מאת: אמיר בר שלום. מי שימצא עצמו במאי 2013 במטוס בואינג 737 של לופטהאנזה בנמל התעופה של פרנקפורט, שיזכור שהוא לוקח חלק בהיסטוריה (קטנה) בעולם התעופה. בפעם הראשונה מאז ומעולם יעזוב מטוס נוסעים את רחבת החנייה ללא הנעת מנועים. הסיבה, לופטהאנזה חתמה לפני חודש על עיסקה ראשונה עם התעשייה האווירית לשימוש בטאקסיבוט, הרכב המיוחד שפותח בישראל לגרירת מטוסים להמראה. בעבר דיווחנו כאן במגזין על פיתוחו של הרכב, שעשה את סדרת הניסויים הראשונה שלו בחברת “איירבאס” הצרפתית. החוזה הנוכחי עם לופטהאנזה שנחתם בסלון האווירי האחרון בפארנבורו אנגליה, הוא כבר שלב ניסוי המוצר הסופי בתנאי שימוש רגילים של נמל תעופה עמוס. לופטהאנזה מייעדת את הניסוי לצי מטוסי הבואינג 737 שלה, המונה יותר משלושים מטוסים.
“הטכנולוגיה שהצגנו בסלון לנוכח סדרת הניסויים בצרפת הוכיחה עצמה מעל לכל ספק”, אומר רן ברייר, ראש מנהלת רובוטיקה אזרחית בתעשייה האווירית. “בפעם האחרונה שדיברנו, הטאקסיבוט היה עדיין בשלבי ניסוי, היום אנחנו יכולים לומר באופן חד משמעי שהטאקסיבוט מתאים לכל מטוס נוסעים אזרחי הקיים בשוק. הן רחבי הגוף והן צרי הגוף”
נזכיר, הטאקסיבוט הוא מערכת חצי רובוטית לגרירת מטוסים הנשלטת על ידי הטייס, ומיועדת להסיע מטוסים מהשרוול בטרמינל עד למסלול ההמראה ללא שימוש במנועי המטוס. המערכת מציגה תפיסת הפעלה חדשה בתחום מערכות ההסעה למטוסים מסחריים. תפיסת התכנון של הטאקסיבוט, יחד עם הקשר החדשני עם הטייס, זכו בציון לשבח לחדשנות בתצוגת “אינטראיירפורט” האחרונה. שנערכה במינכן באוקטובר 2011. מנועי המטוסים המסחריים יעילים מאד בטיסה בגובה רב, אולם לא כאשר הם מסיעים על הקרקע. במהלך ההסעה הם שורפים כמויות גדולות של דלק, פולטים כמות גדולה של דו-תחמוצת הפחמן, הם מועדים לנזקים של אובייקטים חיצוניים, ויוצרים רעש רב בנמלי האוויר ובסביבה שלהם. המנוע היחיד שמפעיל הטייס הוא מנוע העזר שמספק כוח להגאי המטוס ולמערכת מיזוג האוויר בתא הנוסעים. הטאקסיבוט מספק פתרון כלכלי ויעיל לשיטות ההסעה הקיימות, על ידי שימוש במנועים היברידיים, דיזל וחשמל, כדי להסיע את המטוס על הקרקע, במקום להפעיל את מנועיו ולשרוף דלק סילוני.
“צריכת דלק אופיינית של מטוס בואינג 747 ל-17 דקות של הסעה לפני ההמראה, מגיעה ל-1 טון דלק (1250 ליטר), בעוד שבהסעה ע”י הטאקסיבוט נצרכים רק 25 – 30 ליטר דלק באותו זמן, אומר ברייר. “מנועי המטוס פולטים 3.2 טון של דו-תחמוצת הפחמן, בעוד הטאקסיבוט פולט פחות מ-60 ק”ג באותו זמן. יתרונות הטאקסיבוט הם חיסכון ניכר בתצרוכת הדלק, פליטת דו-תחמוצת הפחמן ותשלום מסים, הפחתת נזקים פוטנציאליים העלולים להיגרם למטוס כתוצאה משאיבת חלקים הנמצאים על מסלול ההסעה. שימוש בטאקסיבוט יאפשר חסכון של מיליוני דולר לשנה למפעילי קווי התעופה השונים, ומיליארדי דולרים לשנה לתעשיית התעופה המסחרית”.
ייצור סדרתי של מערכת טאקסיבוט המיועדת למטוסים צרי-גוף (Narrow Body) החלה בחברת TLD בצרפת. TLD נחשבת לאחת החברות המובילות בעולם בייצור גוררי מטוסים וציוד עזר קרקעי לתעשיית התעופה. במסגרת הפיתוח של TLD משתתפת גם חברת סימנס, כספק משנה בפיתוח וייצור מערכות ההינע של הגורר. מערכת טאקסיבוט רחב-גוף (Wide Body) הנמצאת גם היא בפיתוח, מיועדת לצאת לשוק כשנה לאחר כניסת מערכת טאקסיבוט צרת-גוף לשוק.
“ההערכה היא שעכשיו, אחרי שהוכחנו בסדרת הניסויים את יעילות המערכת אנחנו ניצבים בפני פריצת דרך בתעופה האזרחית”, אומר ברייר. מנועי הדיזל והחשמל של הכלי מאפשרים יעילות תפעולית רבה יותר, מונעים זליגות של נוזלים הידראוליים על מסלולי ההסעה, הם “ירוקים”, קלים יותר לתחזוקה ובעלי אורך חיים רב יותר.
לעתים לא נדרשים כל שינויים במטוסים כדי להשתמש בטאקסיבוט, כל שמבחינת החברה יש כאן גמישות תפעולית כמעט מקסימלית. בעניין משקל המטוס, שהוא עניין קריטי בתעופה האזרחית, יצרנו פתרון מושלם. בשונה מפתרונות אחרים שהציבו מנועים חשמליים על גלגלי המטוס והוסיפו לו משקל, היתרון שלנו לא מצריך שום שינוי טכנולוגי במטוס. השינוי היחיד הוא שינוי תפיסתי ותרגול ראשוני של הטייסים. סימולציות ומחקרים שנערכו הראו כי אין צורך בשינויים בנמלי האוויר, ובמידה והם נדרשים הרי שינויים קלים בלבד. סימולציות מקיפות שנערכו בנמלי אוויר אופייניים, הראו כי שימוש במערכת הטאקסיבוט לא צפוי לגרום כל האטה או הפרעה בזמני ההסעה של המטוסים או בתפעול השדה בכללותו. טייסים בכירים אשר בחנו את מערכת הטאקסיבוט סיפקו משוב חיובי ביותר על ההפעלה החלקה והאינטואיטיבית של המערכת, וציינו כי תחושת ההסעה זהה כמעט להסעת המטוס בעזרת מנועי המטוס”.
מערכת הטאקסיבוט בניסויים האחרונים בנמל התעופה שאטורו (Chateauroux), צרפת
האם יש למערכת הזו גם מקום בשוק הצבאי ?
“כרגע אנחנו מתמקדים בשוק האזרחי שהוא נתח השוק הגדול מבחינתנו. אם נביט על חיל האוויר הישראלי שמפעיל מספר קטן של מטוסי תובלה הרי שהפתרון הזה הוא לא בהכרח משתלם. התמונה שונה למשל עם חיל האוויר האמריקני שמפעיל מאות מטוסי תובלה. במקרה הזה אין שוני בין השוק הצבאי לאזרחי”.
בעקבות חתימת העיסקה הראשונה עם לופטהאנזה, שמוגדרת על ידי התעשייה האווירית כ-BETATEST מתנהלים בחודשים האחרונים מגעים מתקדמים גם עם חברת תעופה אזרחית נוספת, בעלת צי של מאות מטוסים. הפתרון של התעשייה האווירית נחשב ליחיד בעולם, והוא מוגן ברישום של שבעה פטנטים. מומחים בעולם התעופה מעריכים את פריצת הדרך הזו של התעשייה האווירית במיליארדי דולארים. אולי אפשר ללמוד משהו על הפוטנציאל, בדברים הללו של יהושע (שוקי) אלדר, סמנכ”ל התע”א לפיתוח עסקי:
“תוכנית הטאקסיבוט מושתתת על שיתוף פעולה והתחייבויות של חברות מובילות מרחבי העולם, בהן התעשייה האווירית, איירבוס, TLD, סימנס, לופטהנזה, ריקרדו, ורבות אחרות. שיתוף פעולה מרשים זה, הצליח להפוך רעיון מבריק לפריצת דרך חשובה, אשר תשנה את פני התעבורה הקרקעית בהסעת המטוסים בשדות התעופה, תאפשר חיסכון משמעותי ביותר בעלויות ותעמוד בדרישות החדשות בתחום שמירת איכות הסביבה”.
