מאת: אריק וינשטיין. מחקר חדש שפורסם על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב קובע כי האחים זהר ויהודה זיסאפל וקבוצת רד, שנוסדה ב-1981, הם “סמל לאבות המייסדים” ומהגורמים הבולטים להפיכתה של ישראל לאומת סטארט-אפים ומעצמת היי-טק. המחקר פורסם על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, שיצאה לבדוק את שורשיהן של חברות הטכנולוגיה הישראליות. במקום הראשון ברשימת ה’תורמים’ למיקומה הגבוה של ישראל בסולם ההיי-טק הגלובלי, נמצאת קבוצת רד שמתוכה יצאו כ-56 יזמים סדרתיים, שהקימו יותר מסטארט-אפ אחד. בסך הכל, פורשי קבוצת רד אחראים להקמת 111 מיזמים מהותיים.
נפגשנו עם זהר זיסאפל במשרדי החברה ברמת החייל כדי לשמוע על המודל הייחודי יחסית של קבוצת רד, על מצב תעשיית ההיי-טק מנקודת מבטו וגם על העשייה החברתית .
כשנכנסים למשרדו של זהר זיסאפל בולטת מיד חיבתו לאומנות ובמיוחד צד את עיניי ציור של האומן הבריטי דמין הירסט (Damien Hirst). בציור צייר דמין הירסט את ביל גייטס בזמן שמסתכל בעבודה אחרת שלו – כריש (לא חי) באקווריום, זהר זיסאפל: “אני אוהב את התמונה הזו כי לא ברור פה מי הכריש האמתי ומי ימצמץ ראשון….”
האחים זיסאפל החלו את דרכם עם חברת רד תקשורת מחשבים, המשמשת כיום כמובילת קבוצת רד-בינת וכחממה טכנולוגית המלווה חברות הזנק צעירות בקבוצה בתחילת דרכן. במסגרת הקבוצה הוקמו במהלך השנים עוד 27 חברות היי-טק עצמאיות. כל החברות שומרות על זהות ישראלית ומתחרות בהצלחה בשוק הבינלאומי. חלקן הונפק לציבור בבורסת נאסד”ק האמריקאית ושמונה מחברות הקבוצה נרכשו על-ידי חברות טלקום גלובליות.
מהן החברות המובילות היום את קבוצת רד?
“החברות בקבוצת רד כוללות את סרגון המספקת פתרונות אלחוטיים
ל-BackHaul, את Radware המפתחת פתרונות לאיזון התעבורה ברשת ואבטחה, סיליקום המפתחת פתרונות לרשתות 10 G-Eth, רדקום ואת רד תקשורת.”
לפני למעלה משנה נמכרה רד וויז’ן לחברת Avaya האמריקאית, מכירה שנחשבת למוצלחת ביחס לתנאי השוק, האם אתה בתור היזם רואה בה הצלחה?
זהר זיסאפל: “ככלל אני בעד להקים חברות, לגדל אותן ולהפוך אותן לשחקניות משמעותיות בשוק ולאו דווקא למכור אותן. רד וויז’ן הוקמה כחברה המפתחת טכנולוגיה לשיחות ועידה בווידאו, אולם עם הזמן השוק זז לכיוון ה-Unified Communication שבה מאחדים את כל סוגי התעבורה ברשת, דבר שגרם לכך ששיחת הווידאו לא עמדה בפני עצמה. כשראינו שלא נוכל להביא את רד וויז’ן למקום שאותו רצינו החלטנו למכור אותה. Avaya שרכשה אותה היא מהמובילות בשוק ה-Unified Comm. ואין לי ספק שהיא תוכל לעשות יותר עם חברת רד וויז’ן”.
איך אתה רואה היום את מצב תעשיית ההייטק בכלל והתקשורת בפרט בישראל ?
“תעשיית ההייטק בישראל היא תעשייה חזקה מאד, וכאחד שהתחיל בתעשייה זו לפני למעלה מ-30 שנה – גם אני לא ידעתי מה אני מתחיל. התעשייה הזו היא דינמית, מאופיינת בשינויים בלתי פוסקים וטכנולוגיות חדשות צצות ועולות בקצב גבוה. אין היום מהפכות בתחום התקשורת כפי שחווינו בעבר כמו התפתחות המחשב האישי, האינטרנט והרשתות הסלולאריות. התמזל מזלי להיות במצב של שלש המהפכות ביחד והן יצרו את הבום הגדול שעליו צמחה תעשיית התקשורת הישראלית. אני עושה הפרדה בין תחומים “אבולוציונים” שצומחים בקצב מתון מול תחומים “רבולוציונים” שיש בהם מהפכה טכנולוגית של ממש ושם יש מקום לפעילות של חברות סטארט-אפ. תחום התקשורת שבו קבוצת רד פעילה כרגע נמצא במצב אבולוציוני ולכן יש בו פחות מקום לחברות סטארט-אפ. ההתמודדות בשוק כזה היא שונה והגודל מהווה יתרון, החברות שלנו מתחרות בשווקים בינלאומיים וצומחות כאשר יש להן את היתרון שהן גדולות יותר ומבוססות יותר מחברות סטארט-אפ. עובדה היא כי בתחום התקשורת לא הקמנו סטארט-אפ בשנים האחרונות. תחום האבטחה הוא דוגמא לתחום שעובר היום סוג של מהפכה וזאת עקב הסיבוכיות והמורכבות של הרשתות והצורך להגן על המשתמשים, ואנו עדים לפעילות רבה גם בישראל וגם בעולם – כולל קבוצת רד שנכנסה לפעילות בו. תחומים נוספים שאני רואה פוטנציאל ל”מהפכות” והזדמנויות חדשות הם הענן, big-data ומערכות האחסון הנדרשות לכמויות המידע האדירות. בקבוצת רד מנועי הצמיחה הם התקשורת, אבטחה והמדיקל. לסיכום אומר שתעשיית ההייטק צריכה להגיב ולהתפתח לפי מה שקורה ותחומי הפעילות – אין מקום לנוח על זרי הדפנה.”
תרומה לקהילה
לאחרונה פורסם כי חברת רד תקשורת, חנכה פרוייקט נוסף במסגרת שרשרת הפעילויות שיוזמת החברה לקידום החינוך לטכנולוגיה ולמדעים בישראל. לאחר שהקימה בעבר בפנימיית עין כרמית חדר מחשבים ששימש את ילדי המקום, חזר השנה הצוות של רד לפנימייה הירושלמית, שידרג את חדר המחשבים שהפך למרכז ללמידה פרטנית והקים במקום חדר מחשבים חדש ומרווח, הכולל 29 עמדות מחשב.
זהר זיסאפל: “תרומה ופעילות החברתית נראית כחלק מהאחריות שלנו לחברה שבתוכה אנו חיים, ואנו שמים דגש על החינוך. בחינוך נמצא היתרון שלנו ואותו אנו צריכים להמשיך ולפתח, ולצערי גילינו שיש מקומות שבהם הוא חסר – ואליהם אנו מנסים להגיע. אנו מלווים למשל סטודנטים מעוטי יכולת שיש להם את הפוטנציאל וללא עזרה שלנו הם יתקשו לסיים את האוניברסיטה או המכללה. ע”י הקמת תשתית ומועדוני מחשבים בפנימיות ובתי ילדים אנו פותחים לפניהם את עולם המחשבים כדי שיהיה להם סיכוי כמו לכל ילד שגדל בישוב מבוסס. אנו מעודדים את הילדים ללמוד ומתחייבים לעזור להם כלכלית ומורלית. דוגמה מאלפת לכך היא ילד מעולי אתיופיה שפגשנו אשר עלה עם שבעת אחיו והוריו. בהשפעת הוריו עבר ללמוד בפנימייה כי הם לא יכלו לתת לו את האמצעים ללמוד. היום הילד שגדל לומד מדעי המחשב באוניברסיטת ירושלים. הילדים גם לא מוותרים לנו, והיות ולחלקם יש טלפונים חכמים עלתה הדרישה גם להתקין רשתות WiFi ואכן התחלנו בהקמה של תשתית אלחוטית בחלק מהפנימיות. אני אישית מאמין בילדים האלו כי מסלול חייהם חישל אותם. אני חייב להזכיר כי יש פה תרומה באהבה מצד עובדים רבים ברד”.
ייצור בישראל מול ייצור סין
לאחרונה ערכה חברת רד סיור במפעל הייצור שלה בהר החוצבים בירושלים, המעסיק כיום כ-500 עובדים בתחומים שונים, המהווים כמחצית מכלל כח האדם של רד.
כשרוב הייצור נעשה היום בסין – מה עומד מאחורי החלטתכם להשאיר את הייצור בישראל?
“אופי המוצרים של חברת רד הוא כזה שמתאים פחות לעבודה עם קבלני ייצור והרכבה חיצוניים – מדובר על סל גדול של מוצרים אשר חלקם מיוצר בכמויות לא גדולות. בהתחלה ייצרנו רק רבע מהמוצרים בצורה מקומית כשהמוטיבציה באה משתי סיבות עיקריות: האחת – בייצור ראשוני של מוצר חדש קל לנו יותר להתמודד עם תקלות וניתן לערב בקלות גם את מחלקות הפיתוח. סיבה שניה היא יכולת תגובה מהירה יותר לדרישת לקוחות – לקבלני הרכבה חיצוניים יש את האילוצים שלהם ולא תמיד הם זמינים לאילוצים שלנו. עם השנים פתחנו יכולות גבוהות בהרכבה וכיום חלק משמעותי מהייצור של חברות קבוצת רד נעשה בארץ במפעל שלנו. ייצור בסין הוא כמעט ולא אופציה עבורנו כי הוא חושף אותנו לסכנת גניבת הטכנולוגיה”.
לרכוש או להירכש – לאן פני חברות קבוצת רד?
“אנו תמיד שואפים להיות הרוכשים. תחום חדש הוא כר פורה לחברות סטארט-אפ, אולם כאשר הוא מתחיל להתייצב תוך כדי צמיחה מתונה אז מתחילים המיזוגים והרכישות. כמו שקרה בתעשיית הרכב וכפי שקורה בתעשיית התקשורת – אנו רואים קונסולידציה של חברות. היום בתחום התקשורת אתה צריך לבחור צד – לרכוש כפי שסרגון רכשה את Nera הנורווגית (שאגב, רצתה לרכוש את סרגון לפני כמה שנים- א.ו.) או להירכש”
הפיתוי לפרוש ולנוח
על זרי הדפנה
“אני מתכנן להמשיך ולעשות את מה שעשיתי ב-30 שנה האחרונות – אומנם זה נראה אותו דבר אך זה לא. הגיוון הוא רב – חברות אחרות, טכנולוגיות חדשות ואנשים אחרים, היום אני עוסק הרבה בתחומי האבטחה ובחברות רפואיות במסגרת החממה הטכנולוגית של רד ואני לא רואה שום סיבה לעצור”.
