חוויה אחרת בקרפאתוס

שעה ועשר דקות. זה זמן הטיסה בין תל אביב השוקקת והמהבילה לקרפאתוס. שעה ועשר דקות באוויר, שנות אור באווירה.
זה התחיל בתלונות משפחתיות (מוצדקות לחלוטין, “אוף… אבא… תחליף מקצוע, נמאס לי שחמאס קובע לי מתי אני אראה אותך”, ציטוט מדויק של ילדה בת עשר שאבא שלה נאלץ להעביר את קיץ 2014 בין חברון לעזה. וכך בשבוע הראשון שבו התייצבה הפסקת האש עם חמאס מצאנו עצמנו, זוגתי ואני, מתלבטים איך מפצים את הבנות. שיטוט מהיר ביעדים המוצעים, העלה שוב את ההתלבטות בין טיול כוכב להכול כלול ובטן גב (עניין שנזקקנו לו נואשות, זוגתי ואני, היא, אחרי שמונים יום לבד עם הבנות ואני אחרי שמונים יום של 4000 הודעות טקסט ביממה),
בחרנו בקרפאתוס. למה? הוא ענה על העיקרון המנחה של: טיסה קצרה, יעד ידידותי ובלי זעקות, “וואי … זארה כאן יותר זול מעזריאלי…”.
קרפאתוס מתברר, הוא אי קטן שמתחבא לו, תרתי משמע, בין רודוס לכרתים, שהם לכשעצמם שני יעדים שנופשי “הכל כלול”, נוהגים לפקוד בהמוניהם בשנים האחרונות. אז כך! מי שמחפש מסיבות בריכה עם בירה חופשית, כדאי לו שיתמקד בסנטוריני או מיקונוס. קרפאתוס הוא אי אחר!
מיד עם הנחיתה בנמל התעופה הקטן הבנו שהחוויה כאן תהיה אחרת. הפשטות זועקת, וזה מה שמצא חן בעיני משפחת בר שלום כבר מהדקות הראשונות. מנמל התעופה עשינו את דרכינו ברכב השכור שחיכה לנו לעיר הבירה של האי פיגאדיה, או בשמה החדש, קרפאתוס על שם האי. פיגאדיה היא עיר יוונית טיפוסית שבנויה לה סביב מפרץ כחול עם מעגן קטן ועשרות טברנות. אין זארה!
בית המלון שבחרנו שכן בחוף הצפוני של העיר קרפאתוס, חמש דקות נסיעה מהמרכז.
בעניין בתי המלון ביוון יש לצרף הערת אזהרה. דירוג הכוכבים היווני לבתי המלון הוא דירוג בסולם “אחר”. בלשון פשוטה, ליד מלון שלושה כוכבים ביוון יש להוסיף הערת אזהרה, זה לא דומה לרמת בתי המלון בישראל, מלמטה…
אבל… מי שאוהב את הפשטות היוונית מתגבר גם על כך, במיוחד לנוכח צבע הטורקיז של המים. אפילו עבדכם הנאמן, שמוכר כעיוור גוונים מדופלם, הצליח להתרשם מחופי הטורקיז של קרפאתוס. את החוף המרשים ביותר פקדנו באופן מקרי, כבר ביום הראשון. עמית ואלונה, זוג ישראלים שהספיקו לבקר באי כבר ארבע פעמים, הכירו לנו אותו. החוף שוכן למרגלות הכפר אמופי AMMOPI, כפר קטן הממוקם חמישה קילומטרים דרומית לפיגאדיה. מתברר שאת אמופי גילו זה מכבר האיטלקים, שגודשים את קרפאתוס בכל קיץ. לכל אורך רצועת החוף פזורים מפרצים קטנים, שקטים, עם חופים זרועי חלוקים. רק חופי טורקיז, מספר מיטות שיזוף ושמשיות (3 יורו לאדם) ובעיקר שקט!!!
חוף מרשים נוסף, אחאטה – Achata Beach: נמצא בצד הצפוני של העיר פיאגדיה. כדי להגיע אליו צריך לעבור דרך הכפר הציורי APERI. הירידה לחוף עוברת דרך יער עצי אורן שצומח על צלע הר תלול וכמעט נושק למים. החוף עצמו מאורגן ונקי. ייחודו של אחאטה הוא במערות שנוצרו בסלע, כך שניתן לשחות בין המערות עם שנורקלים. אני ניצלתי את החוף לסיים את ספרו של פול אוסטר, סאנסט פארק. כל אחד והצלילות שלו…
אחת האטרקציות המרכזיות של קרפאתוס היא הכפר ההררי אולימפוס. כפר עתיק שנבנה על צלע הר, ומשמש בעיקר מוקד משיכה לתיירים, בשל אופיו המסורתי שהשתמר. זקנות הכפר לבושות בבגדים המסורתיים ומציעות את מרכולתן המגוונת: מפות רקומות, צרור תבלינים מיובשים או דבש טרי. תסלחו לי שאני משבית שמחות בעניין זה, בעיני מדובר במלכודת תיירים. נופי הכפר מדהימים, במיוחד לעומדים בצידו הצפון מערבי המשקיף אל החופים הסלעיים.
מהאולימפוס ירדנו די מהר… התחנה הבאה היתה כפר הדייגים הציורי דיאפני DIAFANI, הכפר הצפוני ביותר באי, ממנו יוצאת המעבורות לרודוס וגם ספינת התיירים שמקיפה את צפון האי קרפאתוס. לאזור הזה בצפון האי, ניתן להגיע רק דרך הים או ברגל. בכלל, לחובבי הטרקים קרפאתוס הוא גן עדן. מתברר שהאי נחשב אטרקטיבי מאד בקרב חובבי הטיולים הרגליים. קרפאתוס משולט וממופה ברמה גבוהה מאד למיטבי הלכת, לא אחת פגשנו מטיילים איטלקים וסקנדינביים בצידי הדרכים. הדרך לדיאפני עוברת גם היא ביער אורנים מזרח תיכוני, ואחרי ששרדתם את הכבישים הצרים (צרים מאד! לעיתים ללא שוליים, לעיתים מסוכנים מאד) נגלית לעיניכם רצועת חוף קטנה, נקייה וזרועת טברנות מצד אחד וסירות דייגים מהצד השני. אגב גם כאן השפה השלטת היא איטלקית או שבדית, לא יוונית.
צידו המערבי של קרפאתוס שונה במראה שלו מצידו המזרחי. הוא סלעי מאד, ומיושב ומיוער פחות . לאורך החוף המערבי פזורים מספר כפרי דייגים, לשניים מהם מפרצים קסומים עם טברנות על קו המים: פיניקי FINIKI ולפקוס LEFKOS. שניהם כפרים קטנים מאד אבל בהחלט מספקים את החוויה השקטה בהשוואה לצד המזרחי השוקק יותר של האי.
לסיכום, אם תרצו לחוות יוון מעט אחרת, לא זו התיירותית המתועשת והמשתנה, אלא יוון אותנטית, יפו של שנות החמישים והשישים, קרפאתוס הוא בהחלט הכתובת.
שעה ועשר דקות טיסה, בלי זארה.

צילומים: The Visit Greece Blog