שוק הרכיבים 2013-2014 מבט על

כמו בשנה החולפת, נצפו מגמות מעורבות בשוק הרכיבים בשנת 2013-14, אולם בניגוד לשנה שעברה דיווחו יותר חברות יחסית על עלייה בהיקף המכירות ביחס לשנה הקודמת (2012-13) כאשר חלקן דיווחו על גידול דו ספרתי וחלקן חד-ספרתי. על סמך נתונים אלו מערכת ניוטק מגזין מעריכה כי שוק הרכיבים בישראל לשנת 2013 בואך 2014 התייצב ואולי אף עלה ב-2-3% וזאת בניגוד למגמה השלילית שנצפתה בשנה הקודמת (ירידה בין 7-10%).

בין המגמות הבולטות בסקר:
השנה ממשיכים להוביל התחומים הצבאי, רפואי, סקיוריטי וכן נראה כי חל גידול משמעותי בתחום התעשייתי (Industrial) כאשר רבים מהנשאלים ציינו את הגידול בו.
בתחום התקשורת הישראלי נראה כי ישנם ניצני התאוששות, כאשר חברות בתחום הנטקום והטלקום המסורתי ביצעו יותר רכש. עדיין רוב הנשאלים ציינו כי התחום סובל מרמת פעילות נמוכה. בין הסיבות לרמת הפעילות הנמוכה יחסית היא התחרות של חברות במזרח (בעיקר בסין) וכן המשקל היחסי הגדל של התוכנה ביחס לחומרה. נראה כי חברות הרכיבים לומדות להתמודד עם האתגר הנגזר מהירידה בשנים האחרונות ברכש של חברות התקשורת ע”י פיתוח תחומי פעילות אלטרנטיביים בסגמנטים בהם יש התחזקות כמו הסגמנט הרפואי והתעשייתי ובכלל על ידי הגדלת סל המוצרים.
התחום הצבאי ממשיך להוות עוגן ושומר על יציבות ברכש עם מגמות ברורות של התחזקות בכל סוגי הרכיבים. על רקע “מבצע צוק איתן” יש בשבועות האחרונים אי ודאות זמנית וחלק מהפרויקטים עברו למצב המתנה, אך הצפי הוא שהשוק הצבאי יחזור למגמת התחזקות, והתקציבים לטובת פרויקטים צבאיים יגדלו. חשוב לציין כי רבים מהנשאלים ציינו את הנזק הלא מבוטל של “מבצע צוק איתן” אם בגלל אי הוודאות, שינוי בתקציבים וההשפעה על המשך מעבר הייצור למזרח.
התחום הרפואי שהראה כבר בשנה הקודמת מגמת התחזקות ממשיך בעלייה ודווח על פעילות רבה של חברות סטארט-אפ בתחום הרפואי כולל רפואה אסטטית. כמו בשנה הקודמת, התחום הרפואי מהווה את אחד ממנועי הצמיחה שמפצים על הירידה בתחום התקשורת.
מספר לא מבוטל של הנשאלים ציין את התחזקות תחום האבטחה (Security) על נגזרותיו השונות כמו תחום הגנת המולדת (HLS), חברות למערכות אבטחה ואזעקות, הבית החכם ועוד.
זמני אספקה: זמני האספקה הם כרגע ללא שינוי משמעותי אך רואים בחלק מהמקרים נטיות להארכה בזמן עקב עליית ביקושים. חברות ייצור והרכבה מהוות היום חלק אינטגרלי מתהליך הרכש ומשפיעות על הדינמיקה בתחום הרכש וההרכבה.
רבים מהנשאלים הביעו דאגה רבה משער הדולר הנמוך שמציב קשיים רבים בתמחור ריאלי ליצרני רכיבים וציוד. בנוסף, מעודד שער הדולר הנמוך את המשך מעבר הייצור למזרח ולאחרונה גם למזרח אירופה.
מגמה שממשיכה מהשנה הקודמת היא מעבר לפלטפורמות מחשוב מהמדף (COTS) כאשר מרכיב התוכנה בהם הולך וגדל. חלק גדול מהנשאלים עדיין לא רואים השפעה מהותית של “האינטרנט של הדברים” (או IoT) על השוק אם כי מתחילים לזהות רכש בתחומים קשורים כמו מעבדים חזקים מרובי-ליבות לרשתות חכמות המשלבות טכנולוגיות כמו SDN ווירטואליזציה, מעבדים דלי הספק המשלבים קישוריות לציוד קצה חכם וחיישנים שונים. כמה מהנשאלים ציינו כי בתכנון נכון יכולה מגמת האינטרנט של הדברים להוות את אחד ממנועי הצמיחה הבאים של תעשיית ההייטק הישראלי.
להלן דברי חלק מהחברות שלקחו חלק בסקר:

באופן כללי ראינו שינוי קל מאד בשוק ביחס לשנה הקודמת. המחצית הראשונה של 2014 הייתה חזקה, יחסית למחצית הראשונה של 2013 שהייתה חלשה יותר ונכון ל-6 החודשים הראשונים, סמטק ישראל מציגה עלייה של 10% בהשוואה לשנה שעברה באותה התקופה (את 2013 גם סיימנו בעלייה נאה של כ-20%). מבחינת מגמה, כרגע רואים המשכיות במגמה והמחצית השנייה של 2014 נראית טובה יותר עם פרויקטים “שהבשילו” וכניסת הזמנות נאה יותר. אם המגמה תימשך נוכל לראות את שנת 2014 בגידול בהשוואה ל-2013 אבל הכל פתוח עדיין ויש עוד 5 חודשים לסיום השנה.
מבחינת זמני אספקה, בסמטק תמיד עומדים בזמני אספקה קצרים ואנו מספקים את מרבית הרכיבים הסטנדרטיים ב-2-3 שבועות. אין עוד ספק שמסוגל לספק רכיבים על פי דרישה, בזמן אספקה כל כך מהיר לאחר יצור הרכיב. אנו מספקים דוגמאות תוך ימים ספורים ישירות לדלת הלקוח ובגלל זמן האספקה המהיר יחסית בסמטק (שבועיים שלושה) אנו לא מחזיקים מלאים וכך גם המפיצים של סמטק בעולם אינם מחזיקים מלאים. מי שכבר מחליט להחזיק מלאי זה מפיץ שחתום על הסכם ספציפי להחזקת מלאי כזה או אחר ללקוח מסוים.
הסקטורים המובילים בתחום פעילתנו במחצית הראשונה של 2014:
כ-30% ממכירות סמטק בישראל הם לתחום הצבאי ואנו גאים לקחת חלק בפרויקטים רבים הקשורים לבטחון המדינה. כ-25% מהמכירות בישראל הם לתחום ה-Communication/Data/Broadcast. הם לתחום התעשייתי והאוטומציה, 12% לתחום הרפואי. התחום הצבאי מוביל בביטחה והתחום הרפואי מתפתח מאד אבל עדיין לא מיצה את עצמו ואת הפוטנציאל הגלום בו מבחינת פיתוחים טכנולוגיים. תחום הטלקום ספציפית, ממשיך בירידה ותחום התקשורת באופן כללי עדיין יציב ומוביל במכירות ובפיתוחים טכנולוגים. תחום ה-Semi/Test & Measurement תופס תאוצה רבה בסמטק עקב מוצרים ייחודיים ופיתוחים שמתאימים לתחום הנ”ל.
שני תחומים חדשים שסמטק נכנסה אליהם זה התחום האופטי ותחום המיקרו אלקטרוניקה, לאחר רכישת שתי חברות מובילות בתחומים הללו:
בתחום האופטי סמטק מציעה קישוריות של כבלים ומחברים: Active Optical Cables & Connectors, הפתרון החדש של סמטק כולל את ה-FireFly שזו מערכת חיבורים בתוך המוצר עצמו המקשרת בין מעגלים (fly over), המעניקה למתכננים את האפשרות לשימוש בכבלי נחושת זולים או במנגנונים אופטיים בעלי ביצועים גבוהים במיוחד לדרישות קצב הנתונים של היום ושל הדור הבא.
בתחום ה-Chip Packaging סמטק מציעה שירותי Packaging, Flip Chip, Wire Bonding וסגירה/איטום (dam/encapsulation) לחברות המפתחות עצמאית את השבב שלהם והיתרון הוא בשרותי ה-Signal Integrity שהם חלק בלתי נפרד.
אלו שני התחומים שאנו צופים בהם גידול משמעותי בעתיד.

הפעילות מול החברות הבטחוניות גדלה ופעילות שוק התקשורת ממשיכה להיות מצומצמת עקב התחרות של חברות התקשורת הישראליות עם חברות תקשורת מהמזרח. ישנו מספר רב של חברות הזנק בתחום הרפואי וממשיכים לראות פעילות מכובדת בשוק ה-INDUSTRIAL. חלק חשוב בשוק ה-INDUSTRIAL הוא חברות הטלמטריה והחברות לאנרגיה ירוקה – שם רואים עליה בהיקף הפעילות. ניתן לומר בכלליות כי בחצי השני של 2013 היקף הפעילות היה גבוה מזה של החצי הראשון.

קבוצת מונה 4 חברות בנות: טרנסאלקטריק, טרנספרו, אייסיס ואלפאטק. הקבוצה מספקת פתרונות בתחום רכיבים האלקטרונים, פתרונות RF, מכלולים וכבלים, פתרונות TurnKey ומובילה עולמית בתחום סלי תקשורת מתקן ה-ATCA. הקבוצה נותנת מענה למגוון רחב של סגמנטים: רפואי, צבאי, תעשייתי והתקשורת.
חברת טרנסאלקטריק מייצגת בארץ מספר רב של יצרני רכיבים אלקטרוניים מהבולטים בענף. שנת 2013 הסתיימה עם עלייה במכירות של למעלה מ-10% לעומת 2012 וכפי הנראה נכון לעכשיו 2014 עומדת להסתיים עם גידול ביחס ל-2013.
פעילות הקבוצה בתחום הרפואי גדלה בשנים האחרונות. עבודה קשה ומעקב צמוד אחר חברות סטארט אפ ישראליות הניבו לבסוף פירות. היכולת לתת מענה משולב לדרישות השוק הן בפיתוח, הגדרת רכיבים וייצור כבלים ומערכות, מביאים להישגים משמעותיים בשוק זה.
שגשוגו של התחום הצבאי הביא לכך שמספר רב של יצרנים החלו לפתח רכיבים ייעודיים לשוק הצבאי הפורח בעולם בכלל ובארץ בפרט. גם כאן שילוב של כל הזרועות מאפשר לספק פתרון כולל ללקוחות וכפועל יוצא מכך לזכות בפרויקטים משמעותיים בתחום.
תעשיית ה-semiconductors הישראלית היא אחת מהמתקדמות בעולם – מדורגת שניה בעולם מבחינת ריכוז מרכזי פיתוח ותכנון לשבבים. כ-80% מהחשבים במכשירים המיוצרים בעולם מופעלים בעזרת שבבים שפותחו בישראל. אנו כקבוצה נהנים מחוזקה זו של החברות המקומיות ע”י מתן פתרונות למגוון רחב של חברות בתחום.
ענף יצרני המכונות הוא מן החשובים והיציבים הקיימים בארץ. הקבוצה מספקת מגוון רחב של פתרונות לתחום זה כולל פיתוח פתרונות מחשוב, הפצת יצרני מחשוב תעשייתי, פתרונות הספק, תכנון וייצור כבלים ומכלולים, ארונות חשמל, כבלים ועוד.
זמני האספקה בענף עדיין ארוכים יחסית אך ניתן להתמודד עם כך באמצעות ניהול מלאי נכון, הסכמים ארוכי טווח עם לקוחות וכמובן תמיכה וגיבוי מלא מצד היצרנים. כמו כן, במגמת אחזקת מלאי אצל הלקוחות נראה כי לא חל כל שינוי בעשורים האחרונים, לא הרבה חברות הפצת רכיבים יכולות עדיין לשאת בנטל של ניהול והחזקת מלאים עבור לקוחות הקצה או הקב”מ, אנו שמחים להימנות על אותם חברות בעלות גב כלכלי איתן, קשרים טובים וארוכי טווח עם היצרנים והלקוחות שבאמצעותם אנו יכולים לתת פתרון לוגיסטי עשיר ולספק את הסחורה Right On Time.
קבלני המשנה הינם שחקנים משמעותיים בענף הרכיבים האלקטרונים ובעלי יכולות קנייה מהותיות. הקבוצה עובדת בשת”פ מלא מול קבלני המשנה ומצליחה לעזור להם להגיע למחירי היעד ע”י מציאת פתרון הולם לסוגיית המחיר בשיתוף עם היצרנים מחד וקיצור לוחות זמני האספקה מאידך.

השינוי הבולט ביותר בשוק הרכיבים ב-Analog Devices הוא הגידול של מעל 20% בשוק הרפואי.
ישנן מגמות מובהקות שניתן לציין ב- Analog Devices ביחס לשנים קודמות כמו למשל זמני אספקה – נכון להיום ניתן לראות זמני אספקה של 4-8 שבועות בתחומים הרפואי, צבאי ו-CIFT.
כמו כן, אופי הפרויקטים בחברות השתנו, חברות רבות עברו לשיטת “OPEN DESIGN” בה עושים re-design לכרטיסי פיתוח קיימים על מנת להוזיל עלויות ולשמור על יחס עלות-תועלת משתלם.
מגמה נוספת שלא משפיעה באופן חיובי על השוק נובעת מהתנודות בשוק העולמי כמו מצב בטחוני, תקציבי ממשלה, שער חליפין, הגבלות ייצוא למיניהם (EXPORT LICENSE) וכד’.
במצב מלחמה – למרות שיש מגמות צבאיות שרואים אצלם גידול במצבי מלחמה – לרוב פרויקטים עוברים לסטטוס “המתנה”.
השפעות גלובליות כמו תקציבי ממשלה ושער חליפין משפיעים על רכישת מוצרים כי פרויקטים נדחים עד שהמצב הגלובלי מתאזן.
הגבלות ייצוא למיניהן גורמות לפרויקטים להתעכב ואף להתבטל, במידה ונושא ההגבלה לא טופל כראוי.

באופן כללי חלה התאוששות משמעותית ביחס לשנה הקודמת.
כללית אני חושב שהשוק מראה סימני התאוששות וזאת מכמה סיבות, לטעמי:
הראשונה, תחום הנטקום – טלקום שדי סבל מירידה בשנים הקודמות התחיל להראות סימני התחזקות ובהחלט ראינו התחזקות בחברות התקשורת המסורתיות.
סיבה שניה היא המשך ההתחזקות של התחום הצבאי. גם תחום המדיקל והתחום התעשייתי (Industrial) ממשיכים להתפתח אף הם ומהווים חלק משינוי משמעותי שעובר שוק ההייטק הישראלי – מתקשורת וצבא לתחומים של מדיקל, סקיוריטי והתעשייה בכלל. אנו רואים גם את תחילתה של טרנספורמציה בתחומים הללו אם ביחד ואם לחוד, לכיוון האינטרנט של הדברים (IoT) שמהווה מגמה אשר נבנית עכשיו ואם תנוצל נכון יכולה להפוך לאחד ממנועי הצמיחה החדשים של ההייטק הישראלי.
גורם נוסף לדעתי שמשפיע על התחזקות השוק היא המגמה של חברות בינלאומיות לרכוש חברות ישראליות לאו דווקא בתחום התקשורת או התוכנה ולהפוך אותן למרכזי פיתוח בישראל תוך כדי הגדלת מספר צוותי הפיתוח ומספר הפרויקטים. דוגמאות לרכישות כאלו ניתן לראות ברכישת מובייל אקסס ע”י חברת קורנינג ורכישת ארונאוטיקס על ידי חברת Stanley. מגמה זו מביאה לעליה בהיקף הרכש בארץ ואני רואה בו חשיבות רבה. אנו רואים גם עלייה בפעילות הבית החכם וה-Home Automation, תחום האקסס בתקשורת.
ספציפית לפריסקייל, בתחום התקשורת המתקדמות הקשורות לענן ו-data centers, אנו נותנים מענה לטכנולוגיות כמו SDN ווירטואליזציה דבר שמעלה ביקושים למעבדים חזקים מרובי ליבות כמו משפחת ה-QOR-IQ. אנו רואים גם עלייה בביקושים למיקרו-קונטרולים דלי הספק המשלבים גם יכולות חיבוריות גבוהה וכן ביקוש לחיישנים הרלוונטיים לאינטרנט של הדברים הן בתחום הרפואי והן בתחום התעשייתי.
לסיכום אומר שהשנה הייתה טובה לפריסקייל עם גידול דו ספרתי ואני מניח שהמגמה תימשך. אנו דוחפים חזק את תחום האינטרנט של הדברים כאשר חלק גדול מהפיתוחים בתחום נעשה במרכז הפיתוח שלנו בהרצליה וכפי שציינתי אני רואה באינטרנט של הדברים את אחד ממנועי הצמיחה העתידיים של ההייטק הישראלי.

במהלך 18 החודשים האחרונים שוק הרכיבים התאפיין כשוק שהוא FLAT עם תנודתיות קלה. לא ניכרת מגמה ניכרת של גידול בסגמנט כלשהו ובסה”כ כמות החברות החדשות (STARTUP) שהיוותה מנוע צמיחה בשנים האחרונות, ממשיכה להיות בירידה. עם זאת צצים עדיין לקוחות חדשים ובכך יש סימן חיובי.
זמני האספקה של הרכיבים התייצבו על 4-8 שבועות. בשנה ובשל זמני האספקה הקצרים לרוב הרכיבים, כאמור, אין בעיות מיוחדות של אספקות/אלוקציות. המלאי מתחלף 6-7 פעמים בשנה. השוק ממשיך להתאפיין במגוון ספקי שוק אפור (JOBBERS). השוק האפור, פוגע קשות במפיצים שמשקיעים כוח אדם טכני ומנוסה לצורך תמיכה בלקוחות בכדי להבטיח ביצועים ו-TTM. בנוסף לכלכלת אירופה המתקשה במהלך 2013 דבר המשפיע על שווקי היעד, היחלשותו של הדולר באופן מתמשך אל מול השקל מהווה גם היא אתגר עצום, שמשפיע ישירות על הרווחיות. אחד ממנועי הצמיחה עבורנו הוא תחום ה-IoT שבו מציעה TI פתרונות מגוונים של חיבור לענן באמצעות טכנולוגיות שונות כגון WIFI, Bluetooth, Zigbee, proprietary, במגוון רחב של תדרים וכמו כן חיבור להתקנים ניידים באמצעות BT4.0.
בנוסף, תחום “המיחשוב הלביש” לצרכי איתור מיקום לגווניו השונים, ניטור של פעילויות ספורט ומצבים גופניים (דופק וכו’), מתחיל לתת את אותותיו ו-TI ממוצבת עם מוצרים אינטגרטיבים שנותנים פתרונות לתחום.
עם רשת הפצה חזקה ומקצועית, ועם חשיפה הולכת וגוברת לעוד לקוחות נוספים שגדלים ומצטרפים ללקוחות הקיימים, ב-2014 נמשיך לצמוח.

ביחס לשנה הקודמת (2012-13) השגנו בשנת 2013-14 גידול במכירות אם כי הוא נמוך יחסית וחד-ספרתי. מבחינת זמני אספקה ואלקוציות לא חל שינוי והם יציבים כמו גם בנושא אחזקת המלאים. מבחינת תחומי פעילות ואופי פרויקטים בהם אנו מעורבים, בתחום הרפואי חלק מהפרויקטים התבשלו ועברו לשלב הייצור השוטף אך עדיין ישנן לא מעט חברות שלא השיגו התקדמות. בתחום הצבאי ישנם אתגרים חדשים ודרישה לטכנולוגיות חדשות.
בתחום התקשורת – מגמת צמצום השוק ממשיכה כמו כן מספר החברות יצרניות בתחום הולך וקטן (חומרה בעיקר). התחום התעשייתי מראה סימני גידול אשר בחלקם משתלב עם אפליקציות רפואיות כגון תחום הבית חכם, ספורט וכדומה.
בהקשר למגמות טכנולוגיות, תחום האינטרנט של הדברים (IoT) לא מספיק בשל, ולפי דעתי, כל עוד חברות צרכניות גדולות לא ידרשו זאת הנושא לא יתקדם בצורה דומיננטית. לפי דעתי כל נושאי המדידה כמו מים, גז וכדומה יכולים להיות מנועי צמיחה בנושא זה מאידך גיסא אנו רואים כי תחום ה-m2m – תופס יותר תאוצה וכל מה שמתקשר לחיבוריות ל”ענן” .
מבחינת גורמים המשפיעים על תנודות השוק בישראל, אנו מושפעים בעיקר מהתנודתיות וממגמות אשר מתרחשות באירופה וארה”ב כך שלמצב הכלכלי בארץ יש השפעה קטנה יותר אך לא מבוטלת. כל עוד טכנולוגיה ופיתוחים ישראליים יהיו מובילים וחדישים אז כוח ההישרדות שלנו תהיה טובה יותר.
לדעתי המגמה של מיזוגים ורכישות של חברות ענק תמשך בכדי להגדיל נתח שוק ולהגדיל רווחיות. בנוסף, לאור השינויים הגאופוליטיים הרדיקלים שמתרחשים לנגד עינינו בעולם אנו נעמוד מול אתגרים חדשים אשר ידרשו פתרונות טכנולוגיים מתקדמים שיביאו למגמת ביקושים בשוק – ביקושים אומנם מתונים אך חיוביים.

“בשני הרבעונים הראשונים של שנת 2013 ראינו האטה משמעותית בביקושים לרכיבים אצל מרבית החברות בתחום התקשורת, ומצד שני יציבות עם נטייה לעליות בתחום הצבאי, הרפואי וה- HOME SECURITY. בחצי השני של אותה שנה חל שיפור קטן בביקוש לרכיבים, ושיפור הדרגתי נוסף בחצי הראשון של 2014.
אצל אותם קבלני משנה ב-TURN KEY מלא, שהשכילו לשנות כיוון מהתמחות בלקוחות תקשורת, ללקוחות בתחום הצבאי, הרפואי והתעשייתי מורגש גידול בעבודה וברכש לרכיבים, לעומת קבלנים שלא פעלו באותו כיוון ונשארו עם מעט עבודה. למרות זאת אני חייב לציין שברבעון השלישי והרביעי של 2014 אנו מרגישים התעוררות מחודשת של ענף התקשורת.
התחרות בין קבלני המשנה לזכות בלקוחות חדשים מאד מורגשת, ולעיתים קרובות נתקלים בלחץ של קבלנים על המשווקים שיכירו להם לקוחות חדשים.
התחרות הקשה בין המשווקים השונים מחריפה מיום ליום, דבר הגורם לירידת מחירים ומאלצת את המשווקים לעבוד ברווחיות מאד נמוכה, הדבר נכון לכל סוגי הרכיבים. זמני האספקה יציבים וקצרים יחסית. בכול מקרה, הלקוחות מצפים מהמשווקים הגדולים שיחזיקו עבורם את המלאים ויספקו בזמן קצר ובהתאם לצורך.
קשה להעריך עדיין את השפעתה של המלחמה (או המבצע) האחרונה על שוק הרכיבים. כן הורגשה האטה קלה בזמן הלוחמה אך לא משמעותית. יש כמובן עכשיו צפי לגידול משמעותי ברכש לרכיבים צבאיים.
העברת פרויקטים לייצור במזרח נמשכת בזחילה, וכמו כן למזרח אירופה, מה שלא מבשר טובות לעתיד. הרבה חברות הזנק קטנות כבר אומרות מראש שבכוונתן לייצר בעתיד במזרח. יותר ויותר משווקים גדולים מחפשים לייצא רכיבים לאירופה ולמזרח על מנת לשמור על היקף המכירות.
כאדם אופטימי מטבעו, אני מאמין ששוק הרכיבים בישראל ימשיך להראות צמיחה ב-2014 ובטח בשנת 2015″.

כחברה מובילה בתחום ספקי הכוח והרכיבים, נכנסנו לשוק הישראלי יחסית לאחרונה וזיהינו כמה מגמות ואפיונים בשוק שמעניינים אותנו. תחום הטלקום לדוגמא, למרות שהוא נמצא במגמת ירידה, גודלו לא מבוטל ואנו רואים בו יעד לחלק ממוצרינו כמו למשל, למשפחת ספקי הכוח Novum Advanced Power. השימוש בכמויות המידע העצומות שהולכות וגואות ונדחפות ממחשוב ענן, ווידאו והתקנים מקושרים (Connected Devices) דוחפים את מתחי הליבה כלפי מטה מצד אחד ואת הדרישות מהמעבדים כלפי מעלה כולל יעילות אנרגטית. דבר זה מעמיד את היצרנים בתחום הטלקום באתגרים לניצול מכסימלי של האנרגיה ברמת הכרטיס. משפחת ה-Novum dc-dc convertrs משלבת בקרה דיגטאלית המוסיפה יכולות חכמות לאתגרי הניהול האנרגטי במערכת.
הגידול המתמשך בתחום הציוד הרפואי בישראל ביחד עם דרישה עולמית שהולכת וגדלה לציוד רפואי לשימוש ביתי (in-home) עולה בקנה אחד עם מגוון ספקי הכוח שאנו מציעים לתחום זה. בתחום הצבאי אנו רואים שחברות רבות עוברות משימוש בספקי כוח בתקן צבאי (MIL-SPEC) לספקים מהמדף המותאמים לדרישות בתחום התעשייתי.
כל הסיבות הללו שיכנעו אותנו להשקיע בשוק הישראלי, אם בצורה ישירה או דרך חברות מפיצות (Digi Key ו-Future Electronics). אנו עדיין בשלבים ראשוניים של ההתרחבות אבל רואים כבר פירות ראשונים בעליה של 31% מהרבעון הראשון לשני ב-2014. הציפיות שלנו בתקופה הקרובה היא גידול שנתי של 50% ב-2014 ו-2015.

שנת 2013-14 התאפיינה בעיקר ביציבות, שאולי ניתן לכנותה יציבות מדאיגה, אם היינו רגילים לשמוע או למצוא סטארט-אפים בכמות מסוימת כל שנה אזי השנה הייתה יחסית חלשה ואולי תעיד על השנים הבאות. וירט אלקטרוניק שוב מראה גידול דו ספרתי באחוזים לעומת שנה שעברה, ניתן להבחין כי מנהלי רכש ואף מהנדסים שמים דגש בתחילת התכנון ומחפשים חברות שיכולות לתת להם מגוון רחב של פתרונות תחת קורת גג אחת כגון מחברים, סלילים, LEDS וכדומה, וכן קיים הרצון לרכז את הרכש והתמיכה אצל מספר מועט של ספקים.
אם בעבר היתה “ריצה” לעבר הרכיב הכי זול בשוק כיום המגמה השתנתה אחר יצרנים ותיקים ואיכותיים, היות והפער במחירים מצטמצם אך השירות לאורך זמן נשמר. על מנת להימנע מחוסרים ואלוקציות עתידיות, וירט אלק’ מייצרת את כל הרכיבים הנמצאים בקטלוג ובאתר החברה למלאי עצמי ומוכרת אותם כמוצר מדף זמין ממלאי.
גמישות נוספת הינה מכירה ע”פ צורכי הלקוח בנוגע לכמויות הנדרשות: כמויות מינימום ודוגמאות לייצור דגמים ראשוניים (פרוטו-טייפ). ניתן לזהות בבירור את היחלשות שוק הטלקום/התקשרות בארץ בעקבות התחזקות הטכונולגיה במזרח.
השוק הרפואי גדל במקצת וגם שוק “הביוטי” (יופי – הסרת שיער, צלולויטס, כתמים בעור וכו’) ובעיקר אנו רואים גידול בשוק הדיאגנוסטיקה.
מבחינתנו השוק שהכי התחזק הינו מדידות ובקרה – Measurement and Control ממערכות למדידות נפח וגודל, בקרה במחלבות, בקרת השקיה, בקרת ומדידת חשמל ומים, בקרת שערים וגדרות וכו’ כאשר הסקטור הנ”ל בעיקר מבוסס על פרויקטים גדולים ובחו”ל.

מבחינת שינויים ביחס לשנה החולפת אין שינוי מהותי בפעילות השוק. עם זאת נראה שהשוק בממוצע הפגין מגמת ירידה מסוימת. בתוך הממוצע הזה ישנם חברות שצמחו יפה וחברות שקרסו. המיקס הגבוה של הלקוחות ותחומי העיסוק השונים של חברות אלו הוא תופעה מוכרת בשוק הישראלי, ולפיכך אין מגמה אחת שסוחפת את השוק אלא השוק משקף את הממוצע של כלל מרכיביו.
מגמות כלליות ברכש הרכיבים: ההערכה שלנו כאמור היא שהייתה ירידה קלה בשוק מבחינת צריכת רכיבים מקומית. קשה לכמת באחוזים אבל ההערכה היא סביב 5% ירידה. באבנט, עקב רכישת והטמעת פעילות XILINX של ניסקו מן הסתם אין ירידה אבל זאת הערכתנו לפעילות שהייתה קיימת. אגב, ירידה ברכש הרכיבים אין משמע בהכרח ירידה בפעילות הלקוחות. ייתכן שהלקוח עבר לייצור בחו”ל, או שעבר לפתרונות מוכללים (“אמבדד”) או שעבר לפתרונות מבוססי תוכנה וכוי”ב.
זמני אספקה\אלוקציות: לא ניתן להצביע על מגמה מובהקת. מאוד משתנה מיצרן ליצרן ומרכיב לרכיב. בגדול לא הייתה מגמה מובהקת השנה. בתחום הזיכרונות אותגרנו השנה יותר משאר התחומים, אבל זהו תחום שבאופן די כרוני משפחות מסוימות בו מפעם לפעם סובלות מעלייה משמעותית בזמני אספקה עקב דרישות גדולות בעולם של אותם משפחות. תמיד מומלץ וחשוב לכל חברה לוודא שהספק שלה עוקב אחר נושאים אלו לגבי הרכיבים שהיא רוכשת ממנו. כמו כן חשוב מאוד לעקוב אחר הודעות EOL ו-PCN שנשלחות מהיצרנים. לצערנו נתקלנו ביותר מדי מקרים שלקוח “התעורר” מאוחר מדי וביקש לקנות בדחיפות פריטים לאחר שהופסק ייצורם. בהחלט ניתן למנוע מקרים כאלו מראש.
מגמות באחזקת מלאים: מאחר ויש לחץ גם על החברות שאנו משרתים, גם הן מבקשות לצמצם את המלאים שהן מחזיקות. למפיץ לא צריכה להיות בעיה להחזיק מלאי עבור הלקוחות שלו כל עוד יש התחייבות מהלקוח לרכוש בסופו של דבר את המלאי. אחזקת מלאי בגובה 10% מהפעילות השנתית לא תהרוג את המפיץ וגם לא את הלקוח אם יצטרך למשוך אותם ולעומת זאת התרומה של אותם 10% לייצור שוטף היא גבוהה לאין ערוך. עם זאת לא ניתן להגיד שיש בשנה האחרונה איזה שינוי מגמה בנושא אחזקת מלאי. נושא זה כבר מספר שנים נכנס למודעות של החברות ומטופל על ידם.
אופי ותחום הפרויקטים: את תחום התקשורת שנה אחר שנה כולם מספידים… ועדיין מדובר בסקטור מאוד משמעותי בישראל שבהחלט נאבק להשאיר את ישראל כמובילה עולמית בתחום. אנו רואים ניסיונות התייעלות ושינויי כיוון אצל חברות אלו שעדיין משאירים את הסקטור הזה חי ובועט (למשל – מגמה של אספקת פתרונות כוללים ולא מוצרים בדידים). התחום התעשייתי/רפואי הוא תחום חזק בישראל ומאוד משתנה, אבל בטח בעל נתח שוק בולט. אנו צופים המשך התחזקות בתחומים אלו. לגבי התחום הביטחוני, הוא בהחלט בולט בשוק הישראלי. הנתח של השוק הביטחוני בצריכת רכיבים בישראל הוא חסר תקדים לעומת כל מדינה אחרת. היום לאחר ההתנסות במערכה האחרונה עם התוצאות המובהקות של מערכת כיפת ברזל ומעיל רוח מתחזקת מאוד ההבנה הכוללת שהשקעה בטכנולוגיה צבאית מצילה חיים ומשנה את כללי המשחק. לא שמדובר במשהו חדש, זה תמיד היה, אבל חשיפה מקיפה כל כך למערכות שאפשר לקרוא להם “הסלבריטי” של המערכות הצבאיות לא הייתה בעבר וסביר שתהיה לכך השפעה במגזרים רחבים של מקבלי החלטות. לכן כנראה שתקציבים ישתחררו עוד ועוד (גם עקב האתגרים החדשים שכל הזמן צצים) כך שניתן בהחלט להניח שמגמת הצמיחה בשוק זה תמשיך. אם כי, שוב, לא בהכרח צמיחה של החברות תביא באופן מיידי לצמיחה בצריכת הרכיבים בישראל מאותם סיבות שהוזכרו כמו העברת הייצור, התמקדות במכלולים וכן הלאה.
התייחסות למגמות טכנולוגיות כמו למשל האינטרנט של הדברים או תקשורת: “האינטרנט של הדברים”, “טכנולוגיה לבישה” וכיו”ב הם אכן מושגים יפים וטרנדיים ששומעים אותו יותר ויותר, אבל מעבר ל”סקסיות” שלהם הם לא צפויים לשנות מגמות בשוק בצורה מובהקת, בטח לא בשנה הקרובה ובטח לא בישראל, שבה תחום מוצרי הצריכה שהוא הרלוונטי ביותר לנושאים אלו, הוא לא בדיוק התחום שישראל מתמחה בו. זה נכון שאנו רואים הרבה תקשורת אלחוטית על חשבון תקשורת חוטית, גם בתוך מערכות תעשייתיות, רפואיות וצבאיות, פשוט בגלל שהטכנולוגיה השתכללה, ומחירה ירד ולכן בהרבה מקרים נראה פתרון של תקשורת אלחוטית בין יחידות בתוך מערכת במקום כבלים ומחברים. יש מקומות שנושא כזה שידרג משמעותית את חווית המשתמש. סביר שמגמה זו תימשך.
מבחינת גורמים משפיעים על תנודות השוק: בראש ובראשונה הקושי של השוק בישראל הוא שער הדולר הנמוך הגורם לכל היצואנים לקשיים ולהיאבק בתחרות בעולם הגלובלי. מאחר ושוק ההייטק בישראל הוא מבוסס מאוד על ייצוא הרי שיש השפעה של הדולר על כל תעשיית ההייטק בישראל. בנושא רכיבים, גורם נוסף שמשפיע הוא החשיפה והפתיחות של הקניינים הישראליים לעולם. מדהים לגלות עד כמה המחירים בישראל לרכיבים הם בממוצע נמוכים יותר מהמחירים בארה”ב, אירופה ואף במקרים רבים גם מהמזרח (בעיקר ברכיבים המשמעותיים יותר). נראה שאנו לא מתחרים על הכיס של הלקוח הישראלי רק בשוק המקומי אלא בעולם כולו. צריך להזהיר בהקשר זה לא לקנות ממקורות לא מוסמכים שלא יקבלו את תמיכת היצרן במקרה הצורך.
כולנו צריכים לחזק את שוק החומרה בישראל ולעזור לחברות גם לגדול וגם להשאיר ייצור בישראל, כי בסופו של דבר הוצאת ייצור ורכש רכיבים החוצה מישראל עלולה, כפי שכבר ראינו, לגרור אחריה גם הוצאת יחידות אחרות של החברה מישראל (כמו פיתוח ומכירות) וזה יביא לפגיעה אמיתית בשוק ולא רק בהקשר של צריכת רכיבים. גם כך יש כ”כ הרבה כוחות ולחצים שגורמים להקטנה בצריכת הרכיבים (כמו רכישות של חברות, העברת ייצור, מעבר לתוכנה וכן הלאה) אז לפחות עלינו לעשות הכול על מנת שמה שכבר קיים יתחזק למען הצמיחה והגידול לא רק של צריכת הרכיבים עצמם אלא של כלל שוק ההייטק, על השפעתו הרבה בחברה הישראלית כולה. האחריות לכך מוטלת על כל שרשרת האספקה, החל מהיצרנים שמחזיקים משרדים מקומיים ועליהם לדאוג להשאיר את ישראל תחרותית בעלויות חומרי הגלם, דרך המפיצים שמחובתם לספק את השירותים המקצועיים ביותר לחברות, דרך קבלני המשנה שצריכים להפגין אטרקטיביות ושקיפות לעומת מתחריהם בחו”ל וכלה בלקוחות הסופיים עצמם שעליהם לדבוק בערוצים הרשמיים ובהליכים התקינים של צריכת הרכיבים וזאת בכדי לדאוג ששרשרת האספקה אכן תתפקד כראוי.
לסיכום, היקף צריכת רכיבי אלקטרוניקה בישראל לצערנו לא גדלה עם השנים (להבדיל מהגידול המשמעותי שלה בעולם) והתחום הזה הופך למאתגר יותר ויותר. מגמת המעבר לפתרונות מבוססי תוכנה על חשבון חומרה כנראה תימשך.

סה”כ הייתה השנה החולפת שנה חיובית. באופן כללי ממשיכה ירידה בביקוש בעיקר עקב מעבר טבעי של החברות לפתרונות תוכנה (מה שפעם היו עושים בחומרה). אם נסתכל ברשימות המדען הראשי – לפני שנים היו 2-3 חברות תוכנה על כל 20 חברות הזנק בחומרה. כיום המצב התהפך ועל כל 20 חברות הזנק בתוכנה ישנן 2-3 חברות הזנק בחומרה.
מבחינת פילוח תחומי הפעילות אנו ראינו ירידה של 50% בתחום הצבאי, עלייה ברפואי ועלייה מתונה בתעשייתי. שוק התקשורת ממשיך להיות חלש. כרגע, בעקבות “מבצע צוק איתן”, מתחילים לראות חלק מהתקציבים משתחררים.
אופי הפרויקטים על פי תחומי פעילות תקשורת ממשיך להיות נמוך ואף לרדת, ישנה עלייה בתחום הרפואי/קוסמטי, וקצת בתעשייתי. ישנה עלייה בתחום הסקיוריטי/מערכות אזעקה בחברות כמו: ויסוניק/TYCO, עורב, ריסקו, ESSENCE וכו’
זמני אספקה ואלוקציות – בדרך כלל יציבים ללא שינויים, מלבד ספקים ספציפיים שבהם זמני האספקה יתארכו. מבחינת אחזקת מלאים אנו רואים כי הלקוחות זהירים יותר ולא מחזיקים כמעט מלאים.

השוק נחלש מעט ב-2014 מכמה סיבות: התחזקות השקל פוגעת ביצוא של מערכות טכנולוגיה עילית, אי הוודאות של תקציבי משרד הביטחון וחולשה של שווקי היצוא. מגמות אלו פוגעות בכל מגזרי תעשיית ההייטק מלבד הצבאי. מוסר התשלומים ממשיך להידרדר, למרות הריבית הנמוכה, שזו מגמה מדאיגה מאוד. עם זאת ראינו מס’ דוגמאות בהן הייצור חוזר לישראל מסין, ויש לקוות שזו מגמה שתימשך.
התפוקה ירדה בזמן “צוק איתן” בשל הפגיעה בפעילות של המפעלים בדרום הארץ והיעדרויות של עובדים-לוחמים שנקראו לצו 8 ושל בני זוגם שנאלצו להיעדר בשל כך ממקומות העבודה. עוד מוקדם להעריך את השפעת “צוק איתן” על המשך השנה אך אנו צופים, מניסיון עבר, לשיפור ניכר ברבעון הרביעי.
למרות המצב הכללי, אנו חווינו גידול בשנת 2014 יחסית ל-2013 עד לחודש יוני, בעיקר בתחומים בהם הלקוחות מבקשים פתרונות Turnkey, הכוללים פיתוח רב-תחומי או פתרון לוגיסטי מורכב. במהלך השנים שכללנו את יכולותינו לתת ללקוחות מענה מהיר המבוסס על יכולות פיתוח מהיר המבוסס על פלטפורמות חומרה איכותיות. כך אנו מאפשרים ללקוחות להגיע לשווקי היצוא מהר יותר עם מערכות המוסמכות לתקינה המקומית תוך חיסכון ניכר של זמן ועלויות פיתוח.

היקף שוק הרכיבים בישראל ממשיך לרדת וסביר שימשיך במגמה זו, זאת לאור העובדה שאין מאיצי גידול. גם הדולר החלש ממשיך לפגוע בתחרותיות של חברות ישראליות מול חברות זרות.
מבחינת חברות חדשות אין מספיק חברות הזנק חדשות בתחום החומרה. התחומים החזקים, סקיורטי, צבאי, תעשייתי ורפואי, לא מצליחים לגשר על פערי הירידה הנמשכת בתחומי התקשורת השונים.
מגמת המעבר לייצור במזרח ממשיכה אל אף שבאירופה מגמה זו נחלשת. מצב המלחמה בה נמצאת ישראל וכן דעת העולם כלפינו בהחלט לא עוזרת.
מצד שני, שוק הרכיבים העולמי ממשיך לגדול. אחרי גידול חד ספרתי שנה שעברה, צפוי השוק לגדול בקצב דו ספרתי השנה ובשנה הבאה, מה שיוצר התארכות של זמני אספקה בתחומים רבים, בעיקר מעבדים וזכרונות.
חברת Future ממשיכה להשקיע בהיקפי מלאי גדולים ורואה זאת כנכס העיקרי שלה, סבבי המלאי של Future כיום עומדים על 3 סבבים בשנה. אנו ממשיכים להציע ללקוחות תנאי מסחר מורחבים על מנת לאפשר להם להיות תחרותיים יותר וכן תוכניות ניהול מלאי מתקדמות על מנת לאפשר להם להתמודד טוב יותר מול צרכי לקוחותיהם.

סה”כ הייתה השנה החולפת שנה חיובית עבור אלינה כאשר ניתן לציין תחומים שהתחזקו, כמו האבטחה, והיו תחומים שפחות, כמו תחום התקשורת המסורתי שהמשיך להפגין חולשה יחסית. ספציפית לגבי שוק התקשורת, כן ראינו התחזקות כלשהיא ברבעון האחרון, אך היא לא משמעותית מספיק ונקווה שמגמת ההתחזקות בתחום הזה תימשך.
מבחינת זמני אספקה אין שינוי מהותי והם קצרים יחסית אולם אני רואה אפשרות להתארכותם בעתיד, עקב ביקושים שהולכים וגדלים, דוגמא לכך אצלנו, היא חברת Silicon Labs שקווי הייצור שלה עובדים בהספק מלא כדי לעמוד בביקושים. אני חושב שכל תעשיית הסיליקון חשופה לבעיה זו של התארכות זמני האספקה עקב הביקושים וזה גם קשור למגמות כמו האינטרנט של הדברים. לשמחתי כרגע אני יכול לציין שאין שינוי בזמני האספקה.
באלינה אחד ממנועי הגידול השנה היה הרחבת קווי המוצרים שאנו מציעים ללקוחותינו כמו למשל מגברים וממירים של חברת Mitec, דבר שהביא לגידול במכירות אך אני חייב לציין שהגידול הזה היה נקודתי למוצרים ספציפיים בפרויקטים ספציפיים בעיקר בתחום הצבאי.
“מבצע צוק איתן” הביא לשינוי בסדרי העדיפויות והביא ל-shifting של תקציבים דבר שגרר סוג של האטה ברכש עם זאת, אני מניח, שכאשר נחזור לשגרה התקציבים יוחזרו ואף יוגדלו, אך זה ייקח כמה חודשים. בכלל אני חושב שמצב מלחמתי שאותו אנו חווים כבר כמעט חודשיים לא מוסיף “בריאות” למשק בכלל ותעשיית ההייטק בפרט…
לגבי מגמת “האינטרנט של הדברים”, אני רואה בה מושג מאוד רחב וכוללני וכל אחד מנסה ליצוק בה תוכן בתחום שלו. כרגע מבחינתנו האינטרנט של הדברים עדיין מאוד בראשיתו אך אנו רואים תחילה של פעילות, למשל בחיישנים של Silicon Labs לתחום הרפואי ספורטיבי ועוד גאדג’טים. אני כן מוטרד ממגמת מעבר הייצור לחו”ל שאחד הגורמים לה הוא שער הדולר הנמוך.
לסיכום, אני יכול לציין שהייתה שנה חיובית עם גידול חד ספרתי שאולי יביא בעקבותיו את הגידולים הדו-ספרתיים שחווינו בשנים קודמות.

יש כמה שינויים שאנחנו רואים ב-2013-2014:
ראשית נמשך תהליך הגלובליזציה של השוק העולמי – איחוד חברות יצרניות ורכישה של חברות קטנות על ידי ענקים גלובליים. מגמה שניה היא המשכו של תהליך ההתייעלות של החברות על ידי סגירה של פעילויות קווי מוצרים לא רווחים.
אנחנו, בחברת ST ממשיכים להוביל בתחומים המסורתיים שלנו כמו סנסורים ורכיבי הספק דיסקרטים, מיקרו-בקרים ומוצרים לתחום תעשיית הרכב.
ברמה הלאומית של מדינת ישראל, אני מביט בדאגה גדולה על המשך התהליך של נדידה מסיבית של הייצור האלקטרוני למזרח הרחוק. יש לציין כי בהרבה מקרים זה אינו מוצדק בראיה של עלויות הייצור מבחינה מערכתית לאורך זמן.
אנחנו כחברה מתמודדים בהצלחה עם האתגר של העברת הייצור בפרוייקטים בינלאומיים בין אזור לאזור. ST ממשיכה להשקיע מאמצים בתחומים מתפתחים כמו IOT ובתחום הרפואי אשר תופס תאוצה וממשיך להתפתח בארץ.

בארבעת הרבעונים האחרונים (החל מרבעון 3 אשתקד) קיימת צמיחה במכירות חברת RH-Electronic באופן משמעותי ביותר בשיעורים של עשרות אחוזים. הצמיחה מבוססת על הרחבת פעילות משמעותית של לקוחות קיימים מחד, כמו גם על הצטרפות לקוחות חדשים מאידך. סגמנטי הפעילות העיקריים בארבעת הרבעונים האחרונים הינם התחום התעשייתי, הרפואי, הצבאי והאבטחה. הפיתוח העסקי של החברה בתקופה הקרובה מתמקד בלקוחות מתחומי פעילות אלו בדגש על פיתוח התחום הצבאי.
בתחום רכש הרכיבים, אנו מתמקדים במתן מענה לשני צרכים מרכזיים של לקוחות החברה: מתן גמישות תפעולית ועסק ית ותמיכה ברמות מחירים תחרותיות. המענה לצורך הראשון ניתן בעיקר ע”י יצירת מרכיבי שרשרת-אספקה מותאמי לקוח – אנו מנהלים אלפי פריטים תחת הסכמי VMI ומגדילים באופן ניכר את היקפי הסכמי המשיכה מול הספקים המרכזיים. ספקי הרכיבים, שהינם השותף העסקי שלנו, פועלים ברוח הדברים ותחת ההבנה שנושא ההסכמים הינו חלק משמעותי מהערך המוסף הנדרש מהם.
מרכיבי שרשרת-האספקה היחודיים מפותחים מאוד גם בצידו השני של המתרס, בחזית הלקוחות. למרבית לקוחות RH קיימים הסכמים המכילים מרכיבי שרשרת אספקה ייחודיים המאפשרים להם גמישות בשווקים אשר בהם הם פועלים.
בנושא זמני-האספקה לא ניתן להצביע על מגמה מובהקת בשלב זה. מתקבלות הודעות יצרנים בגין התארכות זמני אספקה וכמות הודעות הפסקת יצור סדרות רכיבים (PCN’s) הינה משמעותית אך לא ניתן לסמן זאת כתופעה משמעותית וברורה.
בנושא התחרותיות הנדרשת, ניתן לומר בבירור שרמות המחירים הנדרשות דוחפות את אנשי המיקור וההרכשה לאיתור מקורות רכש חליפיים בדגש על רכש מחו”ל. זה משתלב עם המגמה שאט-אט תופסת תאוצה ובה “כולם מוכרים הכל”.

כללית שנת 2013 הסתיימה לה והוגדרה כשנה “לא מזהירה”. הציפיות לשנת 2014 היו גבוהות, ההתחלה נראתה טוב אך במהלך הרבעון השני של השנה החל מבצע “צוק איתן” אשר שיבש את כל מה שתכננו חברות רבות על מנת לשמור על “שוק איתן”…
מבחינת רכש הרכיבים אנו רואים כי 2014 החלה בצורה די מתונה לעומת 2013, חברות סטארט-אפ רבות במגוון תחומים צצות חדשות לבקרים ונדרש לתמוך בהן בכל שרשרת האספקה. מבחינת זמני אספקה, ברוב סוגי הרכיבים, אין בעיות אספקה מיוחדות, אך בחלק מן המקרים לרכיבים יותר מתוחכמים אנו עדים להתארכותם של מועדי האספקה.
בניתוח של תחומי הפעילות, התחום הצבאי ותחום המכשור הרפואי ממשיכים להוביל את ההיי-טק הישראלי. תחום התקשורת הינו בירידה מתמדת ובעיקר סובל מחולשה מול מתחרים מן המזרח כגון ZTE ו-HUAWEI, התחום התעשייתי די יציב וכמו כן תחום הסקיוריטי ו-HLS הם בגידול מתמיד.
אלוקציות ומלאים: מרבית הלקוחות עובדים על בסיס פרויקטים והתמודדות במכרזים, חלקם אף פרויקטים “עונתיים” על כן לא כל הלקוחות יכולים להרשות לעצמם להחזיק מלאים או להתחייב מול המפיצים.
מבחינת סוגי הרכיבים, תחום הרכיבים האקטיביים עובר שינויים רבים. הלקוחות מחפשים כמה שיותר פתרונות אינטגרטיביים, דבר זה מאלץ את היצרנים לפתח רכיבים חדשים או להתמזג עם חברות מתחרות או משלימות. חברת אינפיניון לדוגמה רכשה לאחרונה את חברת IR, חברת ADI רכשה את HITTITE, חברת AVAGO רכשה את חברת PLX ועוד דוגמאות רבות.
במגמות הטכנולוגיות ניתן לציין את תחום ה”אינטרנט של הדברים” שאכן צובר תאוצה ונראה כמו הדבר הבא בתחום הקישוריות. החברות הגדולות כבר מפתחות את סטנדרט OIC אשר יהיה אמון על פרוטוקול התקשורת בין כל הפלטפורמות. ניתן כבר לראות מוצרי צריכה רבים אשר מתהדרים ביכולת לאפשר לנו שליטה/תקשורת מעל גבי רשת האינטרנט.
כללית השוק הישראלי שברובו מורכב מייצוא, מראה ירידה בחלק מן התחומים, ישנם תחומים שהם בעלייה אך הם עדיין אינם יכולים לפצות על הירידה וזו הסיבה לחוסר הגידול שיש ביכולתו של שוק זה להראות.

סה”כ הייתה השנה החולפת שנה חיובית המחצית הראשונה של שנת 2014 הייתה יחסית בסדר לעומת המחצית הראשונה של שנת 2013. כזכור שנת 2013 לא הייתה טובה ודי חלשה במספר מובנים. במחצית השנייה של 2014 (החל מיולי) אנו רואים שישנו גידול מתון, בעולם ישנו גידול אצל הרבה מיצרניות הרכיבים ביישומי דור 4, טלפונים חכמים ותחנות בסיס. גידול זה מהווה גורם משפיע ביותר על שוק הרכיבים.
זמני האספקה מתארכים, מחירי רכיבים עולים אט אט, כל אלו נובעים מן הביקוש המוגבר לרכיבים.
ישנן השפעות גם של רכישות ומיזוגים בתחום הרכיבים, חברות רוכשות חברות במקרים רבים על מנת להגדיל היקפי מכירות, בעבר רכישות כאלו נעשו מתוך ראייה להגדיל את סל המוצרים ללקוח. כיום בנוסף, חברות אף רוכשות טכנולוגיות שונות ולאו דווקא כאלו שהינן מהפורטפוליו הישיר שלהן. לדוגמה חברת אינפיניון שרכשה את חברת IR- כל רכישה כזו משפיעה בסופו של דבר על מחירי הרכיבים ללקוח.
אופי הפרויקטים בארץ הוא דינמי, כיום ישנן פחות השקעות בתחום תשתיות תקשורת, ישנם יותר פרויקטים בתחום הרפואי/הצבאי/הבטחוני. לפני ארבע/חמש שנים עיקר ההשקעות היו בתחום תשתיות תקשורת, זו גם אחת הסיבות העיקריות לירידה בהיקפי פעילות שוק הרכיבים בארץ.

כפי שצפיתי בדו”ח הקודם לגבי שוק האלקטרוניקה והרכיבים בישראל, לא חלה התעוררות בשוק זה במהלך 2013 וגם במחצית הראשונה של 2014.
שוק הרכיבים בישראל, שהינו שוק מוטה יצוא, סבל מירידה ביצוא ב-2014. כמו ענפים אחרים בתעשייה. אומנם ברבעון האחרון של השנה שעברה חלה עלייה משמעותית בייצוא התעשייתי, אשר שיקף גידול בייצוא של כל ענפי התעשייה. אך עיקר הגידול נבע מענף התרופות, בו חל זינוק של 80% בייצוא. למרות העלייה היפה בנתוני הייצוא, העובדה שעלייה זו נגזרה מענף אחד, ענף התרופות, שיקפה כי דבר זה לא נבע מצמיחה אמיתית של המשק הישראלי. זאת למרות שגם היצוא של ענף הרכיבים האלקטרוניים עלה יפה באותה תקופה – עלייה של 18%.
חלק נכבד מהיצוא של רכיבים אלקטרוניים הינו למזרח הרחוק – בעיקר לסין, אך גם ליפן, דרום קוריאה וטייוואן. למעשה, ענף היצוא העיקרי של ישראל לסין בשנים האחרונות הוא ענף הרכיבים האלקטרוניים, הנשלט בחלקו הגדול על ידי חברת אינטל. יצוא הרכיבים ירד במהלך השנה בשיעור של כ-6% בהשוואה לשנה שעברה. אבל יש לציין שהחלוקה הגיאוגרפית של יצוא הרכיבים מושפעת משיקולים גלובליים עסקיים של חברת אינטל.
כיום, האזור של דרום-מזרח אסיה הינו השוק הגדול ביותר לרכיבים אלקטרוניים, אם כי הביקוש גדל גם בדרום אמריקה. הצפי הוא כי השוק בדרום-מזרח אסיה יישאר דומיננטי בשל ביקוש בתחומים של טלקום, מוצרי צריכה אלקטרוניים, בריאות וטכנולוגיות מידע. גם למעבר לדורות הבאים של רשתות טלפונים סלולריים צפויה להיות השפעה חיובית על צמיחת שוק זה. לבסוף, חדירה הולכת וגוברת של שרותי אינטרנט בסין, הודו וכלכלות מתפתחות אחרות, צפויה להוסיף לביקוש הקיים לרכיבים אלקטרוניים.
עם זאת, העלייה בביקוש בדרום-מזרח אסיה לא בהכרח תשפיע על ישראל, וייתכן כי יצוא רכיבים אלקטרונים למזרח הרחוק דווקא ירד ממספר סיבות. ראשית, ענף הרכיבים האלקטרוניים בעולם מתאפיין בריבוי יצרנים ומפיצים, דבר המביא לתחרות עזה בין השחקנים בענף. שנית, חלק מהלקוחות של חברות הרכיבים האלקטרוניים העבירו את מפעלי הייצור שלהם למזרח הרחוק, ולכן רוכשות את הרכיבים במדינות המזרח. על מנת לעמוד בתחרות, חברות לרכיבים אלקטרוניים הרוצות להמשיך לייצא נאלצות להוריד מחירים. שלישית, שער הדולר הנמוך בישראל מביא לתמחור לא אטרקטיבי של מוצרי יצרניות הרכיבים הישראליות, הנאלצות להוריד מחירים או לוותר על עסקאות. עם זאת, הייצור הגלובלי כבר לא פונה רק למזרח הרחוק. העלייה במחירי הובלה ימית ועליית השכר בסין העלו את עלויות הייצור בה, והן אינן אטרקטיביות כפי שהיו בעבר, כך שיצרנים ישראלים נמצאים במקום מעט טוב יותר כדי להתחרות בשווקים זרים. לשם כך קיימת חתירה לייעול ייצור דרך אוטומציה.
הירידה החדה ביצוא התעשייתי משקפת נסיגה ביצוא מרבית ענפי התעשייה. יצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים עצמו ירד ב-7%. אחת מהטענות הנשמעות בתעשייה היא כי הירידה החדה ביצוא נובעת, בין היתר, מהמשך התחזקות השקל ושער הדולר והיורו הנמוכים. לעומת זאת, ענף הרכיבים האלקטרוניים הינו אחד מענפי התעשייה הבודדים אשר קלט עובדים (כ-160 איש) ברבעון הראשון של 2014, כאשר מרבית ענפי התעשייה שחררו עובדים: כתוצאה מהירידה פוטרו כמעט 1,000 עובדים ממפעלי תעשייה.

שוק הרכיבים בשנת 2013 התאפיין בהמשך מגמת ירידה מתונה בהיקף מכירות הרכיבים.
גם בחציון הראשון של שנת 2014 אנו עדים להמשך במגמה זו. אפשר לומר שבשנתיים האחרונות אנו נמצאים ב”שוק של קונים”.
רמות מחירי הרכיבים נשארו יציבים והיצרנים אינם מסוגלים להעלות את המחירים, על אף שחלקם מנסים מדי פעם, בגלל המגמות השליליות והתחרות בין הספקים ההולכת וגדלה. עקב צמצום השוק, הספקים, אשר בעבר התמקדו בעיקר בפריטים המאופיינים כיקרים נלחמים כעת על פריטים המוגדרים זולים ומנסים עד כמה שניתן להציע מחירים אטרקטיביים.
מגמה נוספת אשר מזהים בבירור היא התחזקות והרחבת הפעילות של ספקים קטלוגיים כגון: (Digi key, FARNEL, MOUSER) כאשר השוק הישראלי, המוגדר כ-Hi-mix/Low volume – קיבל בזרועות פתוחות את הספקים הללו ואנו עדים להגדלת פעילותם בארץ משנה לשנה.
אנו ממשיכים לראות יציבות בתחום הביטחוני, עליה מתמשכת בתחום הרפואי/אסטטי והמשך ירידה בתחום התקשורת. כשחקן מרכזי בתחום קבלני הייצור האלקטרוני בישראל, USR אינה חסינה לגמרי מפני התנודתיות השלילית בשנת 2013 ולכן בפעילות מקדימה זיהתה מגמות אלו ונערכה בהתאם. גם בחציה הראשון של 2014 לא הרגשנו בשינוי חיובי משמעותי אך יחד עם זאת, ניתן לומר שהמגמות העולמיות כגון:
צמיחה בשוק ה-Semiconductors העולמי
המשך התרחבות הפעילות בתחום הצבאי/בטחוני והרפואי
המשך העלייה הדרמטית בשווקי הסמארטפונים והטאבלטים
המשך ההתפתחות של תעשיית הרכב
התפתחות הנמשכת בתחום המחשוב הלביש וכניסתם של יצרנים מרכזיים לשוק ה-IOT
כל אלו מובילים אותנו לאופטימיות ולציפייה להיפוך המגמה בשוק העולמי בכלל והישראלי בפרט.
חברת USR נמצאת בעיצומו של תהליך הצטיידות של עזרי ייצור מתקדמים כדי להמשיך ולהוביל את שוק ה-EMS הישראלי ברמה הטכנולוגית.
לסיכום: בחודשים האחרונים אנו מרגישים ניצני התעוררות מסויימת בשוק, עם כניסתם של לקוחות חדשים לחברתנו.

בח.י המשכנו לראות מגמת ירידה בשוק הטלקום למרות שהייתה ציפייה לעלייה. כמו כן אנו ממשיכים לראות מגמה של מעבר הייצור למזרח. בסה”כ ראינו ירידה ברכש בסביבות 20%.
מבחינת זמני אספקה ואלוקציות אני לא רואה שינוי דרסטי. אצל הספקים אין בעיות של רכיבים או זמני אספקה, יש ירידה יותר בדרישה ובביקוש. בפילוח על פי תחומי פעילות, עדיין התחום הרפואי והביטחוני ממשיכים לספק דרישות כרגיל – לא הייתה ירידה גדולה, ורואים ש”הסטטוס קוו” נשמר יחסית. בתעשייה הכללית והרגילה יש ירידה. גם בדרישות וגם במגמות. אבל המצב נתון לשינויים ואני מקווה לראות עלייה בקרוב.
מבחינת סוגי רכיבים, ח.י אלקטרוניקה ורכיבים מתעסקים רק באקטיבים ותחום האחסון. בתחום האחסון אנו רואים שהפלאשים נכנסים להרבה אפליקציות וניתן לראות שהשוק נוטה לכיוון של שינוי לטובת הפלאשים כך שאני צופה שתחום זה יהיה דומיננטי יותר השנה יחד עם תחום האנטרפרייז.
גורמים משפיעים על תנודות השוק בישראל: אני רואה שבעיקר המלחמה משפיעה היום על השוק. יש זליגה החוצה של הייצור – הכול עובר להיות גלובלי (לא רק בגלל המלחמה אבל זה טריגר ללקוחות להפסיק לייצר בארץ) כל מבצע כזה נותן גושפנקה לצאת ולייצר בחוץ.
אסכם ואומר שסוף שנת 2013 ו-2014 היו במגמת ירידה אולם אנחנו צופים ומקווים להתעוררות של השוק לקראת סוף 2014 ו-2015.

לסיכום – אנחנו מצפים לשנים טובות ופוריות בעתיד, ועלייה מתמדת בענף הרכיבים.