שחקנים חדשים ישנים

זה לא סוד שיש מי שקורא תיגר על ארצות הברית כמעצמת על. זה קורה עם סין בכל הקשור למעורבות האמריקנית באזור הפאסיפי (איי יפן בעיקר). זה קורה כאשר סין מחזיקה כיום נכסי נדל”ן בהיקפים עצומים בארצות הברית וזה קורה עם עשרות מיליארדי דולרים שמחזיקה סין באגרות חוב ממשלתיות אמריקניות. רוסיה מבחינתה קוראת תיגר על ארצות הברית בכל הקשור למעורבותה במדינות ברית המועצות לשעבר, כאשר הדוגמא הטובה ביותר היא אוקראינה, שמאז שהכריזה על נכונותה להצטרף לשוק האירופי וברית נאטו, משלמת מחיר דמים בחצי האי קרים.

אבל אלה דוגמאות מתחום המדינאות והיחסים הבינלאומיים. רוסיה וסין חברו לאחרונה יחדיו כדי ליצור תחרות נוספת מול ארצות הברית ואירופה, מטוסי הנוסעים. כיום מתחלק יותר מ90 אחוז משוק מטוסי הנוסעים לטווחים בינוניים וארוכים, (להבדיל מהטווחים הקצרים שעונים להגדרה – REGIONAL JETS), בין בואינג האמריקנית לאיירבאס האירופית. כאשר עולם התעופה האזרחי נמצא באחת התקופות הטובות בתולדותיו, כל אחת מהתעשיות האלה ממשיכות בדהירה קדימה. לראיה, זמני אספקת המטוסים נעים כיום בין חמש לעשר שנים קדימה. במילים פשוטות, אם מזמינים מטוס נוסעים כיום, זמן האספקה שלו יהיה לפחות בעוד חמש שנים. מוצר מדף זה ממש לא!

אל הוואקום הזה מבקשות להיכנס רוסיה וסין, ואם בנוסף לפוטנציאל הכלכלי אפשר להכניס אצבע לעין של המערב, אז מה טוב. שתי המדינות חתמו לאחרונה על הסכם בין שלוש תעשיות מטוסים מקומיות: UAC הרוסית, CHINESE AIRFRAMES COMAC ו-Aviation Industry Corporation of China הסיניות.

המטוס המתוכנן הוא רחב גוף, בעל שני מנועים, עם קיבולת של 250-280 נוסעים וטווח של עד 6500 מייל ימי. דומה מאד בביצועיו למטוסי הנוסעים הבינוניים, בואינג 787 ואיירבאס 330. על פי לוח הזמנים המתוכנן, טיסת הבכורה אמורה להיות ב 2021, שנת 2024 נקבעה כיעד תחילת שיווק, כאשר בשלוש השנים שבין 2021 ל-2024 יעבור המטוס את תהליך הרישיון הבינלאומי (FAA). התכנון כרגע הוא לכלול בשלב הראשון על בסיס הגוף הראשוני של המטוס (שעדיין לא ניתן לו שם), עוד שתי וורסיות, אחת קטנה יותר והאחרת גדולה יותר. עד סוף השנה אמור צוות התכנון של הפרויקט להציג את התכנון הראשוני של המטוס.

“סין בהחלט גילתה עניין רב בפרויקט ובתכנון המטוס”, סיפר נשיא UAC הרוסית, יורי סיליוסאר, במהלך הסלון האווירי האחרון בפריס. “אין לי ספק בהצלחת הפרויקט, שכן הוא נשען על היכולות של סין בכל הקשור לייצור ופיתוח וכן בגב כלכלי חזק…”. מה שמצביע אולי על הקשיים הכלכליים שבפניהם ניצבת רוסיה בימים אלה. נכון להיום, תוקצב שלב הפיתוח ב13 מיליארד דולר והוא מתחלק בין שתי המדינות.

רוסיה אמורה לספק מספר מערכות משלה למטוס החדש (שיורכב ככל הנראה בסין), והן יכללו את הכנפיים שתהיינה מבוססות על חומרים מרוכבים (COMPOSITE MATERIALS). על פי לוחות הזמנים שנקבעו, הכנף באורך 360 רגל (110 מטרים) אמורה להיות מוכנה עד לשנת 2019. התכנון כרגע הוא כי יותר ממחצית מחלקי המטוס יבנו מחומרים מרוכבים, ו-15% יבנו מטיטניום. ספק מנועי המטוס עדיין לא נבחר, אבל ההערכה היא כי הוא יגיע בסופו של דבר מרוסיה. יצרנית המנועים aviadvigatel מוזכרת כמובילה בפרויקט עם מנוע שיתבסס על ה-PD-14, ששולב במטוס הנוסעים החדש של UAC, ה-MC-21. המהנדס הראשי של aviadvigatel הצהיר כי החברה תוכל ליישם את השיפורים הנדרשים במנוע החדש עד שנת 2017.

בירחון היומי של הסלון האווירי בפריס, נאמר במפורש כי אחת המטרות של הפרויקט היא להימנע מהתבססות על מוצרים אמריקניים, במיוחד בתחום המנועים. על פי תמונה ראשונה של המטוס המתוכנן שהוצגה בסלון האווירי, נראה דמיון גדול מאד לבואינג 787 האמריקני, אם כי ההערכה היא שבמעלה הדרך יהיו במטוס שינויים נוספים. על פי אתר AIN, אתר החדשות של הסלון האווירי בפריס, צוות מומחים רוסי עובד בימים אלה על שיפורים נוספים בגוף המטוס, במיוחד בכל הקשור לאירודינמיות טובה יותר של הכנף, במקביל להגדלת מיכלי הדלק.

הכתבה ב-AIN שופכת גם מעט אור על הנעשה מאחורי הקלעים של העסקה, שנחתמה בין נשיא רוסיה פוטין לנשיא הסיני שינפנג בשנחאי בשנה שעברה. הרוסים והסינים ניסו כל אחד בנפרד לתכנן מטוס נוסעים רחב גוף, כדי להתחרות במערב. שתי המדינות לא הצליחו להגיע לבשלות טכנולוגית, כל אחת מסיבותיה היא. הסינים התבססו על הניסיון שלהם בפיתוח ה-C-919, מטוס נוסעים לטווח קצר, (REGIONAL JET). הדגם שעל פיו הסתמכו הסינים (REFERENCE MODEL) היה הבואינג 787 האמריקני. הרוסים לעומתם לקחו את האיירבאס A 300 כמודל. בתחילת המגעים הציעו הרוסים שהמטוס החדש יתבסס על האיליושין 86 והאיליושין 96, שני מטוסי נוסעים שהיו בשימוש על ידי חברות סיניות, וזכו להערכה רבה בשל יכולתם לטוס ולנחות בתנאי מזג אוויר קשים ובשדות תעופה ישנים. הסינים דחו את ההצעה בשל העובדה כי מדובר בטכנולוגיה ישנה ובצריכת דלק גבוהה מאד של שני הדגמים.

השאלה עתה היא האם לוחות הזמנים שהקציבו שתי המדינות ריאלים, במונחים של פיתוח מטוס חדש. גם איירבאס וגם בואינג, הציגו בסלון האווירי דגמים חדשים של מטוסי נוסעים המקבילים לפרויקט הרוסי – סיני. בואינג הציגה את מטוסי ה-787 החדשים מסדרה 9 ו-10 וכן את ה-777X שאמור להחליף את ה 747 הוותיק. איירבאס הציגה את ה-A 350 החדש, שמקביל בביצועים ל-777 ולסדרת ה- (EXTENDED RANGE) של ה-787.

אבל… כאשר כל כך הרבה אגו מעורב בזה וגם הרבה מאד מדינאות ויוקרה בינלאומיים, מי שם לב לפרטים הקטנים. שהרי המלחמה התלת גושית לא שכחה אף פעם, היא רק החליפה פנים….