נכון להיום, אנו מייצרים 2.5 קווינטיליון בייטים של דאטה מדי יום. זה קורה, בין היתר, בגלל השימוש הגובר ב-IOT סרטי K4 ו-K8 וכלי בינה מלאכותית שמאפשרים ניתוח כמויות גדולות של נתונים. בקצב הנוכחי כמות הדאטה העולמית תגיע ל-175 זטהבייט עד 2025 – צמיחה שנתית של כ-60% (זטהבייט שווה טריליון גיגהבייט).
איפה מאוחסנים כל הדאטה? ישנם כיום יותר מ-500 מרכזי נתונים גדולים בעולם המאחסנים כ-547 אקסבייט של דאטה (אקסהבייט שווה כמיליון טרהבייט). ישנם 151 מרכזים דומים שנמצאים בהקמה. אבל צריך לזכור שמרכזים כאלה דורשים גם הרבה מאוד אנרגיה. למעשה, עד שנת 2023 צריכת האנרגיה צפויה לגדול פי 3 לעומת ההיקף בשנת 2015.
הטכנולוגיה המאפשרת לאחסן את כמויות הדאטה העצומות הללו בזול היא בת 60 שנה – סרט מגנטי. מרכזי נתונים בארגונים המובילים בעולם ממשיכים לסמוך על קלטות גיבוי מגנטיות לצורך איחסון ארכיוני של דאטה. הסיבות: העלות הנמוכה מאוד פר ג’יגהבייט, האמינות הגבוהה, העמידות לאורך זמן ויכולת האבטחה. אחסון דאטה בקלטת עולה אגורות בודדות לג’יגהבייט בעיקר משום שבקלטת מגנטית אין צורך באנרגיה כדי לשמור את הדאטה – בניגוד לדיסקים. בשורה התחתונה: השימוש בקלטות גיבוי מגנטיות מבטיח למרכזי נתונים וספקי הענן שהדאטה יהיה זמין עבורם בזול ובמהירות בזמן שהם זקוקים לו – ולאורך 30 שנה לפחות.
IBM הציגה היום שיא עולמי באיחסון דאטה על קלטת מגנטית. בעבודה משותפת עם מהנדסים ב- FUJIFILM, הצליחו המומחים לדחוס 317 גיגהבייט באינץ’ רבוע על סרט מגנטי שמבוסס על חומר חדשני. מדובר בפי 27 יותר לערך מצפיפות השטח המשמשת בקלטות גיבוי מסחריות מהדור הנוכחי. מבחינת פוטנציאל האחסון, לקלטת גיבוי מגנטית עם צפיפות השטח החדשה יש פוטנציאל לאחסן כ-580 טרהבייט של נתונים. לשם השוואה – מדובר בשווה ערך ל -786,977 תקליטורים שנערמו בגובה 944 מטר – גבוה יותר ממגדל בורג ח’ליפה בדובאי – הבניין הגבוה בעולם. כל כמות הנתונים הזו מאוחסנת בקלטת גיבוי שניתן להחזיק בכף היד.
קרדיט: IBM
