שאותם הלקוחות דורשים, ואשר יוצרים שווקים חדשים עבור המפעילים ועבור ספקי צד שלישי. להערכת גרטנר, שוק היישומים בסמארטפונים יגיע להיקף של 15.9 מיליארד דולר ב-2012, וימשיך לדחוף את מעבר השוק למכשירים החדשים.
היישומים המרכזיים הדוחפים כיום את שוק הסמארטפונים בעולם הם:
שירותים מבוססי מיקום (LBS: Location-based services):
עד לשנת 2014 ישתמשו יותר מ-1.4 מיליארד מנויים בשירותי LBS.
רשתות חברתיות
(Social networking):
זהו התחום בעל הצמיחה המהירה ביותר בשוק היישומים הניידים והוא ייאלץ חלק ממפעלי התקשורת להפעיל חוות שרתים מהירות המספקות שירותים לתעבורת אימיילים, תמונות, קבצי וידאו ומשחקים.
חיפוש נייד (Mobile search):
רוב החיפושים הניידים ממוקדים בחיפוש מוצרים, השוואת מחירים או קבלת מידע על מוצרים ושירותים. יצרני המכשירים מחפשים כיום פתרונות לשילוב מנגנוני חיפוש מבוססי פעולה, כלומר חיפוש שיתסיים בקניית כרטיסים, הזמנת שולחן במסעדה או הזמנת מקום בבית מלון. ככל הנראה צפויות בעתיד עסקאות רכישה של מנועי חיפוש קיימים, במטרה לשלב אותם ברמת הפלטפורמה בתוך הטלפונים.
מסחר נייד (Mobile commerce):
כיום מהווה תחום זה מעין הרחבה לא מפותחת של מנגנוני המסחר האלקטרוני האינטרנט. להערכת גרטנר, ב-24 החודשים הקרובים יתפתחו יישומים חדשים המיועדים לשימוש נייד. למשל, “כניסה” לחנות כדי להודיע למוכר שנכנס אליו לקוח, או האפשרות להוסיף מוצר לעגלת הקניות, פשוט באמצעות צילום תמונה של המוצר או של הברקוד על המדף בחנות.
תשלום נייד (Mobile payment): השימוש בטלפונים כבארנק אלקטרוני תלוי בהיקף ההטעה של טכנולוגיית NFC (Near Field Communication). למרות השנה מתחילים לצאת לשוק הטלפונים הראשונים המכילים את טכנולוגיית NFC, גרטנר לא צופה התפתחות משמעותית בתחום לפני 2015, שכן חברות הסליקה הגדולות עדיין לא פיתחו מנגנוני תשלום נוחים לשימוש.
שירותים מבוססי תוכן (Context-aware Service):
התחום הזה עדיין מצוי בשלבי התפתחות ראשונים, אולם גרטנר ממליצה למפעילי הרשתות לספק שירותי זיהוי מיקום משופרים, כדי לאפשר לספקי צד שלישי לספק שירותים ללקוחותיהם.
וכמובן, אסור לשכוח את שירותי ה-MIM. אם מיקרוסופט שילמה יותר מ-9 מיליארד דולר עבור סקייפ – היא תנסה למצות את המקסימום מההשקעה הגדולה הזו.
