יקב בן חיים – גרנד צ’מפיון

ישראל פרקר www.wines-israel.co.il

אנשי יקב בן חיים חזרו שמחים ועמוסי פרסים מתחרות טרהוינו 2013 בירושלים. היין שלהם מיתוס 2005 זכה בתואר היין הטוב ביותר בתחרות וזכה במדליית העל, גרנד צ’מפיון. ולא רק הוא. אחיו מהיקב, קברנה סוביניון גרנד רזרב 2009 זכה במדליית זהב, וזה מבציר 2010 קיבל מדליית כסף וגם הקברנה פרנק רזרב 2010.
ביקרנו ביקב כאורחי משפחת בן חיים ושמענו מאלי בן חיים ומאיתי בנו היינן, המון על היקב ויינותיו האחרונים.
“יקב בן חיים הוא יקב בוטיק שנוסד ב-1932 על ידי הסבא רבה שלי, שהיה בונה חביות עוד ברומניה”. סיפר איתי ומזג לכוסי, מיד עם כניסתי למרכז המבקרים, יין לבן.
“אנחנו טועמים את הטרמינה שנקרא אלמוג, על שם הבן שלי. זהו יין שמורכב מענבי הזנים גוורצטרמינר וסוביניון בלאן. אבל אלה לא שני זנים המרכיבים בלנד שהוא יין אחד, אלא ענב אחד שעשוי מה-DNA של הגוורצטרמינר והסוביניון בלאן. זהו יין מתוק, 70 גרם סוכר בליטר עם 9 אחוז אלכוהול בלבד. זה יין שעד שכל האורחים מגיעים כיף להגיש אותו, בתור אפרטיף. הוא מתקתק, אלגנטי ויש לו חמיצות עדינה”.
ואיתי ממשיך בהתלהבות ייננית רבה.
“היקב שלנו מתהדר ביין המיוצר בשיטות העולם הישן, יינות שנולדו להתיישן, ואני רוצה להגישם כאשר הם בוגרים”.
אנו ביקב מגדלים את היין לא רק בחבית ולא רק במיכל, אלא גם בתוך הבקבוק בו אנחנו שומרים אותו לתקופה ארוכה, כדי שנוכל להוציא יין לאחר 8, 10, 12 שנה. זה מה שפותח אצלנו סדרה חדשה שנקראת VHS – יין מעל לכל סדרה.
אנו הגענו לעולם היין דרך עולם החביות בהם עסקו אבות המשפחה בחו”ל ובארץ. אצלנו בבית תמיד ייצרו יין אדום בחבית אחת ולבן בחבית שנייה, בתור תחביב משפחתי. מאז שהורי התחתנו, ב-1967, קיים המותג יין בן חיים, ומאז כל שנה עשו בבית יין.
בשנת 97 דבר ראשון שקיבלתי מתנה לשחרור מהצבא היה שהלכנו ונטענו כרמים.
המטע נמצא במרום הגליל ובהר מירון, בקו אווירי פחות מ-1000 מטר מקבר הרשב”י וכרמים נטועים במדרון. שם אנו מגדלים את הקברנה סוביניון, קברנה פרנק, שרדונה, מרלו, פטיט סירה והטרמינט. הכרם מקבל במהלך השנה מעט מאוד מים, והגפנים נהנות ממזג אוויר מושלם. כרגע יש שלג על הפסגות וגם באוגוסט, בקיץ, מגיעה בריזה מהים שמצננת את הענבים ועושה להן טוב.
כל היינות מבציר 2001 הם יינות כשרים. לדעתי לא יתכן שיהיה יין ישראלי שהוא לא כשר. זוהי חלק מהזהות שלנו.
סדרת הדגל שלנו נקראת גרנד רזרב. זו אחת הסדרות שכל שנה לוקחת מדליית זהב בתחרויות. את יינות בציר 2010 ביקבנו רק לפני 3 חודשים, אחרי שהם סיימו תקופה של 31 חודשים בחבית. כל כך אהבתי את היין ששלחתי אותו לתחרות טרה וינו 2013, אפילו בלי תווית. זהו יין שעומד לצאת לשוק רק בסוף 2015 והוא זכה במדליית כסף.
היין הבוגר יותר, מבציר 2009, גם הוא נשלח לתחרות בשנה שעברה בלי תווית וקיבל מדליית כסף. השנה הוא קיבל מדליית זהב, וזהו אישור רשמי שמראה שאת היין צריך לשתות כשהוא מתיישן.”
שמנו לב שאנשי יקב בן חיים שולחים מדי שנה לתחרות יינות מאותו בציר אבל כל שנה הם כמובן, בוגרים יותר. ומדי שנה המדליות משתפרות…
ואיתי ממשיך: “עברנו עם היקב לרמת השרון לפני 3 שנים. רצינו שהיין יהיה כמה שיותר נגיש לציבור. החשמל שלנו הוא חשמל סולרי ואנחנו נמצאים במשבצת ירוקה ברמת השרון. יש פה כ-70 דונם של חקלאות עירונית.
הענבים אצלנו עוברים בציר לילה מאוד מאוחר או בציר בוקר מאוד מוקדם. הם מגיעים ליקב במשאית קירור, וכל חלקה מותססת בצורה שונה ונפרדת במיכלים בגדלים שונים. אני רוצה שכל חלקה בכרם יהיה לה את האופי שלה ולשמור אותה כמה שיותר הומוגנית. יינן הוא כמו אומן\צייר. הוא צריך לחשוב על הציור הכללי ובדרך להתחיל לצבוע. רק לקראת סוף ינואר פברואר אנחנו מתחילים לעשות את ההרכבה של היין הסופי. אנחנו מחליטים מה ילך לטרדישן, מה יילך לרזרב ומה לגראנד רזרב”.
אלי בן חיים, אביו של איתי, מצטרף לשיחה:
“ההבדל הגדול בין השיטה הצרפתית לשיטה של העולם החדש, השיטה האמריקאית, הוא באמונה שיין שנעשה באזור גידול מסוים ולפי שיטות גידול מסוימות. יש לו את הטעם הייחודי שלו. הייחודיות מתאפיינת לפי היד של האומן. היינות שלנו מאותה קטגוריה, למשל יינות טרדישן, משנת 2001, עד 2010 הם בטעמים מאוד זהים עם מעט גוונים שונים. אבל לכל שנת בציר יש את הייחודיות שלה. הטעם מושפע מטעמי הקרקע מטעמי המינרליות ומטעמי הזנים השונים.
אצלנו תראו קונספט הדומה לרעיון צרפתי. המשפחה גדלה באותו בית. אם אני רוצה לגדל את השרדונה, אני אגדל באותו המקום גם את הקברנה וגם את המרלו. אני ארצה שהם יינקו מאותה האדמה. יין לא נולד בכוונה שיהיה קברנה. כך הוא יהיה חד גוני. הוא חייב להיות יין שמסמל איזושהי תפיסת עולם וטעם מסוים. ניתן לקבל זאת על ידי הוספת יינות מזנים שונים. כששתלנו את הכרמים, לקחנו בחשבון איך יראה הבקבוק. במכה אחת שתלנו 7-8 זנים והחלטנו שמזה אנחנו הולכים לתפור את היינות שלנו”.
בפינת היקב נמצאת חבית עץ גדולה מהמקובל שמכילה את יין השרדונה, ולידה מספר מיכלי נירוסטה.
איתי: “יש לנו 3 דונם שרדונה. השרדונה שלנו איכותי ביותר. קשה לאנשים להתרגל אליו, מכיוון שהטעמים שלנו הם מאוד אוהבי חבית. שרדונה הוא משהו שמאוד מתלכד עם טעמי החבית ואז הגענו למסקנה שאת חלק מיין השרדונה שלנו נשים בחבית אחת גדולה ולידו שמנו כמות זהה של יין במכלים נוספים. לבסוף אנחנו מערבבים מכולם את היין האיכותי ביותר לדעתנו”.
במרכז מרכז המבקרים של היקב נמצא שולחן הטעימה הגדול. מקום נהדר לטעום את יינות היקב שזכו במדליות.
4 יינות יקב בן חיים, כל היינות שהוגשו זכו במדליות בטרה וינו 2013
אנחנו טועמים ואיתי מסביר ומציג את היינות:

קברנה פרנק 2010, סדרת רזרב
יין ששהה 18 חודשים בחבית, 85 אחוז קברנה פרנק, 10 אחוז קברנה סוביניון, 5 אחוז פטיט סירה.
קברנה פרנק מעולם לא היה נחשב ליין גדול וזני, אלא רק יין לתיקונים. הפרנק הוא האבא והאמא של הקברנה סוביניון, והוא ייחודי בזה שיש לו טעמים הרבה יותר דינמיים, הרבה יותר קיצוניים, החמיצות יותר קיצונית והפירותיות מסתתרת מאחורי החמיצות.
“הצלחנו להכניס יינות יותר חדשנים. מה לעשות שהקברנה פרנק בעולם הוא יין יותר חדש וכרגע הוא נמצא במיינסטרים? הייתי חייב להוסיף לו 10 אחוז של קברנה סוביניון, כדי לתת לו יותר טעם של קטיפה ומעט פטיט סירה כדי לתת את הדם שלו.
ליין הזה יש הרבה מאוד סיכויים להתיישן טוב. אנחנו רואים ריכוז גבוה של אלכוהול וריכוז גבוה של חומצה כללית, וזה מה שיישמר את היין, השאלה אם הוא יהיה טעים בעוד 4-5 שנים. לא בטוח מכיוון שליין הזה אין את היכולת לפתח טעמים מכיוון שחסרה לו הפירותיות אבל יש לו את הצעירות המופגנת, את הצבע היפה, את החומצה הטטרית. הם נותנים לו טעמים צעירים, תשתה אותו בגיל צעיר של שנתיים שלוש ותהנה”.
מחיר לצרכן, 145 שקלים.

קברנה סוביניון גרנד רזרב 2010
85 אחוז קברנה סוביניון , 10 אחוז קברנה פרנק, 5 אחוז פטיט סירה. היין שהה 31 חודשים בתוך חבית עץ אלון צרפתי.
“בתור יינן, אני אוהב מאוד לשתות את היין כשהוא צעיר. וזהו אחד היינות שאני תולה בו תקוות רבות ואני נותן לו עתיד מזהיר. אפשר להריח דרכו את עוצמת החבית ואת עוצמת הפרי.
היין נבצר בכמות של 651 קילו לדונם בלבד.
החביות בהן הוא מיושן הן מיוחדות. עץ שהגיע לגיל 150 שנה, שכרתו והפכו אותו לחבית, שהיא מאוד הומוגנית. רמת הקלייה היא מדיום וזה נותן לנו אפשרות (עובי העץ 28 מילימטר) לקבל את המרות של העץ והיין מתחמצן יותר לאט”.

קברנה סובניון גרנד רזרב 2009
סדרת הדגל של היקב. 90 אחוז קברנה סוביניון, מעט קברנה פרנק ומעט פטיט סירה. 30 חודשים זמן התיישנות בחביות אלון צרפתיות חדשות הוא קיבל מדליית זהב.
“יין, אם הוא עובר את כל שלבי הגידול של הכרם, של החבית, של היישון בבקבוק, הוא יכול להשיג את הציון שאתה מצפה לו. זהב זה סה”כ 88 נקודות, זה לא הרבה . אני מצפה שהיינות שלנו יגיעו לציון של 95, זה ישמח אותי. “דברי אלי בן חיים.

מיתוס בציר 2005
מכיל פטיט סירה, מרלו ומעט קברנה פרנק. התיישן 18 חודשים בחביות אלון עץ צרפתי ואמריקאי. והיום אחרי שהגיע לגיל של 8 שנים, הוא הגיע לטעמים חדשים.
זהו יין של בעל הבית.
אלי: “בשנת 2000 קניתי יאכטה חדשה, ואמרתי שאני רוצה יין שיהיה מיוחד למסעות שלי בים. הדרישות שלי היו ליין שידע לעמוד בתנאי לחץ מאוד קשים, של חום וקור, של זעזועים ועליות וירידות על גלים. ואז התחלתי לייצר יין מפטיט סירה.
אני זוכר שבסדרה הראשונה היו 200 בקבוקים, במיוחד בשבילנו. הבקבוקים זכו להצלחה אדירה.
במהלך השנים התחלתי להתאהב ברעיון והחלטנו לשפר יותר ולייצר סדרה גדולה.
כך נפלתי על שנת 2005, והחלטתי לקחת את כל יין הבציר בשבילי. אני מאמין בו. לקחתי קצת אלון אמריקאי מצוין ושימרתי את היין לתקופות ארוכות. ב-2009 הגענו ליין מצוין. אנשים לא אהבו לשתות אותו. הטעם לא ידוע ומוכר. האנשים בארץ רגילים לשתות קברנה ומרלו.
הפטיט סירה הוא יין שיש לו אופי, כוח וביצים, אך הוא לא הכי חכם. הוא ברברי ומבטא את האופי של בן חיים, מהגידול שלו בכרם דרך העשייה והגידול של היין ועד הגשתו בכוס”.
איתי: “הרבה פעמים אני אראה את היין כאני, עצמי. אני בחור בולט, והיין הוא בולט. יש אנשים שרואים אותי פעם ראשונה, חושבים שאני מאיים. הם לא יודעים שבפנים אני נפש שמנגן רפרטואר על הפסנתר. סבא ז”ל אמר שבנאדם ב-90 שניות ראשונות לא יוכל לשנות את הרושם עליו ב-90 שנה. היין הזה, ה-90 שניות הראשונות להיכרות איתו הם להגיד “וואו” חזק ובעל נוכחות.
היין התחיל במסע המדליות בקבלת מדליית הכסף בטרהוינו 2007. בטרהוינו 2008 קיבל מדליית זהב, ב-2013 קיבל דאבל מדליית זהב. מבחינתי, זה הגושפנקא שהיין למרות שהוא לא קונבנציונלי, הוא מצוין.
למדתי לקחת את הפירותיות של הענב, לקבוע את זמן הגידול בחבית ולתת ליין זמן כדי שיהיה יין גדול, בוגר”.
“אחרי שעשינו חקר שוק, החלטנו שהיקב צריך לעשות מיתוג מחדש, אכלנו הרבה חצץ לפני שהגענו למיתוג החדש. אבא לא חסיד שלו. אין מה לעשות. אנשים שותים תוויות ולכן החלטנו לשנות את תוויות בקבוקי היין שלנו לכאלה במראה יוקרתי ומושך יותר מהתוויות הציוריות הישנות שלנו”.
תודה לניב פרקר על העזרה.
ישראל פרקר, מהנדס מכירות ויישומים בחברת אלימק.
ישראל יזם, הקים ומפעיל בזמנו החופשי את אתר השער לעולם יינות ישראל
www.wines-israel.co.il המתעדכן מדי יום