מאת: אריק וינשטיין
כדי שחברות סטארט-אפ לא יעדיפו או יאלצו להתמודד עם מכירה או exit, צריכים גם הגופים המוסדיים בשוק ההון הישראלי להיכנס להשקעה בשוק ההייטק הישראלי, והתספורות האחרונות אולי מדגישות את הרלוונטיות של חברות ההייטק הישראליות” אומר שלמה וקס, מנכ”ל איגוד חברות האלקטרוניקה והתוכנה בראיון לניוטק מגזין לקראת תערוכת ניוטק 2014.
איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, המייצג כ-300 חברות בתחום ההייטק בישראל ופועל בעיקר מול גופי השלטון כמו הממשלה והכנסת כדי לקדם את תעשיית ההייטק הישראלית. בארגון חברות במגוון רחב של תחומים כמו בתחום הצבאי, תעופה וחלל, תקשורת, תוכנה וטכנולוגיית המידע ובתחום הרפואי.
מה הפעילויות העיקריות של האיגוד?
“אנו מייצגים את התעשייה בפני הכנסת, הממשלה והרשויות הממשלתיות תוך כדי מעורבות בתהליכים ובקביעת מדיניות שיקדמו את התעשייה. צריכים לקחת בחשבון שתהליכים הקשורים בחקיקה ובמדיניות לוקחים בישראל זמנים ארוכים יחסית ואנו לוקחים חלק בתהליכים אלו במשך שנים. דוגמא לתהליך שהסתיים לא מכבר לאחר שארך למעלה מארבע שנים הוא הגדלת חלקה של הממשלה בביטוחי סחר חוץ בתעשייה, ורק לאחרונה אישרה וועדת הכספים בכנסת את הגדלת התקציב לביטוחי סחר חוץ מ-2.3 מיליארד דולר
ל-2.8 מיליארד דולר. הגדלה זו תאפשר ליותר חברות יצואניות בהייטק הישראלי לקבל אשראי מהבנקים תוך השתתפות המדינה בערבות. פעילות נוספת שאנו מבצעים הוא יצירת קשרים עם ארגונים דומים בעולם מתוך מטרה לקדם שיתוף פעולה אשר ישרת את התעשייה המקומית ויפתח שווקים חדשים”.
פירות נוספים שקצר האיגוד לאחר תהליך ארוך הוא שינוי בחוק העידוד להשקעות הון. במסגרת החוק הקודם של עידוד להשקעות הון, היו זכאים להשתתפות המדינה בהשקעה רק חברות ויזמים שהשקיעו קפיטאלית כלומר בציוד ובמבנים וכדומה כאשר הון אנושי לא נחשב. בחלק גדול מתעשיית ההייטק הישראלי, המשאב האנושי הוא העיקר ולקח לאיגוד 5 שנים לשכנע את הממשלה שנחוץ שינוי בחוק שיאפשר לחברות ההייטק לקבל תמיכה מהממשלה גם בעבור השקעה בכוח אדם.
מה האתגרים שבפניהם ניצב שוק ההייטק כיום?
“קיימים כמה אתגרים שאנו צריכים לעבור כדי שנמשיך את הצמיחה והגידול בתעשיית ההייטק – כי האלטרנטיבה האחרת היא לצעוד אחורה. ראשית אני חושב ששער הדולר של 3.47 שקל לדולר הוא בעייתי, ואחת המשמעויות היא עלות כוח האדם. כאשר עלות מהנדס בישראל קרובה לעלות מהנדס בעמק הסיליקון או בבוסטון, המוטיבציה של חברות בינלאומיות לבוא ולהשקיע בישראל יורדת – רק לאחרונה התבשרנו על חברת מרוול שקיצצה ב-200 עובדים בישראל עקב תהליך התייעלות עולמי. אתגר נוסף הוא צמיחתם של חברות בינוניות וגדולות כמו מלנוקס או צ’קפוינט. ישראל היא מובילה בחדשנות ומספר חברות הסטארט-אפ הוא גדול אך רובם לא מגיע לשלב שבו הם בנות קיימא מבחינה כלכלית. אם הם נמכרות זה עקב הסגידה לעגל הזהב ותרבות
ה-exit או הצורך האמיתי בהשקעות נוספות כדי להתפתח. כדי שחברות סטארט-אפ ישראליות ימשיכו לצמוח ולגדול נדרשות השקעות לא רק של גופים וקרנות מחו”ל כי אם השקעות מתוך ישראל. כדי שהן לא יעדיפו או יאלצו להתמודד עם מכירה, צריכים גם הגופים המוסדיים בשוק ההון הישראלי להיכנס להשקעה בשוק ההייטק הישראלי, והתספורות האחרונות אולי מדגישות את הרלוונטיות של חברות ההייטק הישראלי. הבעיה היא שרוב ההשקעות נעשות על ידי חברות זרות והמצב שבו קרן הפנסיה מפנסילבניה או קליפורניה משקיעות בהייטק הישראלי וקרנות ישראליות נשארות בחוץ הוא לא הגיוני. אנו צריכים לזכור כי על כל מהנדס בתעשיית ההייטק יש בין ארבעה לשישה עובדים נוספים שמתפרנסים – אם בחברות קבלן, מסעדות וכדומה. האינטרס של כולנו שיצמחו פה חברות גדולות ושיהוו קטר לתעשייה כולה. בנושא זה אנו נמצאים בתהליכים מול משקיעים מיסדיים, אך כפי שציינתי – בישראל קבועי הזמן הם ארוכים”.
איך אתה רואה את תופעת בני הארבעים והחמישים שמתקשים למצוא עבודה בתעשייה?
“בכלל כוח האדם בתעשיית ההייטק בישראל דורש השקעה החל מרמת בית הספר כדי לאפשר לנו לשמור על היתרון היחסי והעובדים בני 45+ אקדמאים הם בהחלט חלק מהפתרון. מצד אחד עובדים שכיהנו בתפקידים בכירים בעבר צריכים להפנים שכדי לחזור לתעשייה יהיה עליהם לחזור ולעבוד על שולחן הפיתוח, מצד שני שכבת המנהלים שחלקם צעירים יחסית צריכים לראות את היתרונות בעובדים המבוגרים יותר שמביאים ניסיון חיים ומקצועי רב יותר. תחום התוכנה מהווה את התחום הדומיננטי ויש להכשיר מפתחים רבים כולל הסבה של מהנדסים ומפתחים מתחומים אחרים. אני רק רוצה להזכיר את העלייה הגדולה מרוסייה וחבר העמים בתחילת שנות התשעים שבמסגרתה בוצע הליך גדול של הסבת אקדמאים, אני חושב שאין ויכוח על תרומתה של עלייה זו לישראל בכלל ולתעשיית ההייטק הישראלית בפרט. אנו נמצאים במגעים מול גופי הממשלה כבר שלש שנים בנושא ההסבה המקצועית, קיימים עדיין פערים אך אני חייב לציין שכבר עכשיו יש מעסיקים שמוכנים לקלוט עובדים בני 45+ שעברו הסבה”.
מה היית רוצה להגיד לבאי תערוכת ניוטק 2014?
“אני מברך את באי התערוכה ומדגיש כי תעשיית ההייטק הישראלית היא הקטר של התעשייה הישראלית ועל כולנו לתדלק את הקטר הזה כדי שימשיך להוביל ולמשוך את התעשייה בישראל”.
