מאת: אריק וינשטיין. ממש לאחרונה הודיעה סרגון נטוורקס הישראלית כי חברת Bandwidth – האמריקאית רכשה את המוצר החדש שפיתחה, ©FibeAir IP-20C. עם תקשורת אלחוטית בקצבים של עד 2 גיגה-ביט בשנייה,
ה-FibeAir IP-20C מהווה למעשה את הרדיו-מיקרוגל היחיד המאפשר תעבורת נתונים בקצבים מהירים, הדומים לאלו של סיבים אופטיים, וגבוהים פי ארבעה בהשוואה למערכות מתחרות. גם סרגון המפתחת פתרונות אלחוטיים בעלי קיבולת גבוהה ל-Backhaul וגם PEG-Bandwidth, הבונה ומתפעלת רשתות Backhaul LTE/G4 עבור חברות טלקום מובילות, מתמודדות עם האתגר העיקרי בפניו ניצבות לקוחותיהן – הגדלת קיבולת הרשתות. אודי גורדון, סמנכ”ל בכיר לשיווק ופיתוח עסקי בסרגון, סקר בפני ניוטק את האתגרים והמגמות בשוק הטלקום בכלל והסלולארי בפרט.
אודי גורדון:”אין ספק שבעיה מספר אחת של מפעילי הרשתות – האופרטורים – היום היא הקיבולת של הרשתות הקיימות שלא עונה על הדרישה העכשווית. מצד אחד המפעילים נדרשים להעביר תעבורה ההולכת וגדלה ומצד שני הם לא מרוויחים מהגידול בתעבורה ומהתוכן כך שהם מוגבלים ביכולת ההשקעה בתשתיות הרשת, ברכישת תדרים ובהוצאות התפעוליות. אחת הסיבות העיקריות שההכנסות של האופרטורים לא עולות, קשורה לחברות שמספקות שירותים על גבי האינטרנט, המוכרות יותר כחברות OTT
(), כמו סקייפ. שירותים אלו צורכים קיבולת ההולכת וגדלה ושחקני ה-OTT גורפים חלק גדול מההכנסות של תעבורה זו בעוד הם לא משקיעים ברשתות. אין ספק שמצב זה יחייב שינוי בעתיד וכבר היום מדברים על כך שגם שירותי OTT יחויבו בתשלום ע”י האופרטורים – נושא הנבחן כבר במדינות שונות. דוגמא לכך יכולה להיות שעבור אפליקציה הדורשת רמת איכות גבוהה כמו שיחת ועידה בווידאו למשל, הלקוח יצטרך לקנות מספק האינטרנט חבילה מיוחדת וחוזה שירות משודרג. האתגר שלנו בסרגון הוא לתת ללקוחותינו פתרונות שיוכלו להגדיל את קיבולת הרשתות גם או בעיקר תחת המגבלות התקציביות איתן הם מתמודדים היום”.
“פתרון נוסף אותו מנצלים האופרטורים הוא הקטנת עלויות דרך שיתוף רשתות – דוגמא לכך היא חברת EveryThing Everywhere או EE שנוצרה ממיזוג רשתות אורנג’
ו-T-Mobile, ומהווה כיום את חברת הסלולאר הגדולה בבריטניה. לשיתוף כזה יש יתרון נוסף בהקמת אתרים סלולאריים חדשים: היום כשכל אתר חדש מחייב אישורים רבים מן המשרד לאיכות הסביבה, וועדות בינוי וכו’, ע”י שיתוף הרשת מקטינים את מספר האתרים הכולל הנדרש. ברשתות עתידיות בהם יפרסו מספר גדול של תחנות בסיס קטנות (small cells), נראה כי האופרטורים יהיו חייבים לשתף רשתות כי לא יהיה זה מעשי שכל אופרטור יפרוס רשת משלו מבחינת עלות, מקום ורישוי”.
מהם הפתרונות הטכנולוגיים שיאפשרו לאופרטורים את הגדלת קיבולת הרשתות?
“קיימים כמה פתרונות טכנולוגיים אותם בוחנים האופרטורים ברמת הרשת: פתרון ראשון הוא הורדת העומס מהרשת הסלולארית ע”י שימוש ב-WiFi היכן שניתן. פתרון שני הוא שימוש ב-small cells המשמשים כתחנות בסיס קטנות אשר ניתן למקמם על עמודי תאורה, פינות בנינים וכו’. פתרון שלישי אותו שוקלים הוא פתרון ה-Cloud-RAN שמתאים במיוחד לאזורים אורבאניים, ומאפשר במקום תחנות הבסיס הרגילות להשתמש במספר קטן יותר של תחנות בסיס גדולות מאוד, בעלות מספר רב של סקטורים. בניגוד לתחנות בסיס רגילות, ב-C-RAN האנטנות (או יחידות הרדיו RRU) מפוזרות ברחבי העיר ומחוברות לתחנת הבסיס בתצורה שנקראת Fronthaul. ארכיטקטורה זו של C-RAN מפשטת את הרשת ומייעלת את ניהול המשאבים שלה על ידי הקצאה דינמית. כל שלש השיטות אותן הזכרתי דורשות קישוריות לתחנת בסיס “גדולה” או Super Macro Cell Site, שתתפקד גם כתחנת בסיס וגם תבצע אגריגציה או קיבוץ של הנתונים מכל תתי הרשתות ותעביר את המידע ל-Backhaul. סרגון מספקת פתרון מלא לשלש התצורות שהזכרנו ומאפשרת חיבוריות אלחוטית מרשת ה-Wifi, תחנות small-cells מסוג Coordinated/Integrated וכן מיחידות הרדיו המבוזרות ב-C-RAN לתחנת בסיס. טופולוגיה זו מחייבת שלתחנת הבסיס יהיה ערוץ תקשורת של לפחות 1Gbps ואני מאמין שזה יהיה הסטנדרט בעתיד. ה-IP-20C שהשקנו רק לפני חודשיים תומך גם בתצורת
ה-Backhaul וגם ב-Fronthaul ומאפשר להשיג קצבים מהירים במיוחד של מולטי גיגה ביטים לשנייה”.
מה מאפשר לכם להשיג יתרון טכנולוגי
ב-IP-20C?
“סרגון השקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במחקר בתחום המיקרוגל. אנו מייצרים את השבבים ליחידות הרדיו בעצמנו, דבר שמאפשר לנו להגיע לרמת אינטגרציה גבוהה מאד ולהקטין את המערכות ואת צריכת האנרגיה. טכנולוגיות נוספות הם אפנון ב-QAM 2048 שמאפשר יעילות ספקטרלית גבוהה וכן שימוש בטכנולוגיית (Line Of Sight). השימוש ב-MIMO
ב-IP-20C מאפשר להכפיל את נפח התעבורה בערוץ מבלי להשתמש בספקטרום נוסף – וזהו יתרון גדול עבור האופרטורים שלא צריכים לרכוש תדרים נוספים”.
סרגון הפעילה בשוק המיקרוגל כ-15 שנה, מעסיקה כ-1200 עובדים, מתוכם 300 בישראל. החברה מוכרת ציוד ללקוחותיה ובד בבד, מתכננת עבורם את ארכיטקטורת הרשת, פורסת ומתקינה את הציוד ומספקת את כל שירותי התמיכה עד להפעלת הרשת. מוצרי החברה מתחלקים לשתי קטגוריות:
מערכות Long-Haul לחיבור הרשת לשדרה האחורית ,כאשר בתחום זה החברה שולטת ברבע מהשוק ההתקנות.
מערכות Short-Haul המשמשות בעיקר לאזורים עירוניים ולתחום ה-Access.
איך מתמודדת החברה מול ענקיות תקשורת כמו אריקסון, NEC ו-חוואווי?
“יתרון משמעותי שיש לסרגון מול המתחרות הגדולות הוא שאנו מתמקדים בתחום המיקרוגל וה-Mobile Backhaul בניגוד אליהן שתחום זה מהווה חלק קטן בפעילותן. אנו רואים מגמה שחברות אלו הולכות יותר בכיוון של מכירת שירותים לאופרטורים הכוללים תפעול ותחזוקת הרשתות, כך שהחלק של ציוד התקשורת בכלל וציוד המיקרוגל בפרט מהווים חלק קטן מאד בתחום העסקי שלהם. מגמה זו באה גם לידי ביטוי בזה שחלקן החליטו שתחום זה של המיקרוגל
וה-Mobile Backhaul לא שייך יותר לליבת הפעילות שלהם, ולכן הפסיקו או מכרו את הפעילות, כמו למשל Nokia-Siemens. צד אחר של אותה מגמה הוא שאופרטורים גדולים
(tier-1) מעדיפים לחלק את המכרזים להקמת רשתות בין ספקים שונים כדי להשיג את הפתרון הטוב ביותר בכל תחום ולבנות רשתות טובות יותר, גישה זו מהווה יתרון במכרזים לחברה כמו סרגון, המתמחה בפתרונות מיקרוגל. הלקוחות שלנו יודעים שאנו ממוקדים בתחום זה, משקיעים רבות במחקר ופיתוח וגם מחויבים להמשיך ולהשקיע בו – דבר הבא לידי ביטוי בבסיס של יותר מ-400 לקוחות כמו Telefonica ו-PEG-Bandwidth האמריקאית שהוזכרה בתחילת הכתבה”.
