ארגונים בעולם שבו הכל מחובר להכל

הילדים של היום כבר אינם מחפשים מידע באנציקלופדיות, הם לא חוו עולם ללא טלויזיה וללא אינטרנט והם אינם מכירים עולם ללא מכשירים סלולריים. הדור הבא ככל הנראה לא ילמד לנהוג, שכן המכוניות יסיעו את עצמן, לא ייאלץ לגעת בפרי על העץ בכדי לדעת אם הוא בשל דיו כי הפרי בעצמו יתריע על היותו מוכן וכמו-כן, לא יצטרך להמתין על מנת לפתור תקלה בבית שכן השירות יהיה מונחה, וירטואלי ומדויק. כך גם הארגונים העסקיים של היום צריכים לעשות את כל ההתאמות הדרושות בכדי להיות יצירתיים, בעלי חזון, ומעיזים וזאת על מנת להיות תחרותיים בעולם שבו הכל “מחובר” להכל.

העולם הטכנולוגי האישי והארגוני משתנה בקצב מסחרר ו”האינטרנט של הדברים” (internet of things) ביחד עם “ביג דאטה” (big data) הינם הגורמים העיקריים שמובילים את השינוי הזה. האינטרנט של הדברים הוא מושג המתאר את היכולת של מכשירים, אפליקציות, מערכות ושירותים לדבר ביניהם על ידי החיבור שלהם לתשתית האינטרנט או היותם בעלי יכולת לשדר מידע.

אנאליסטים מעריכים כי דווקא ארגונים עסקיים יהיו המאמצים העיקריים של מודל האינטרנט של הדברים. עד לשנת 2018 כמעט מחצית מההתקנים הקשורים לאינטרנט של הדברים יהיו מכשירים עסקיים, ועד 2020 עסקים ישקיעו רבע טריליון דולרים בתחום זה.

אם כך, ברור כי ארגונים שיובילו בעתיד הקרוב בפן הטכנולוגי ובפן העסקי הם אלו שינצלו את האינטרנט של הדברים, בין היתר, על מנת לאסוף הרבה מידע מהתהליכים העסקיים שלהם ומהאקו-סיסטם שמרשת אותם. בנוסף, הם ידעו להוציא ערך רלוונטי מהמידע ולפעול על פיו. אם בעבר איסוף מידע על משתמשים היה תחום המשתייך, למשל, לחנויות ווירטואלית שרצו להציע מוצרים ממוקדים למשתמשים או לאתרי תוכן שהציפו הצעות כגון כתבות מעניינות לקריאה, אזי, היום, מידע שנאסף מהווה, למעשה, גורם אינהרנטי ליכולת של חברה לזהות דפוסי התנהגות של משתמשים ובנוסף, משמש כאמצעי לזהות דפוסים תקניים וסטיות של המערכות הפנימיות או המוצרים של אותה חברה.

קיימות דוגמאות רבות שיכולות להמחיש את המהפכה שהאינטרנט של הדברים טומן בחובו. לדוגמא, על ידי הטמעת חיישנים המודדים רעשים, טמפרטורה, עוצמות וכדומה על הצנרת של תשתיות המים יש אפשרות לזהות פגמים בצנרת ותקלות בזמן אמת. בנוסף להתראה על קיום בעיה פיזית, המידע הנאסף מסמן מיקום מדויק של התקלה וחוסך את הצורך של בזבוז כוח-אדם וטכנאים לקיום ביקורת תקופתית וכשמתעורר צורך אמיתי לטכנאי בעת כשל, יתאפשר לשלוח את הטכנאי הקרוב ביותר פיזית למקום התקלה ולספק לו הדרכה ווירטואלית דרך משקפיים מותאמים, לגבי דרך הטיפול היעילה ביותר לפתרון התקלה. בנוסף, תחשבו על חקלאים שיקבלו התראות בזמן אמת על תנאי האדמה של היבול כגון התראה על סטטוס כמות המים הדרושה, קיום מזיקים, טמפרטורה מיטבית לגידולים וכד’, או חברת סלולר שתזהה לקוחות עם נטייה לעזוב את השירות ולהציע להם הטבות מדויקות ופרואקטיביות. כאשר המידע קיים ומעובד חברות יכולות לתעל תהליכים, להפחית עלויות ולייצר הזדמנויות עסקיות.

הזדמנויות עסקיות אלה, נמצאות במגוון רחב של תעשיות שונות במשק ולכן חובתו של כל ארגון ליצור אסטרטגיה עסקית מיידית, תוך ראייה ארוכת טווח לאימוץ סביבת האינטרנט של הדברים והביג דאטה. על מנהלי הארגון להציף את הנושא בכדי להצטרף לחברות המובילות במשק שפותחות בשיח ומצהירות, “אמנם לא ברור לנו מה עלינו לעשות בדיוק, יחד עם-זאת ברורה העובדה שעלינו למפות את המודל העסקי ולהתאימו למהפכת האינטרנט של הדברים על מנת לא להישאר מאחור”.

כשמנהל ארגון עומד בפתחו של תהליך בחינת הטמעת והתאמת הארגון למהפכת האינטרנט של הדברים, עליו ליצור מודל עסקי ברור ונהיר. לתכלית יצירת המודל העסקי האופטימלי, קיים צורך להתייחס לסוגיות ולשאלות שלהלן:

מה המטרה שלי? האם אני רוצה להפחית עלויות של הארגון שלי? לתעל את התהליכים? האם אני רוצה להגדיל את ההכנסות שלי? לגייס עוד לקוחות? למנוע את עזיבתם?…

מהי ההזדמנות העסקית? מהם השינויים המתרחשים בתעשייה שלי? מהן תחזיות האנליסטים? האם ההזדמנות תבדל את העסק שלי? האם יש לארגון את המשאבים הנדרשים לביצוע השינוי? מה העלות של ההשקעה הנדרשת?…

מי המתחרים שלי? מה עליי לעשות על-מנת להיות מוביל בתחום שלי? איזה שיתופי פעולה יש למתחרים שלי? מה החולשות ומהן החזקות שלהם?…

מהו האקו-סיסטם הרלוונטי אליי? איזה יכולות, צרכים, מידע יש לי? אילו יכולות ומידע רצוי שיהיו אצלי ואילו עדיף שאני אשיג משותפים? אילו שיתופי פעולה רלוונטיים קיימים? אילו שיתופי פעולה לא שגרתיים יכולים להביא ערך מוסף לעסק ולמשתמש קצה שלי?

ולבסוף מהן הדרישות הטכניות הספציפיות בהתאם לצרכיי? איזה מידע יש לי? מה הם המכשירים הקיימים בתוך ומחוץ לארגון שלי? איפה יש לי סנסורים? מהם המגבלות – רוחב פס? גודל של צינור? עבודה תת-קרקעית?…

בדיונים כאלו מומלץ לשלב מומחים רלוונטיים מהחברות המובילות בתהליכים עסקיים שבאמתחתם פתרונות רבים, הן טכנולוגיים והן מתודיים בהטמעת דרכי עבודה של “האינטרנט של הדברים” ו-“ביג דאטה”. בנוסף, המומחים הנ”ל יכולים לעזור בלהציף הזדמנויות שונות ולא שגרתיות ממידע שנאסף באופן יומיומי במהלך העסקים הרגיל בחברה וכן ממכשירי קצה שקיימים בחברה ומחוצה לה. אימוץ דפוסים טכנולוגיים מתאימים יכולים להוביל כל ארגון באשר הוא לשיתופי פעולה אסטרטגיים חוצי גבולות ולחיבורים בין חברות מעולמות שונים שהודות לאינטרנט הדברים יצרו יחדיו ערך עסקי רב וחדשנות אמיתית.

על ידי חשיבה מעמיקה ויצירתית ייווצרו בפנינו אפשרויות אשר חוצות את קווי הדמיון, וקיום שיתופי פעולה לא שגרתיים יגרמו למהפכים התנהגותיים תוך זמן קצר – לדוגמא, שיתופי פעולה עם מזל”טים ומשקפיים חכמים יאפשרו למרכזי מגן דוד לשלוח עזרה ראשונה תוך דקות ספורות ליעד עם הנחיות הפעלה הרבה לפני הגעת האמבולנס. חיבור עסקי בין מנופים וקסדות שמתריעות על תזוזה באזורי בניה ימנעו תאונות מיותרות ושיתוף של מידע בין יצרניות רכבים, לתחנות דלק, וחנויות נוחות יאפשרו חווית משתמש מותאמת ומדויקת לצרכים של הנהג והסובבים אותו והזדמנויות מכירה וייעול לכלל השחקנים בשרשרת הערך.

המחר שלנו מכיל בתוכו המון הפתעות – הפילוסוף הרקליטוס אמר: change is the only constant ולכן ארגון שרוצה להוביל את המחר חייב ליצור מודל עסקי מותאם לאינטרנט של הדברים וביג דאטה עוד היום.