מייק מולר, ARM
אז מה זה בדיוק “האינטרנט של החפצים”? ובכן, ה-IoT, כפי שהוא מכונה בקיצור, הוא אוסף של חפצים פיסיים עם יכולות חישה ובינה, בשילוב עם הרשתות, השרתים והשירותים המתקשרים עמם. מדובר במגמה כללית ולאו דווקא במגזר או בשוק ספציפיים. עם זאת, התכנונים הטכנולוגיים של ARM מאפשרים לשירותי וליישומי ה-IoT הקיימים והעתידיים להיעשות חכמים יותר ויותר ולהגיע לכל מקום וכמעט לכל שימוש. המיקרו-מעבדים המשובצים והרשתות הקוויות או האלחוטיות הם אלו שמאפשרים לחפצים הללו לבצע חישה אוטונומית בסביבתם, לתקשר עם חפצים אחרים וליצור אינטראקציות עם שירותים מבוססי-אינטרנט ועם יישומים מבוססי-ענן. ניתן להוסיף יכולות IoT כמעט לכל חפץ פיסי, לרבות פריטי לבוש, תכשיטים, תרמוסטטים, התקנים רפואיים, מכשירי חשמל ביתיים, אוטומציה בבית, בקרות תעשייתיות, ואפילו נורות חשמל. כדי שמגמה זו תוכל להתקיים יהיה צורך בטכנולוגיית חישה כדאית כלכלית שתוכל להחזיק מעמד לאורך שנים, לא שעות. החיישנים הללו יכולים לאגור כמויות קטנות של נתונים למשך פרקי זמן ארוכים. בחברת ARM מאמינים שניתוח של “נתוני הענק” (ביג דאטה) המשמשים ליצירת בינה – מתחיל עם נתונים קטנים. ARM יוצרת חיישנים, בקרים ובינה משובצת נוספת בהתקנים. בשנה שעברה מכרו שותפות ARM תשעה מיליארד שבבים שאחוז ניכר מהם נועדו לשימוש באינטרנט בהתקנים ניידים. נתון זה מבסס את מיקומה של ARM בשכבת הבסיס של נתוני הענק, כאשר החיישנים, הבקרים והבינה המשובצת שלה בהתקנים מספקים את הנתונים הקטנים שבהם יכולות החברות להשתמש כדי לנתח את נתוני הענק.
גם נתוני הענק מתחילים בנתונים קטנים
חברות כדוגמת אמזון, סינה וטנסנט אוספות מאות מיליוני אירועים ברשת. הן מנתחות אותן, מסכמות אותן ומאתרות מגמות. המגמות הללו משמשות לניסוח המלצות אופרטיביות אשר יכולות להניע עסקים. יצירת ההמלצות הללו מתבססת על מה שמכונה ה”ביג דאטה” או “נתוני הענק”. עם זאת, לא ניתן לנתח את נתוני הענק מבלי שיהיו נתונים קטנים זמינים. במקרים הנזכרים לעיל מגיעים הנתונים מרכישות מקוונות ומדפדוף ברשת. באינטרנט של החפצים יגיעו הנתונים הקטנים מחיישנים, מבקרים ומבינה משובצת אחרת בהתקנים המונעים על-ידי טכנולוגיית ARM.
עבור הצרכנים, מבשר האינטרנט של החפצים על שימוש אישי, נוחות ובריאות, מגמה המוכרת גם במונח “האני הכמותי” (the quantified self), תנועה העוסקת בשילוב טכנולוגיה בתוך איסוף נתונים בהיבטים של חיי היומיום של הפרט במונחים של קלט (לדוגמה: צריכת מזון, איכות האוויר), של מצבים (לדוגמה: מצב רוח, עוררות, רמות החמצן בדם) ושל ביצועים (מנטליים ופיסיים). המגמה עוסקת בניטור עצמי וחישה עצמית המשלבים חיישנים נלבשים (EEG, ECG, וידאו וכיוב’) ומחשוב נלבש כפי שניתן לראות במוצרים כדוגמת הצמיד fuel band של חברת Nike, אפליקציית הכושר Runkeeper והמשקל החכם של Withings. ניקח לדוגמה את האופן שבו ניתן ליישם את הבינה המשובצת כדי לעזור לנו למצוא מקום חניה בעיר סואנת. חברת SF Park בסן פרנסיסקו וחברת Streetline בגרמניה, בבריטניה וברחבי ארה”ב, אוספות ומפיצות נתונים בזמן אמת לגבי מקומות החניה הפנויים הן ברחובות והן במגרשי החניה. היוזמה שלהן חוסכת לנהגים זמן יקר של נהיגה תוך חיפוש אחרי מקום חניה, היא מסייעת בצמצום עומסי התנועה הרבים ברחובות העיר. בנוסף, היא מאפשרת למפעילות להעלות את מחירי החניה במגרשים המסודרים או במדחנים בהתאם לביקוש באזורים מאוכלסים מאוד או להנמיך מחירים באזורים דלי ביקוש. את ה”נתונים הקטנים” מחוללים חיישני מפרצי חניה המונעים על-ידי סוללה בשילוב עם מעבד ARM™ Cortex-M3, המספקים ביחד שנים של עבודה רציפה. ערים חכמות פורסות את הסדרי החנייה האופטמיליים הללו לכדי תשתית כלל-עירונית חכמה שחוסכת להן כסף, מקטינה את פליטת המזהמים ומשפרת את איכות החיים בעיר. אלו הן רק חלק מן הדוגמאות הראשונות של אימוץ פריסות רחבות היקף המוכיחות כיצד החיסכון בעלויות יכול להצדיק את עלויות התשתית ולהפחית זיהום במחזורי התכנון ארוכי הטווח של המגזר הציבורי. כאן מתעוררת השאלה: איך מוציאים לפועל את שיתוף הנתונים? באילו סטנדרטים ובאילו פורמטים ניתן לבטוח? שהרי בלי אלה לא יוכל האינטרנט של החפצים להגיע להיקף הנחוץ כדי לפעול בכל השווקים.
מקומה של ARM באינטרנט של החפצים
האינטרנט של החפצים מורכב יותר ממערכת האינטרנט הניידת. אם האינטרנט הנייד מורכב מ-10 מיליארד יחידות, הרי שהאינטרנט של החפצים כולל 100 מיליארד יחידות. אם למחשבי PC היו שתי תצורות עיקריות, מחשב נייד ולפטופ ולמחשוב הנייד היו עשרות תצורות – סליידר, צדפה, “חפיסת שוקולד”, לוח, מגע, טלפון חכם, טבלט, “פאבלט”, הרי שלאינטרנט של החפצים יהיו בוודאי מיליוני תצורות אפשריות.
עובדה זו תביא עמה רבגוניות ומבחר אינסופי – לא יהיו 100 מיליארד התקנים זהים. יהיו מיליוני יישומים והתקנים שונים ומגוונים: מה שנדרש מחיישנים בתחום הבריאות שונה מהנדרש מחיישנים בתחום מיזוג האוויר. חיישן טמפרטורה שונה מבקר במנוע חשמלי. וכל אלה שונים מהבקרים הנמצאים בשימוש במכוניות. עתידו של האינטרנט של החפצים מתמצה בעובדה שאין “מידה אחת שמתאימה לכל”, אבל הכל יתבסס על טכנולוגיית החברה.
כדי למצות את הפוטנציאל הטמון באינטרנט של החפצים, הרבגוניות תהיה הכרחית. המודל העסקי של החברה מתבסס על רישוי של טכנולוגיות הליבה לשותפות שונות באופן המאפשר לכל אחת מהן ליצור לעצמה בידול וערך מוסף. ריבוי ספקיות עבור כל תצורה מבטיח תחרות. התחרות מולידה חדשנות ובידול, מה שמחזיר אותנו לקביעה לפיה שונות היא תמצית העניין עבור האינטרנט של החפצים.
אם נשתמש באנלוגיה מעולם המנועים לרכב, אפשר לומר ש-ARM מתכננת את המנוע ואילו השותפות שלנו בונות את המכוניות. אותו מנוע יכול להתאים לשימוש במאות מכוניות. עם מבחר של עשרה גדלי מנוע העומד לרשותן יכולות היצרניות לבנות מכוניות, דחפורים, מטוסים וציוד חקלאי במילים אחרות, מנועים שונים, מגודל קטן ועד גדול, יכולים להכפיל את כמות השווקים שאליהם ניתן לפנות. ואם נמשיך באנלוגיה הזו, אותו מנוע בגודל שונה ועם פונקציונליות שונה יידרש עבור מכונית ספורט עם שתי דלתות כמו גם עבור מיניוואן, ויותאם לסוגים שונים של לקוחות.
לצד היכולת להיענות לצרכים של שווקים שונים, ליכולת לחקור שווקים חדשים וליכולת להתאים לגדלים שונים מקטן ועד גדול, ה-Ecosystem של האינטרנט של החפצים תהיה גם רבגונית יותר מזו שיש לנו עבור האינטרנט הנייד כיום. Ecosystem תומך המאפשר חדשנות יהיה חלק קריטי בפעילות של ARM עם המודל העסקי שלה המתבסס על השותפות.
בעוד ששותפותיה של ARM מכרו ב-2012 כמות של 8.7 מיליארד שבבים, סך כל שוק הבקרה המשובצת היה 17.2 מיליארד שבבים. עד 2020 צפוי השוק לגדול ל-27 מיליארד שבבים המונעים בעיקר על-ידי התקני האינטרנט של החפצים. רבים מהבקרים המשובצים הללו מצויים במוצרים שבעתיד יהפכו לחלק מהאינטרנט של החפצים. חוץ מזה עתידה האינטרנט של החפצים לחבר גם התקנים שמעולם לא השתמשו באלקטרוניקה עד כה. לדוגמה, משקל האדם לחדר האמבטיה שקניתי כמכשיר המקושר לאינטרנט של החפצים. המכשיר מראה את משקלי אבל גם שומר אותו בענן כדי שאוכל לראות את המגמה של עלייה או ירידה במשקל דרך הטלפון הנייד שלי. כל יום צצות ונוצרות אפשרויות חדשות. קחו לדוגמה את העבודה שנעשתה באוניברסיטת מישיגן: צוותים באוניברסיטה יצרו מערכת שלמה בסדר גודל של מילימטר מעוקב, כמעט קטנה מכדי שניתן יהיה לראותה. המערכת שנבנתה באמצעות טכנולוגיה של ARM מורכבת ממעבד, זיכרון, סוללה ותא סולרי לאנרגיה ירוקה, עם יכולת תקשורת לטווח קצר מאוד. זהו רכיב אולטימטיבי של האינטרנט של החפצים והוא עשוי לאפשר קיומם של אינספור יישומים חדשים.
הדוגמאות הללו לאינטרנט של החפצים הקיים כיום מסתמכות על חיישנים קטנים וזולים. הם חייבים להיות חסכוניים באנרגיה ומסוגלים לפעול על סוללות המחזיקות מעמד לאורך עשר שנים. גם התכנון שלהם צריך להיות יעיל ולאפשר שילוב בתוך חפצים שעולים פחות מדולר אחד (ועדיף עד 50 סנט). אבל לא כל דבר יהיה מיקרו-בקר זעיר המופעל על סוללה שטמונה בתקרה. בנוסף יהיו גם כאלה שיספקו ממשקי משתמש מתוחכמים יותר כדוגמת אלו המצויים בטלפונים חכמים או בעיבוד מקומי שמטרתו לנתח נתונים ברמה המקומית.
בתהליך שבו יוביל האינטרנט של החפצים ליצירתן של יותר ויותר הזדמנויות חכמות תידרש לה את אותה טכנולוגיה חוסכת-אנרגיה המאפשרת את קיומם של חיישנים חכמים, טלפונים חכמים, רשתות חכמות ושרתים חכמים. השרתים הללו הם שיניעו את הגידול במחשוב ענן שיאפשר ניתוח של נתוני הענק ואספקת שירותים חכמים.
האינטרנט של החפצים קיים כיום, אך מתמקד בעיקר בבקרה. העתיד של האינטרנט של הדברים יהיה כאשר כל המכשירים של היום, כולל מכשירים עתידיים שעדיין לא חשבנו עליהם יהיו מחוברים וישתפו מידע אמין.
לאינטרנט של הדברים יהיו משמעויות רבות למגוון רחב של אנשים – וכך זה צריך להיות. המעבדים, החיישנים והמשדרים המבוססים על הטכנולוגיה של ARM מסוגלים להעביר מידע ב-WiFi או ב-Bluetooth- ויחד עם היכולת להעביר נפחי מידע קטנים, המהווים את שכבת הבסיס לאינטרנט של החפצים, מהווה הוכחה לכך ששותפינו יכולים להיות בטוחים שנספק להם מכשירים חכמים משובצים בהספק נמוך ולכל שימוש. כל big data מתחיל ב-small data והאתגרים העתידיים טמונים בצורך לחבר ביניהם בשירות אמין ומגוון בתמיכה של ecosystem חזק. האינטרנט של החפצים יהיה מגוון מאוד. הודאות היחידה היא ש-ARM תהיה במרכז התחום בעתיד.
