על פי רבים מהדיווחים בתקשורת הערבית בהקשר תקיפות ישראליות בעומק השטח הסורי, מטוסי חיל האוויר הישראלי משגרים את החימוש כשהם טסים מעל שטח ישראל או לבנון. כלומר, מבלי לחצות את הגבול לשטח הסורי. היכולת הזו, stand off בשמה המקצועי, היא תולדה של פיתוח יכולת רכישת מטרות ממרחק ושיגור חימוש מדויק לעברן. מי שמובילה בתחום הזה היא חברת ״רפאל״ הישראלית, שפיתחה בתחילת שנות ה 90 את פוד התקיפה הראשון שלה בשם Litening, שעד מהרה הפך למוצר המוביל בשוק. בימים אלה מפתחת ״רפאל״ את הדור החדש של מערכת ה Litening, שיכלול לראשונה גם מכ”מ SAR– בעל אלומה אלקטרונית, המאפשר יכולות איתור ותקיפה בראות חלקית או לקויה.
EUROFIGHTER TYPHOON על מטוס Litening 5 פוד צילום: באדיבות ״רפאל״
״כאשר המוצר ישלים את הפיתוח בעוד שנתיים בערך, הוא יהיה המתקדם בעולם בתחומו מבחינת מעטפת הביצועים וסל היכולות״, אומר לניו טק גיא אורן, סמנכ״ל מערכות אלקטרואופטיות ב ״רפאל״. ״כיום הפוד המתקדם שלנו – 5 Liteningכולל יכולות אלקטרו אופטיות יום ולילה ומערכות ציון לייזר, כאשר מוסיפים לו את יכולת ה SAR הוא יכול לפעול גם במזג אוויר מעונן או בראות חלקית של המטרה. הטייס מקבל למעשה כלי נוסף לאיתור וסימון מטרות, כך שמבחינת הלקוח, מדובר במכפיל כוח משמעותי״.
ה Litening על דורותיו השונים נחשב לפוד התקיפה הנפוץ בעולם. מאז השלמת הפיתוח ב 1992, נמכרו יותר מ 1700 מערכות. בין חילות האוויר שמפעילות אותו נמצאות : ארצות הברית, בריטניה, שוויץ, מקסיקו, דנמרק, צ׳ילה, קולומביה וגרמניה. בסלון האווירי בפריס הציגה ״רפאל״ למספר לקוחות פוטנציאלים שהביעו התעניינות, דגם ראשוני של המערכת.
״אפשר בהחלט לומר שאנחנו מקדימים את המתחרים בכל הקשור ליכולות״, מספר אורן.
״לפני חמש שנים חשפנו את ה 5 Liteningששילב לראשונה את יכולת ה stand off עם חימוש חדש ומתקדם. אז החידוש היה בכל הקשור לסנסורים ואלגוריתמיקה מתקדמת של ראיה ממוחשבת. במערכת החדשה שתקרא LITENING EO PLUS, ניתן יהיה לשלב מעבר למכ״מ SAR גם מערכות דוגמת EW – לוחמה אלקטרונית, מערכות מודיעין ELINT ומערכות תקשורת מוצפנות. התפיסה היא של ארכיטקטורה פתוחה, הן של המערכות שישולבו בפוד עצמו והן של האפליקציות שהוא אמור להפעיל, בין אם זה חימוש ובין אם בשיתוף מידע״.
אחד היתרונות הבולטים של ה LITENING EO PLUS הוא בגמישות התפעולית שלו. מבחינת הלקוח מדובר בפתרון ״תפירת חליפה״ – custom made. כלומר, ניתן להזמין בשלב הראשון את הגרסה הבסיסית ורק אחר כך להוסיף לה יכולות בהתאם לדרישה המבצעית או ליכולת הפיננסית. מעבר לכך, ה LITENING EO PLUS יכול לעבוד בשיתופיות מלאה עם פודי LITENING מדורות ישנים יותר. נוסף לכך, במסגרת אבני הדרך מתכננים ב ״רפאל״, לשלב בהמשך על ה LITENING EO PLUS גם את מערכת התקשורת הרשתית המוצפנת B–NET , שתאפשר שיתוף מידע ונתונים בין מטוסים שונים ובינם לבין מפקדות קרקעיות.
״בפיתוח המערכת זה בהחלט אחד הדברים שאנחנו לוקחים בחשבון״, אומר אורן. ״התפיסה שלנו היא שיתופיות. הפיתוח של ה LITENING EO PLUS התאפשר לנו הודות להתקדמות טכנולוגית של מיזעור מערכות. כיום ניתן להגיע לאיכות תמונה של יום ולילה במערכות האלקטרו אופטיות, בעזרת חלקים קטנים יותר. זה ״פינה״ לנו מקום בגוף הפוד עצמו למערכות נוספות, מבלי לפגוע באיכות הביצועים של המערכות הקיימות. ב LITENING EO PLUS הטייס יוכל לעבור בתוך שניה, דרך בורר מצבים, ממערכת אחת לאחרת. לדוגמא: אם הוא מזהה עצם לא ברור במכ״מ ה SAR , הוא יכול לעבור מיד למצב אלקטרואופטי כדי לראות תמונה. ולהיפך, אם הראות לקויה הוא יכול לקבל תמונה ברורה יותר של המכ״מ.
LITENING EO PLUS הדמייה של פוד התקיפה החדש איור: ״רפאל״
כל מערכת משלימה למעשה את החיסרון של האחרת. יתרון נוסף של ה LITENING EO PLUS הוא בהיבט רישיון המערכת. מאחר ומדובר באותו הפוד אין צורך בשינוי קונפיגורציה במטוס, מלבד התאמות טכניות״. את ה LITENING EO PLUS מפתחת ״רפאל״ עם חברת ״אלתא״ של התעשייה האווירית שמספקת את המכ״מ. השותפה הנוספת של ״רפאל״ בפרויקט ה LITENING היא ״NORTHROP GRUMAN״ האמריקנית שמייצרת אותו בארצות הברית. ״השותפות שלנו עם NORTHROP GRUMAN היא אסטרטגית. היה כאן שילוב של שלושה גורמים שגרמו למוצר ה LITENING להיות מבוקש כל כך. ראשית המציאות, ככל ששדה הקרב המודרני הפך למורכב יותר, כך הדרישה ליכולות איתור ורכישת מטרות גברה. אחר כך הגיע הטכנולוגיה המתקדמת והיכולות של ה LITENING שהיו ועדיין מוגדרות כטובות בעולם. שני אלה והחיבור עם NORTHROP GRUMAN, הם הגורם לעובדה שהמערכת הזו היא הנפוצה בעולם. כדי לסבר את האוזן, ״רפאל״ מחזיקה ביותר מחמישים אחוזים בשוק הזה, בחילות האוויר המערביים״.
בשנה הבאה אמורה ״רפאל״ להתחיל בסדרת ניסויי טיסה ראשונים עם ה LITENING EO PLUS. בשלב הראשון היא תוצב על מטוס ניסוי קל של החברה ובשלב השני היא תורכב על מטוס קרב של חיל אוויר זר. מה שמעלה מיד את השאלה, מדוע לא חיל האוויר הישראלי?
״בעבר זה אכן היה כך״, אומר אורן, ״אבל היום הרבה יותר נוח לנו ומהיר לעשות את זה עם חילות אוויר זרים. הזמינות שם הרבה יותר גדולה. בדרך כלל אלה לקוחות שלנו שמפעילים כבר את המערכת ומכירים את היתרונות הביצועים והייחודיות שלה. זה מצב של winwin, לכל הצדדים. הם, הלקוח הפוטנציאלי, נחשפים למערכת חדשה כבר בשלב הניסוי שלה. זה אמור לחסוך להם בהמשך התהליך את שלב הבחינה והבדיקות הטכניות. לנו כ ״רפאל״, זו הוכחת יכולת מבצעית על פלטפורמה של מטוס קרב״.
