מאת: צחי יבנאי, בינת יישום מערכות
יותר ויותר ארגונים, מפעלים ובנייני משרדים בארץ ובעולם עוברים לעבודה עם מערכות בקרת מבנה תוך רצון לחסוך בהוצאות האנרגיה של הארגון באמצעות מערכות ייעודיות.
המהלך מבורך, לא רק על ידי סמנכ”לי הכספים שמציגים שולי תפעול משופרים למנהליהם בעקבות חסכון מתבקש משימוש במערכות אלה, אבל גם על ידי הציבור הרחב, שמעריך כל חסכון בפליטת פחמן דו חמצני הנגרמת כתוצאה משימוש בחשמל.
מערכות בקרת מבנה מרכזיות מושתתות על קבלת מידע מחיישנים, המפוזרים באזורים ומתקנים רגישים בבניין. המערכת עוקבת באופן רציף אחר חיישנים אלה ודואגת לאבטחתם ותפעולם התקין על מנת להבטיח דיווח מדויק, מיידי ומהימן בזמן אמת ישירות לעמדות הבקרה הפזורות בבניין, מנטרות את הנעשה בו, מחליטות על תגובה לכל אירוע ומפקחות על התוצאות.
מערכות הבקרה מאפשרות אינטגרציה של כל המערכות האלקטרו-מכניות הללו בבניין, כולל מערכת מיזוג האוויר, חשמל ותאורה, אינסטלציה, אספקת מים, גילוי אש או הצפה, נוכחות בחדרים, תנועת מעליות וניטור חניונים.
הבקרים שמרכיבים את המערכות הם בעלי תפקידים שונים, החל מבקר זעיר עצמאי המיועד ליחידת מיזוג קטנה, ועד לבקרים ענקיים המיועדים לחדרי אנרגיה וחשמל. הבקרים מהווים את המוח של המערכת – הם מחוברים לחיישנים השונים, מקבלים את המידע, מעבדים אותו ומחליטים כיצד לתפעל את כל המערכות בצורה היעילה ביותר. חומרת הבקרים אוניברסלית, ומתאימה את עצמה לדרישות המערכות, כולל מדידה אנלוגית/ דיגיטלית, נקודות מידע ונקודות הפעלה.
הבקרים, החיישנים, והמרכזיות הייעודיים שולחים נתונים מהמערכות האלקטרו-מכניות אל מערכות בקרת המבנה באמצעות מנגנון דיווח מתאים. הם מספקים התראות על מצב הפעולה של הציוד המבוקר, תקינותו ומשתנים אנלוגיים כמו רמות טמפרטורה ולחץ – הכול על פי דרישות המוכתבות מהמערכת המבוקרת. הנתונים מועברים באמצעות פרוטוקול TCP/IP על גבי הרשת המקומית (LAN), ישירות לעמדות הבקרה הממוקמות בחלקים השונים של הבניין.
תאורה וחשמל: סעיפים לחסכון ניכר
מערכות בקרת המבנה יכולות להיכנס לשימוש במגוון דרכים עבור טווח רחב של ארגונים, ולהיות מיושמות בין היתר לצרכי יצירת חסכון בהוצאות ניהול בניינים ומערכות תשתית.
בבנייני משרדים, למשל, ניתן לראות דוגמא מצוינת לחסכון בחשמל לתאורה: במצב רגיל, בשעות הצהרים, המוארות במיוחד בישראל, ובזמן יציאת חלק מעובדים לארוחות הצהריים בזמנים שונים, נותרים כל האורות במשרדים דולקים בשיא העוצמה – עובדה הגורמת לבזבוז משמעותי. אמצעי בקרת מבנה פשוטים יחסכו כ-50% מעלות החשמל לתאורה במשרדים, מפעלים, מחסנים וחניונים, ללא פגיעה בעוצמות האור התקניות הנדרשות.
עוד מקום לחסכון ניכר באנרגיה הוא סעיף המיזוג, המשתנה גם הוא באופן טבעי ממדינה למדינה. בישראל החמה למשל, הוצאות המיזוג גבוהות ובעיקר בחודשי הקיץ. יש לזכור שקירור חדר במעלה אחת באמצעות מזגן עולה לארגון כמו חימום חדר בכ-8 מעלות, מכיוון שבעת קירור נכנסים המדחסים ומערכות נוספות לעבודה, דבר שלא קורה בפעולת החימום במזגן. אם נעשה חישוב של הוצאות המיזוג השנתיות עבור אותו ארגון ישראלי בעל 100 משרדים, נגיע לסכום של כ-500 אלף שקל, כולל הוצאות קירור וחימום גם יחד. גם הפעם, בשימוש פשוט באמצעי בקרה עם גיבוי מסוים של הדרכת העובדים, נוכל לחסוך לארגון זה כ–30% מהוצאות החשמל למיזוג – סכום המסתכם בכ-150 אלף שקל בשנה.
המקרה של NDS: חסכון של 43% בהוצאות האנרגיה
חברתNDS הביאה לחיסכון כולל של 42.6% מהוצאות החשמל בעקבות יישום פרויקט בקרת תאורה ומיזוג אוויר. החברה חיברה את כל מערכות הקירור למערכת בקרה, השומרת על טמפרטורה קבועה בכל המשרדים באמצעות גלאי נפח אינפרה אדום פאסיבי אשר מכבה את המערכות אחרי השהייה של 10 דקות לאחר עזיבת העובד את המשרד.
בנוסף, התקינה החברה גלאי אינפרה אדום המחוברים למערכות התאורה, ובחדרים מסוימים בהם היו לגופי התאורה משנקים אלקטרוניים חוברו הבקרים על מנת לספק רמות אור אופטימליות למשרד, ביחס לתאורה הנכנסת מהחלון.
מעבר לחיסכון הישיר באנרגיה והוצאות, כדאי לזכור גם את החיסכון העקיף הנוצר מוויסות נכון של תנאי העבודה בבניין – תאורה, טמפרטורה ואוויר. תנאים אלה, כשהם נמצאים במצב האופטימלי מביאים לעליית בתפוקת העובדים, וכמובן – לשמירה טובה יותר על הסביבה עבור הדורות הבאים.
