סנכרון לחיים

ניטור ביתי ומעקב מרחוק אחר דפיברילטור אוטומטי מושתל, בקרב חולי לב, מתבצע כיום מכל מקום בעולם ובאופן יומיומי. מאחורי המהלך התורם לאיכות חיי החולים ואף מאריך אותם, נמצאת מערכת חכמה שגייסה את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר למשימה החשובה.

אחד ממכשירי העזר היותר אפקטיביים כיום למלחמה ולמניעה של כשל בתפקוד הלב האנושי, הוא הדפיברילטור האוטומטי המושתל (ICD), שהציל כבר הרבה מאוד חיים מאז שנכנס לשימוש בשנות ה-80. ה-ICD הוא מכשיר חשמלי המושתל בחזה של חולים המוגדרים כבעלי סיכון לפתח הפרעות מסכנות חיים בקצב הלב או שפיתחו הפרעות כאלו בעבר. תפקידו של ה-ICD הוא להחזיר את קצב הלב לפעולה סדירה באמצעות מתן שוק חשמלי. מכשיר זה כולל את גוף המכשיר ואלקטרודות המוחדרות דרך כלי הדם אל פנים הלב, החשות בכל רגע ורגע בפעילות העצמונית של הלב. הדפיברילטור מסוגל לזהות באופן מיידי אירועים של הפרעות קצב מהירות (Tachycardia) ולטפל בהן בהתאם. בנוסף לפעילות זו, הדפיברילטור מתפקד גם כקוצב לב המגבה את הפעילות העצמונית של הלב כאשר הוא בקצב נמוך מידי או כאשר ישנה חסימה בהעברה החשמלית של הסיגנלים בלב. דפיברילטור מסוג נוסף הוא הדפיברילטור הדו-חדרי (CRTD), שבנוסף לפעילויות שהוזכרו, ביכולתו לסנכרן את פעילות חדרי הלב ובכך לטפל גם בחולי אי ספיקת לב.
בשנים האחרונות, יחד עם תהליך הגידול הכללי באוכלוסייה והעלייה באורך החיים, העלייה בשכיחות מחלות כמו אי ספיקת לב והרחבת האינדיקציות וההנחיות להשתלת ICDs ו-CRTDs, חל גידול משמעותי בשיעור החולים המושתלים ICD או CRTD בעולם בכלל ובישראל בפרט (שיעור גידול של 10-15% בשנה). חולים אלו נדרשים להגיע לבדיקה במרפאות הקוצבים באופן שגרתי בתדירות שבין 3-6 חודשים, דרישה שעל פי הטיפול הקונבנציונלי מחייבת ביקור פיזי במרפאה. בדיקות אלו נעשות לכל אורך חיי המכשיר המושתל, וממשיכות בהתאם גם כאשר המכשיר מוחלף. כך, המידע הקריטי, הן הטכני והן הקליני, שהצטבר בין הביקורים במרפאה, נקרא בשלב מאוחר מידי. יכולתן של מרפאות הקוצבים לגלות הפרעות קצב או הידרדרות קלינית מוגבלת לתדירות הביקור של החולים או לאחר התראת החולים על אירועים סימפטומטיים. תדירות הביקורים ומספר החולים ההולכים וגדלים, מציבים הן בפני המטופלים והן בפני הצוות הרפואי עומס רב ואתגר בטיפול רפואי יעיל במטופלי מרפאות הקוצבים.
הפתרון הגיע מחברת Biotronik, החלוצה בתחום הניטור מרחוק של דפיברילטורים מושתלים, שפיתחה עוד בשנת 2000 את מערכת Home Monitoring, המאפשרת ניטור רציף ויומיומי של המידע מהמכשיר המושתל. אנומליות קליניות וטכניות מזוהות על ידה באופן מיידי ובהתאם לכך הטיפול הרפואי ניתן בזמן, באופן יעיל ואופטימאלי.

להישאר בקשר עם המטופלים, יום-יום, מכל מקום בעולם
מערכת Home Monitoring הינה כלי הנמצא בשימוש נרחב ביותר מ-3800 מרפאות ברחבי העולם. בישראל, המערכת מוטמעת ברוב מרפאות הקוצבים בבתי החולים ברחבי הארץ, ונהנים ממנה כיום קרוב ל-1000 חולים. כאמצעי לניטור וזיהוי מוקדם של הפרעות קצב, מצב אי ספיקת הלב ושינויים במצב המכשיר המושתל, היא נחשבת ככלי משמעותי וחשוב לניטור ולטיפול האופטימאלי עבור מושתלי ICD ו-CRTD. החל משנת 2007 החלו בישראל להשתיל את הדפיברילטור של חברת Biotronik המותאם לשליחת הנתונים אל מערכת Home Monitoring באופן יומיומי. Home Monitoring היא המערכת היחידה שאושרה על ידי ה-FDA וה-CE להפחתה בטוחה של ביקורים במרפאה וזיהוי מוקדם של אירועים קליניים רלבנטיים.

איך זה עובד?
מערכת Home Monitoring היא מערכת אוטומטית מבוססת אינטרנט לניטור מרחוק אחר חולים מושתלי קוצבי- לב, דפיברילטורים ודפיברילטורים דו-חדריים. תוך שימוש ברשת התקשורת הסלולארית, Home Monitoring מאפשרת לרופאים לנטר את מצבם הקליני של מטופליהם וכן את מצב המכשיר המושתל ללא צורך בביקור פיזי במרפאת הקוצבים.
אופן פעילותה של מערכת Home Monitoring פשוט: המכשיר המושתל בעל יכולת לבצע מדידות אוטומטיות בטיחותיות של כלל הפרמטרים הטכניים והקליניים הנבדקים במרפאה, כולל מדדים כמו מצב הסוללה, תקינות המכשיר והאלקטרודות המושתלות ואופן פעילותו של השתל. המכשיר המושתל משדר את המידע הדיאגנוסטי, הטיפולי והטכני באופן אוטומטי ושקט אל משדר חיצוני הנמצא ברשות המטופל – ה-®CardioMessenger, ללא התערבות מצידו (המשדר מונח קבוע ליד מיטת המטופל ומבצע שידור אחד באמצע הלילה כאשר המטופל ישן). המשדר מעביר במהירות וביעילות את המידע המוצפן אל אתר המערכת
– Biotronik Home Monitoring® Service Center.
מערכת ה-®Home Monitoring מעבדת את כלל הנתונים והמידע שנשלחו מכל מטופל באופן מיידי, ומעדכנת את המידע באופן רציף באתר המערכת. במידה והתקבל ממצא חריג או שינוי קליני שיש לו פוטנציאל לסכן את חיי החולה, מערכת Home Monitoring יוצרת התראה מיידית באתר הנגיש לצוות המרפאה, תוך דירוג אוטומטי של ההתראות על פי מידת דחיפות הטיפול בהן. בהתאם להגדרות הרופא המטפל, המערכת תשלח את ההתראה באמצעות אימייל, הודעת SMS ו/או פקס אל המרפאה והצוות האחראי.
המערכת אם כן תשלח נתונים קליניים מידי יום מהמכשיר המושתל אל המרפאה, ובכך מאפשרת את צמצום מספר ביקורי החולים במרפאת הקוצבים באופן בטיחותי. במידה והתגלה ממצא החורג מטווח הערכים התקינים או שנדרשת התערבות רפואית מוקדמת בשל הפרעות קצב, צוות המרפאה יוצר קשר עם המטופל והוא יוזמן אל המרפאה. בכך ה-Home Monitoring מהווה אמצעי לטיפול יעיל ואיכותי יותר הן עבור המטופל והן עבור צוות המרפאה.

זיהוי וטיפול מוקדם הן מילות המפתח
העניין הרב בקרב רופאים בנושא ניטור מרחוק של חולים מושתלי דפיברילטורים ודפיברילטורים דו-חדריים גבוה מאי פעם, ומתבסס בעיקר על התוצאות הקליניות המצוינות המושגות על ידי הניטור היומיומי.
יעילותה של מערכת Home Monitoring ככלי לזיהוי מוקדם של אירועים קליניים ויכולת התראה מיידית המאפשרת התערבות מהירה, הוכחו בשנים האחרונות במספר מחקרים קליניים. תוצאות המחקר TRUST, בו נבדקו 1,450 מושתלי דפיברילטורים, היו הראשונות להדגים את היתרונות הרבים של המערכת, בהם ההפחתה המשמעותית של משך הזמן לזיהוי אירועים קליניים חשובים כגון הפרעות קצב או שינויים במצב השתל. הפרעות קצב סימפטומטיות או שקטות, זוהו על ידי מערכת הניטור הביתי למעלה מ-34 יום מוקדם יותר, בהשוואה לקבוצת הביקורת במחקר – קבוצת החולים שלא נוטרה מרחוק על ידי המערכת. הזיהוי המוקדם מאפשר לצוות הרפואי להתערב ולטפל באופן מהיר יותר בהשוואה לטיפול הקונבנציונלי הניתן לחולים ללא ניטור מרחוק. בנוסף החולים שנוטרו מרחוק הגיעו למרפאה 45% פחות פעמים בשנה בהשוואה לקבוצת הביקורת. המשמעות היא שעל אף הצמצום במספר הביקורים במרפאה, המערכת יעילה יותר בזיהוי מוקדם של אירועים חשובים, כך שהצוות הרפואי מסוגל לטפל באופן המוקדם ביותר, למשל על ידי שינוי הטיפול התרופתי או צריבת מוקדי הפרעות הקצב. כמו כן, Home Monitoring מאפשרת להפחית בשיעור של 52% את מספר השוקים הלא רצויים הניתנים לחולה ובהתאם לכך היא מביאה להפחתת מספר האשפוזים הנובעים מכך בשיעור של 73% (על פי תוצאות מחקר ECOST). המשמעות בהפחתת מספר השוקים הרצויים והלא רצויים הניתנים לחולה המושתל היא לא רק בהארכת אורך החיים של המכשיר, אלא גם בהפחתת רמת החרדה מעצם קבלת שוק חשמלי מהמכשיר המושתל. החולים המנוטרים כיום על ידי Home Monitoring מבינים שהצוות הרפואי המטפל בהם יכול לדעת מה מצב הלב והמכשיר המושתל בגופם בכל זמן נתון, כך שרמת הביטחון של המטופלים גדלה.
תוצאות ראשונות של מחקר InTime שהתפרסמו בספטמבר 2013, הראו כי השימוש ב-Home Monitoring עבור חולי אי ספיקת לב, מביא להפחתת ההחמרה באי ספיקת הלב וכן גם מפחית באופן משמעותי את תמותת חולים אלו. אנאליזה נוספת שהתבצעה הראתה כי הפחתת התמותה על ידי השימוש במערכת חלה אף בקבוצת מושתלי ICD שלא סבלו מאי ספיקת לב.
במכשירי ה-CRTD המושתלים בשנתיים האחרונות הוטמעה טכנולוגיה חדשה שמעריכה תנגודות חשמליים תוך לבביים (Intracardiac Impedance) על מנת לחקור שינויים בנפח חדר שמאל כמדד לשיפור במצב הלב וככלי לניבוי ההידרדרות של אי ספיקת לב. יכולת ניבוי מדויקת יותר מאפשרת לצוות הרפואי להתערב מבחינה רפואית מספיק זמן לפני שמצב המטופל מדרדר עד כדי אשפוז בבית החולים. מאחר והמכשיר המושתל מייצא באופן יומי אל ה-Home Monitoring גם את הערכים הללו, מתאפשר המעקב הרציף.

טיפול רפואי טוב יותר, פשוט ונוח. לכולם
בהתבסס על נתונים אלו, ההמלצות הרשמיות לגבי תדירות הביקורים במרפאות הקוצבים מתייחסות לעובדה שחולים המנוטרים מרחוק נבדקים למעשה מידי יום, ובשל כך מאפשרות בדיקה פיזית במרפאה לאחר ההשתלה ולאחר מכן ביקורים פיזיים אחת לשנה בלבד. כאשר מצב המטופלים יציב ולא נדרשת התערבות רפואית כלשהי או שינוי בתכנות המכשיר המושתל, מעקב אחר החולים יכול להתבצע מרחוק. טכנולוגיית Home Monitoring מאפשרת כיום לבצע בדיקה וירטואלית (Virtual Clinic) בלחיצת כפתור אחת, המכילה את כלל הנתונים והבדיקות בדומה לבדיקה הפיזית במרפאה. כך בלחיצת כפתור מתקבל מסמך סיכום עם כלל הממצאים, המבטיח את בטיחותו של החולה ומאפשר לצוות המטפל להיות מעודכן בכל זמן ומכל מקום.
המרכז להפרעות קצב וקוצבים בבית החולים שיבא בתל השומר, בניהולו של פרופ’ מיכאל גליקסון, היה בין הראשונים בארץ להבין את הפוטנציאל הרב הטמון במערכות לניטור מרחוק, ואימץ בשל כך את מערכת Home Monitoring כסטנדרט לטיפול בחולים מושתלי ICD ו-CRTD. ההבנה שאיכות הטיפול בחולים ללא הניטור הביתי – מוגבלת, הביאה להטמעת המערכת וההמלצות הרשמיות שהוזכרו קודם. כיום, במרפאת הקוצבים בתל השומר מנוטרים מרחוק באופן יומיומי מאות חולים. בדיקות המכשירים במרפאה מתבצעות אחת לשנה, תוך ניטור רציף ובדיקה וירטואלית המתבצעת כ-6 חודשים לאחר הביקור האחרון במרפאה. “ניהול המעקב אחר החולים באופן הזה מאפשר הפחתה משמעותית של העומס במרפאה והקלה משמעותית לחולה ולנוחותו” אומר פרופ’ גליקסון. “לא רק שניטור יומיומי מבטיח את בטיחותם של החולים ומשפר באופן ניכר את הטיפול בהם, הוא כלי יעיל המאפשר חיסכון משמעותי בביקורי המרפאה שלא לצורך, חוסך בזמן ובמשאבי המרפאה”. ניסיון העבודה הרב של מרפאת הקוצבים בתל השומר מאפשר להם להבין היטב את היתרונות במערכת הניטור: זיהוי מוקדם של הפרעות קצב, זיהוי תקלות טכניות באופן המהיר ביותר לפני שנגרם נזק למטופל, מעקב רציף אחר מדדים פיזיולוגיים חשובים ותסמיני אי ספיקת לב, מעקב מרחוק אחר סוללת המכשיר, הקלה משמעותית עבור מטופלים בכלל ובפרט אלו שקשה להם להגיע אל המרפאה ושיפור משמעותי בביטחון החולים ובאמון שלהם במערכת המושתלת.