מכת ברק

בשולי כתבה שפורסמה בעיתון ההודי INDIAN EXPRESS בחודש דצמבר האחרון, הופיע משפט שמלמד משהו על יכולותיו של חיל הים הישראלי בכל הקשור להתמודדות עם איום טילי חוף-ים “יאחונט” שעל פי ההערכות נמצא בידי חיזבאללה. בכתבה שעסקה בניסוי המוצלח של מערכת “ברק 8” בהודו, נכתב כי חיל הים הישראלי השלים לאחרונה את התקנת מערכת הטילים המתקדמת על גבי ספינת חיל הים “להב”, מסוג סער 5. עד כה חיל הים הישראלי לא הגיב על העניין למרות ההתעניינות הגדולה מצד התקשורת הישראלית. הניסוי האחרון בהודו היה למעשה החותם המבצעי של המערכת מבחינת חיל הים ההודי, שאמור להציב את מערכות “ברק 8” במספר רב של ספינות, כולל בנושאת המטוסים INS Vikramaditya שנמצאת בבניה במספנות בהודו.

“אין ספק שהמערכת הוכיחה את בשלותה המבצעית” אומר בראיון מיוחד לניו טק, בועז לוי, סמנכ”ל התעשייה האווירית וראש חטיבת הטילים והחלל. “הניסוי בהודו כלל למעשה שני ניסויי יירוט, שניהם נעשו מעל סיפונה של המשחתת “INS Kolkata”. בשני הניסויים פגע מיירט ה”ברק 8″ במטרה באופן מושלם, פגיעה של ברזל בברזל – hit to kill. מעבר לזה בדקנו את האינטגרציה של המערכת על גבי הכלים ההודים שכן מדובר במערכת שלמה הכוללת את המיירטים, מערכות הגילוי ומערכות השליטה והבקרה”.

"ברק 8"    צילום תעשייה אווירית

“ברק 8”
צילום תעשייה אווירית

ש: האם המערכת ההודית שונה מזו שמפותחת לחיל הים הישראלי?
“בעיקרון מדובר באותה מערכת מבחינה טכנולוגית. שתי המערכות פותחו יחד בהבדל אחד, הגודל הפיסי. מכ”מ המערכת ההודית גדול יותר מהמכ”מ הישראלי. השוני במכ”מ נובע מגודל הספינה. הספינות של חיל הים ההודי, גדולות יותר בשל העובדה שהן מותאמות לכיסוי שטח ימי גדול יותר”.
עסקת מערכות “ברק 8” עם הודו ידעה עליות ומורדות רבים. ב-2006 נסללה הדרך לאחת העסקאות הגדולות ביותר שנחתמו בין שתי המדינות. על פי הנתונים הרשמיים היקף העסקה עומד על כ-2 מיליארד דולר ובמסגרתה פותחה המערכת לשתי המדינות. התעשייה האווירית היא המפתחת הראשית של הברק 8 והיא אמונה על הפיתוח והייצור של מערכות השליטה והבקרה, מערכות הגילוי והעקיבה וכן מייצרת את חלקיו הקדמיים של הטיל הכוללים את ראש הביות ומכ”מ הטיל. רפא”ל אחראית על פיתוח מקטע האלקטרוניקה של הטיל כקבלן משנה של תע”א. ה-DRDO ההודי (מנהלת המחקר והפיתוח הצבאי של משרד ההגנה ההודי), אחראית על פיתוח המרכיבים ההודים במערכת (הודו לא חותמת עסקאות נשק, ללא התחייבות לייצור מקומי של חלקים מהמוצרים שהיא קונה) הכוללים את חלקיו האחוריים של הטיל הכוללים בעיקר את המנוע. הודו בונה בימים אלה סדרת משחתות חדשות, דלות שח”מ (שטח חתך מכ”מ). המשחתות מדגם – Visakhapatnam-class stealth destroyers, אמורות לשאת את מערכת “ברק 8″, ולצורך כך הוכנו כבר בשלב התכנון חללים מיוחדים כדי לשלבן בצורה החיצונית הייחודית של הכלי. על פי הפרסומים בהודו, במשחתת הראשונה שהוצגה באפריל לפני שנה הותקנה הגרסה המתקדמת ביותר של מערכת ה”ברק-8”, המותאמת גם ליירוט מטוסים. כאמור, הניסוי השני שנערך בהודו בחודש דצמבר האחרון כלל יירוט של מטרה אווירית.
“המערכת לטילי קרקע-אוויר לטווח ארוך הציגה בהצלחה את יכולתה לשלול את תופעת ה”הנהון” – תופעה אשר מתרחשת כאשר מערכת מכ”ם לאיתור אינה מצליחה להינעל על המטרה אשר טסה במהירות גבוהה יחסית קרוב לפני השטח – וזהו הדבר שהופך אותה למערכת טובה כל כך”, צוטט קצין בכיר הודי באתר הישראלי I-HLS כאשר נשאל על ייחודה של המערכת הישראלית לעומת מערכות דומות שנבחנו על ידי מנהל הפיתוח ההודי DRDO.
מעבר להתקנה על ספינות ה”סער 5″ של חיל הים הישראלי, מתכנן משרד הביטחון לשלב מערכות “ברק-8” גם בספינות השטח העתידיות “סער 6″, שאמורות לאבטח את אסדות הגז בים התיכון ונבנות בימים אלה במספנות בעיר קיל בצפון גרמניה. ראש מספן ציוד בחיל הים, תת אלוף יוסי אשכנזי, הציג בכנס ניו טק האחרון לפיתוח יכולות צבאיות, את תכניות ה”סער 6” ובכללן את השילוב של מערכת “ברק-8″ שאמורה להיות נדבך מרכזי בהתמודדות עם טיל ה”יאחונט” של חיזבאללה וסוריה.
עד כה נמנעו כל השותפים בפרויקט לדבר על יכולותיו של ה”ברק-8″ מול ה”יאחונט” הרוסי, שנחשב לטיל חוף-ים המתקדם ביותר בעולם. ה”יאחונט”, SS-N-26 בקוד נאט”ו, הוא טיל שיוט בעל ראש קרב של מאות קילוגרמים. מעוף הטיל נמוך מאד, צמוד לפני הים (לוחך ים) תכונה שמקשה מאד על גילויו במערכות המכ”מ. בנוסף לכך, ראש הביות של הטיל מתקדם מאד ובעל יכולת להתגבר על פעולות שיבוש אלקטרוניות.
בתעשייה האווירית מדגישים כי מערכת ה”ברק 8″ הנוכחית היא בעלת פוטנציאל מבצעי – עתידי גדול. “בימים אלה אנחנו כבר עובדים על פיתוח מערכת “ברק 8″ לטווח מוגדל – BARAK 8 ER. המערכת המתקדמת אמורה להגדיל את טווח היירוט של ה”ברק 8″, ל-150 ק”מ”, אומר בועז לוי. “מעבר לזה למערכת ה”ברק 8″, יש גמישות מבצעית גדולה מאד, והיא יכולה להתאים גם לשימושים קרקעיים כפי שבא לידי ביטוי בפרויקט קיים מול חיל האוויר ההודי ומול לקוחות נוספים שכבר רכשו או עומדים לרכוש את ה”ברק 8″. כבר היום המערכת יודעת לטפל בקשת רחבה מאד של איומים” .
רמז לכיווני הפיתוח ניתן לראות בציטוט הבא של קצין בכיר בראיון לאתר וואלה NEWS, לפני שלושה חודשים. “בעתיד תדע מערכת “ברק 8″ ליירט גם טילים מסוג KH-110 בעלי טווח של 2,000 ק”מ, כמו אלה ששיגרו הרוסים מהים הכספי ואשר פגעו במטרות של המורדים ודעאש בלב סוריה. טיל השיוט הרוסי נמצא בתוך מעטפת הביצועים של ברק 8” .

אמיר בר שלום

תגובות סגורות