שוטטות מסוכנת

“שוטטות – טיול או הליכה ללא מטרה מוגדרת”, כך מגדירים בעברית את המושג. אלא שעיון קצר בסל המוצרים של התעשייה האווירית, יוצק תוכן אחר לגמרי, אולי אפילו הפוך, למשפט: “ללא מטרה מוגדרת”. במילים אחרות, “הארופ”.

התעשייה האווירית השלימה לאחרונה סדרת ניסויים מבצעיים מוצלחים של החימוש המשוטט מסוג הארופ (Harop) עבור לקוח זר. ההדגמות מצטרפות להצלחת תרגילים מבצעיים שונים שנערכו אצל מספר לקוחות זרים בחודשים האחרונים. בהדגמות, נבחן “הארופ” משופר, בעל יכולות מורחבות בתחום התצפית, הגובה והשהייה, כולל יכולות משופרות של תמרון והשמדת מטרות.

“מעולם לא היה בישראל ניסוי טילים ארוך כל כך. צברנו אלפי שעות עד שהגענו לבשלות המבצעית הרצויה”, כך פותח אסף שכטר, ראש מנהל טילים ומשוטטים בתעשייה האווירית, את השיחה לקראת הצגת השיפורים שערכה התעשייה האווירית ב-“הארופ”.

ה-“הארופ” הינו חימוש משוטט מתקדם (Loitering Munitions) המשוגר ממגוון פלטפורמות, קרקעיות או ימיות. ה-“הארופ” מצויד בחיישן יום/לילה איכותי המאפשר למפעיל שלו לחפש, לאתר ולתקוף בדייקנות מטרות נייחות או ניידות, יבשתיות או ימיות בטווחים ארוכים. התקיפה יכולה להתבצע מכל כיוון ובכל זווית הגעה, שטוחה עד אנכית. על פי הוראת המפעיל יכול ה-“הארופ” להפסיק תקיפה, לחזור למצב שיטוט ולבצע תקיפה חוזרת בעיתוי מתאים יותר, כך נמנע נזק סביבתי בלתי רצוי ונמנעת פגיעה בבלתי מעורבים.

“במהלך הניסויים שערכנו עבור לקוח זר שלנו, השתמשנו במל”ט מדמה בעל יכולת נחיתה. רק אחרי שהשלמנו את השלב הזה של ניסויי הטיסה והשהייה באוויר עברנו למטווח שבו נוסה המל”ט החמוש” סיפר שכטר לניו טק. לטיל ה-“הארופ” המשופר יכולת שהייה באוויר של מעל 6 שעות, מוטת כנפיים שלו היא כ-3 מטרים והוא נושא ראש קרבי במשקל של כ-15 ק”ג. סוללת “הארופ” כוללת 3 רכבים משגרי טילים וקרון שליטה ובקרה, המבצע בקרת אדם בחוג (man in the loop) ואת התקשורת הדו – כיוונית עם הטיל. טילי “הארופ” מאוחסנים בצורה קומפקטית בתוך מכלי שיגור ונורים מהם. משגר טיפוסי נושא 12 טילים, הוא בעל יכולת ניידות וכושר שרידות גבוהים מאד. מפעיל ה-“הארופ” רואה בתמונת המכ”מ שלו את כל הטילים המשוטטים באוויר, ועל פי בחירה הוא מכווין כל אחד מהם, באופן מדורג, לעבר המטרה.

שכטר: “השיפורים ב-“הארופ” החדש הם בכל הקשור לזמן השהייה שלו באוויר וליכולות המתקדמות של המתע”ד (מתלה ייעודי) האופטי. בעניין הזה שיפרנו באופן משמעותי את היכולת של המפעיל לזהות את המטרה ולהכווין לעברה את הטיל”.

למרות שבעבר נקרא ה-“הארופ” כלי טייס בלתי מאוייש או מל”ט מתאבד, בתעשייה האווירית מתעקשים לקרוא לו טיל. “מדובר בשני עולמות תוכן שונים לגמרי” ממשיך שכטר. “ההארופ הוא למעשה טיל, משום שהוא חייב לפגוע בצורה מדויקת, זה ייעודו. נכון שעד לרגע הפגיעה הוא מתנהג כמו מל”ט, עם מתע”ד אופטי, אבל מרגע הצלילה הוא טיל לכל דבר, המתע”ד האופטי הופך לראש ביות של טיל ולכן מכל הבחינות אנחנו מתייחסים אליו ככזה”.

ה-“הארופ” הוא למעשה פיתוח מתקדם של פרויקט ותיק מאד של התעשייה האווירית, ה-“הארפי”, מל”ט מתאבד המיועד להשמיד קרונות שליטה ובקרה של סוללות נ.מ. ה-“הארפי”, שיאון בכינויו בחיל האוויר הישראלי, מצויד בראש המיועד להתביית על קרינת מכ”ם ובעל תכנית משימה מוגדרת, כך שהוא מחפש את מטרתו מבין כלל המטרות. במידה והמטרה נעלמת לו, בשל כיבוי המכ”מ, ממשיך ה-“הארפי” בטיסה עד לאיתור מטרה חדשה.

“הייחוד שלנו מול המתחרים, הוא בעובדה שאנחנו נמצאים בעולם הזה כבר משנות ה-80 המוקדמות”, אומר שכטר. “התחלנו מכלים אוטומטיים לגמרי, כמו למשל ה-“הארפי” הוותיק, והמשכנו לכלים משוטטים. כיום ה-“הארופ” המשופר מצויד במתע”ד מתקדם בעל יכולת תצפית יום ולילה. היכולת החדשה הזאת, פותחת בפני המפעיל קשת שלמה של יכולות מבצעיות שלא היו קיימות קודם”.

התעשייה האווירית נחשבת כיום למובילה בעולם בכל הקשור לחימוש משוטט. בריטניה נאלצה לגנוז לאחרונה פרויקט דומה לאחר שלא הגיע לבשלות מבצעית. כך גם גרמניה שניסתה להיעזר בשלב מסוים בידע ישראלי. בתעשייה האווירית מסרבים לדבר על כיווני הפיתוח החדשים של פרויקט המשוטטים. על פי מקורות בתעשייה הביטחונית הדור הבא של ה-“הארופ” ( אם עדיין ייקרא כך…) אמור להיות קטן יותר ובעל יכולת שהייה ארוכה באוויר. הרעיון הוא לבנות נשק זמין לקרב היבשה, שיופעל על ידי חטיבות וגדודים ולא רק כנשק למטרות איכות. שכטר מסרב לאשר זאת למרות השאלה הישירה בעניין. אבל עיון קצר בראיון שהעניק בועז לוי, סמנכ”ל תע”א ומנהל חטיבת מערכות טילים וחלל לביטאון חיל האוויר, מספק אולי רמז על העתיד: “יש לנו חבורה של צעירות וצעירים מוכווני מטרה השוקדים כל העת על פיתוח הדורות הבאים. צריך לתת להם את הקרדיט על הרעיונות, על היכולת להפוך קונספט רעיוני לבניית אב טיפוס, על ביצוע ההדגמות והפיכת הקונספט לפרויקט. אני קורא להם Team-A”.

“כפי שאני רואה את העתיד של עולם המשוטטים, שדה הקרב יהיה בנוי ממטוסי קרב מאוישים, כלי טייס בלתי מאוישים והרבה מאד חימוש משוטט בגדלים שונים לטווחים שונים” אומר שכטר. “היכולת הזאת להביא בזמן קצר חימוש קטלני ומדויק מאד היא יתרון עצום. בעתיד, אם נשק כזה יהיה זמין גם לדרג מתמרן ברמת הגדוד, זה יהיה בעיני בבחינת מכפיל כוח. מ עבר לכך אם בוחנים את המחיר, יש כאן יתרון עצום לנשק המשוטט. ה-LCC – LIFE CYCLE COST, של ה-“הארופ” הוא לאין שיעור נמוך יותר”.

ב-2012 דווח כי הודו רכשה מהתעשייה האווירית מערכות “הארופ” שנכנסו שנה אחר כך לפעילות מבצעית. הניסוי הנוכחי של היכולות המשודרגות נעשה גם הוא ללקוח זר, שהתעשייה האווירית מסרבת לחשוף. “אני יכול לומר רק שכל מי שרכש מערכת “הארופ” בעבר ועכשיו צריך לשדרג אותה, יוכל לעשות זאת “במגרש הביתי” שלו, כלומר אנחנו מגיעים אליו ומבצעים את השדרוג”. יחד עם מערכות ה-“הארופ”, מספקת התעשייה האווירית גם מ-סימולטור לתרגול המפעילים. “גם בעניין הזה הפידבק שאנחנו מקבלים מהלקוחות הוא מעולה” מסכם שכטר. “לאחרונה יצא לי לשוחח עם מפקד יחידת “הארופ” שהוא טייס קרב לשעבר. הוא סיפר שמבחינתו לא היה שום שוני בין התרגול בסימולטור לירי החי. זה בעיני חשוב מאד. אמינות המערכת על כלל המרכיבים שלה והיכולת להכשיר כוח אדם מקצועי בעלות נמוכה יחסית”.

והנה עוד סיפור קטן שימחיש אולי יותר מכל שני דברים: עד כמה הצליחה התעשייה האווירית עם ה-“הארופ” ועד כמה הפך שדה הקרב המודרני למשחק מחשב. ביום המשפחות האחרון של התעשייה האווירית נכנס אחד מנכדיו של העובדים לסימולטור. אחרי הסבר קצר הוא החל להטיס ולהכווין “הארופ” לעבר מטרות מזדמנות. הילד לא פספס אף מטרה. “סבתא זה ממש קל, משחק מחשב פשוט”, הוא פלט מאוכזב אחרי סדרת פגיעות במטרה….