ההווה והעתיד של ה”אינטרנט של החפצים”

כון להיום, רשת האינטרנט מחברת אותנו עם מידע, אולם צמיחת ה”אינטרנט של החפצים” (IoT) מביאה עמה את הפוטנציאל לחבר אותנו כמעט עם כל דבר על פני כדור הארץ. היא תספק לנו קישורים בלתי נראים לעין בין אנשים, בעלי חיים, מוצרים, מכונות ותשתיות. כל זה עשוי לשנות את פני החברה וכבר היום אנחנו מתחילים לראות ראיות מוחשיות לכך.

על-פי התחזיות, עד שנת 2020 צפויה משפחה ממוצעת בת ארבע נפשות להחזיק ברשותה 50 התקנים מחוברי-רשת – נתון המשקף עלייה משמעותית בהשוואה לממוצע של כ-10 התקנים מחוברים ב-2012.
עלות היא אמנם סוגיה חשובה, אבל היתרון לגודל יוביל לירידה מהירה בעלויות החומרה. ב-2016 צפויה יחידת GPS על מעבד לעלות רק כמחצית ממחירה כיום. זה לא ינמיך רק את עלותם של הרכיבים אלא גם את מחירם של המוצרים המוגמרים שייצאו לשוק. התפתחותם של חיישנים והתקנים המחוברים ל-IoT תוביל לפיתוחו של זן חדש לגמרי של יישומים, ואלה בתורם ייצרו אקו-סיסטם של יישומים מבוססי-IoT. בעתיד הקרוב תאפשר האקו-סיסטם הזו ליישומים לתקשר זה עם זה וליצור ביחד שפע עצום של תכונות ומאפיינים עבור המשתמשים. אינטרנט נייד יהיה הבסיס לצמיחה המהירה של ה-IoT, במיוחד במדינות מתפתחות שבהן חדירתה של תקשורת הדור השלישי (3G) הולכת ומתרחבת עד כדי כך שהיא מתחילה לעבור את חדירתו של הפס הרחב.
יישום ה-IoT בבית הוא משהו שנתפס באופן שגוי כטכנולוגיה שכל מהותה לכבות ולהדליק באופן אוטומטי את התאורה בבית או את מערכות המוסיקה. חשוב להדגיש – לא כך הדבר. מערכת IoT חכמה בבית, בעלת חיישנים, תוכל לזהות בעיות אפשריות ולעזור לפתור אותן לפני שתהפוכנה לצרות של ממש, מה שיעזור לנו לחסוך גם זמן וגם כסף. דוגמה פשוטה היא השימוש בחיישנים בצינורות המים כדי לאתר לחצים ודליפות במערכת ולטפל בהם לפני החמרת הבעיה. דוגמה נוספת יכולה להיות שיפור הביטחון האישי שלנו: חיישן תנועה ביתית תוכל לאתר ניסיונות פריצה, לשלוח הודעה לבעלי הבית ולמשטרה, ובמקביל להפעיל מצלמה שתתחיל להקליט, ואף להדליק את האורות בבית כדי להבריח את הפורץ.
המפתח שיגרום לכל האופרציה הזו לעבוד יהיו קשרי הגומלין, כלומר, הקישוריות שתבטיח את קיומם של סטנדרטים משותפים שיאפשרו לכל סוגי ההתקנים לתקשר ביניהם.
בעיר כמו בנגלור, שנחשבת למרכז הטכנולוגי של הודו, יש סיכוי שנראה התעוררות כלכלית משמעותית בזכות מגזר טכנולוגיית ה-IoT, עם תוכניות להקמת אשכול של מפעלים וייצור מקומי. ההתפתחויות הללו יוכלו להוריד את עלויות הפיתוח והאימוץ של ה-IoT. בחדשות שהוצגו לאחרונה דיברו על כך שהודו קיבלה הצעות השקעה בסך 65,000 קרור רופי עבור ענף האלקטרוניקה והמוליכים למחצה, לרבות השקעות בשני מפעלי פרוסות שבבים שהמדינה מתכננת להקים.
כל זה עשוי להתגלות כמנוע משמעותי עבור ה-IoT בהודו. אפשר שביום מן הימים נראה עיר בעלת יכולות IoT עם מגרשי חניה אוטומטיים מרובי קומות וחוסכי שטח ואנרגיה המצמצמים את הצורך בכוח אדם ידני בהיותם מופעלים באופן אוטומטי לגמרי דרך ענן. תאורת רחוב חכמה עם חיישנים שנדלקת על פי הצורך ומנצלת אנרגיה מתחדשת תוכל אף היא לצמצם את חשבונות החשמל של העיר. חיישנים שיכולים לנטר את רמות המים יוכלו לעזור לחסוך טונות רבים של מים מדי שנה. חיישנים המשולבים עם GPS וחיישני מנוע שיוכלו לנתב ולנהל את התנועה בשעות השיא יעזרו לצמצם שעות רבות שמתבזבזות לאנשים בכבישים עמוסים. אלו אולי נשמעים היום כמו רעיונות אוטופיים אך עם התקדמות הטכנולוגיה, הצמיחה והמודרניזציה של הערים הם יוכלו בהחלט להפוך למציאות.
על-פי ההערכות, עד שנת 2020 צפוי הייצור בהודו להגיע ל-104 מיליארד דולר. לאחרונה, אישרה הממשלה את ה-NPE (תוכנית לאומית לקידום תעשיית האלקטרוניקה), תוכנית הכרוכה בהשקעה של כ-100 מיליארד דולר שעד 2020 עתידה לספק תעסוקה לכ-28 מיליון בני אדם. במסגרת ה-NPE מצפה הממשלה למחזור של 400 מיליארד דולר עד 2020, הכוללים 55 מיליארד דולר מתעשיית התוכנות המשובצות ותכנון השבבים ו-80 מיליארד דולר מהייצוא של הענף. התוכנית כוללת הצעה להקים יותר מ-200 אשכולות של מפעלי ייצור אלקטרוניקה.
עד 2015 צפויה תעשיית ה-ESDM (תכנון וייצור מערכות אלקטרוניקה) בהודו לגדול בשיעור צמיחה שנתי מורכב (CAGR) של 9.9% ולהגיע ל-94.2 מיליארד דולר. נתון זה הוא יותר מפי שניים משיעור הצמיחה של שוק ה-ESDM העולמי ומדובר בנתון המייצג פוטנציאל עצום עבור השוק המקומי. נכון להיום, 65% מהביקוש למוצרי אלקטרוניקה מקבל מענה על-ידי יבוא במדינה, והמאזן שנוצר בהודו הוא בעיקר כזה של ערך מוסף בייצור שנוטה להיות נמוך במיוחד.
בתחום המחקר והפיתוח יוכל ה-IoT לעזור לנו לשפר את האופן שבו מערכות עובדות תודות לניתוח בזמן אמת של הנתונים שאנו מחוללים ושימוש חכם בהם. זה יוכל לקרות במגוון רחב של מגזרים: בריאות ורווחה, אנרגיה, מים וייצור מזון. נוכל להשתמש בנתונים כדי לזהות מגמות ולבנות מודל של תרחישים עתידיים, מה שיאפשר לנו לפתור בעיות ולגלות הזדמנויות חדשות. אין ספק שהאינטרנט שינה אותנו אבל אני מאמין שהשפעת האינטרנט של החפצים תוכל להיות מרחיקת לכת עוד יותר.

הכותב הינו מנכ”ל ARM ישראל.

מאורו דיאמנט, ARM ישראל

תגובות סגורות