מאת, אמיר בר שלום. “רוב רזרבות הנפט והגז מצויות במזרח התיכון, ובמיוחד בידי הגרועים שבאויבינו. זה מעניק להם כוח והשפעה המנוצל לרעה נגדנו. לישראל יש אפוא סיבה מיוחדת לפתח תחליפים לנפט ולעסוק ב”אנרגיה חלופית”.
המשפט הזה הוא ללא ספק סיפור חייו של האלוף במילואים פרופסור איציק בן ישראל. על משקל קצין וג’נטלמן, הוא מדען וגנרל, לא בטוח מה קודם למה. בן ישראל שהיה במשך עשרות שנים דמות מרכזית במערך הפיתוח הטכנולוגי של צה”ל ומערכת הביטחון, החליף לאחרונה את פיתוח הנשק בפיתוח אנרגיה נקייה. כיום הוא עוסק יחד עם התעשייה האווירית בפיתוח טורבינות רוח ענקיות, שיספקו חשמל למדינות.
“למעשה הידע של ניצול רוח לאנרגיה קיים כבר בתעשייה האווירית. כל נושא של מנועי סילון, דומה מאד למוצר שאנחנו מפתחים. במנוע אתה מזרים דלק ויוצר אנרגיה, בטורבינת רוח התהליך הפוך, הרוח מסובבת טורבינה ויוצרת אנרגיה. בנושא הזה התעשייה האווירית מרגישה שיש לה יתרון עצום. מעבר לכך כל הדיסציפלינות האחרות דומות. הנדסת חומרים, אווירונאוטיקה, הנדסת אמינות, הנדסת חשמל, כל הידע הרלוונטי הזה נמצא שם. מעבר לכך, התעשייה האווירית מגדילה למעשה כאן את השוק הפוטנציאלי שלה בכך שהיא פונה עם מוצר אזרחי לשוק האזרחי”.
כיום פועלות בישראל מספר מצומצם מאד של טורבינות רוח קטנות, בעיקר ברמת הגולן. המיקוד בישראל הוא בעיקר על אנרגיה סולארית בשל שעות השמש הרבות באזור. זו הסיבה שבפרויקט הזה של התעשייה האווירית, השוק הוא חו”ל, ארצות הברית ואירופה. תאריך היעד לטורבינה הראשונה הוא כשנה מהיום, כשהכוונה היא להתבסס על מוצר קיים, ובעוד כשלוש שנים להציג מוצר משופר עם ביצועים טובים יותר.
“בשוק הגלובאלי יש כבר מספר חברות שפועלות ומייצרות טורבינות רוח גדולות. לכן המודל העסקי הוא לקצר טווחים עד כמה שאפשר, כדי להיכנס כמה שיותר מהר לשוק המתפתח הזה. צריך לזכור, אנחנו לא מדברים על צרכן ביתי, אלא על תחנות כוח. כרגע היעד הוא להתחיל גם בישראל. השוק כיום עומד על פוטנציאל של כ-200 מגה בייט לשנה, שמופק מרוח בלבד”.
על רקע הדברים האלה בהקשר השוק הישראלי, ניתן להבין את משפט הפתיחה של פרופסור בן ישראל, שרואה בפיתוח המשאב הזה כלי אסטרטגי שיפטור את משק החשמל מהתלות בגז המצרי, או בדלק שמחירו מושפע מאי היציבות במזרח התיכון. במאמר נוקב שהוא פרסם בסוף השנה שעברה בידיעות אחרונות.
“התעשייה האווירית לא יכולה להישאר בודדת. טוב תעשינה האוניברסיטאות ובמיוחד הפקולטות להנדסה אווירונאוטית, שכה היטיבו להזין את תעשיית הטילים, המל”טים והפצצות החכמות בארץ, אם גם הן תטפחנה את המחקר בתחום האנרגיה החלופית. הממשלה צריכה להסיר חסמים בירוקראטיים שייקלו על הכניסה לשוק, וללכת בעקבות ממשלות אחרות בעולם (כמו ארה”ב, סין, הודו ומרבית מדינות אירופה) שקבעו יעד שנתי לאנרגית רוח: למשל, 300 מגהוואט לשנה, במטרה להגיע תוך 5 שנים ל-15% אנרגיית רוח מסך צריכת האנרגיה בארץ”.
על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2000 התווספו לרשת החשמל העולמית כ-3,800 מגה-ווט חשמל מטורבינות רוח בלבד.
רוב הגידול בטורבינות רוח מרוכז באירופה, כ-3,500 מגה-ווט חשמל מטורבינות רוח התווספו באירופה משנת 2000 מתוכם כחצי (1,668 מגה-ווט) הותקנו בגרמניה.
באזור הים התיכון ישנה מגמת עליה בניצול אנרגית הרוח, במיוחד בספרד, איטליה ומדינות כמו מצרים, מרוקו וטורקיה משקיעות יותר ויותר באנרגית רוח כתוצאה מגידול השוק והוזלת המחירים.
בשנת 2005 בנו בארצות הברית תחנות כוח חדשות שייצרו כ-10 ג’יגהוואט חשמל. חצי מהתפוקה הזו הגיעה מתחנות כוח שמונעות באנרגית רוח השאר מתחנות גרעיניות או מונעות בגז. בשנת 2008 עמד הייצור בארצות הברית על 16 ג’יגהוואט, כאשר כשישים אחוזים מגיעים מאנרגיית רוח.
“המחיר של החשמל המיוצר מאנרגיית גז או רוח דומה מאד. הוא נע בין שמונה לעשרה סנט לקילווואט. הערך המוסף באנרגיית הרוח הוא היעדר הזיהום. מאחר ואנחנו מדברים על טורבינות ענק שיספקו חשמל למדינות, החיסכון באנרגיית רוח הוא אדיר. המדינות לא צריכות לטפל בכל הקשור לזיהום הסביבתי שנוצר בהנעת גז או דלק. במונחי מדינה מדובר בהרבה מאד כסף”.
פרופסור בן ישראל, משמש כיום גם כיושב ראש סוכנות החלל הישראלית. כמדען הראשי של מערכת הביטחון (ראש מפא”ת), הוא עסק רבות בלווייני הצילום אופק, שפותחו בתעשייה האווירית ומשמשים היום את חיל המודיעין וחיל האוויר באיסוף מודיעין מעל המזרח התיכון. מתברר שגם לידע הזה יש שימושים אזרחיים בכל הקשור לאנרגיות נקייה.
“זו בדיוק הדוגמא הטובה ביותר לשימוש בידע קיים למוצר חדש”, מספר בן ישראל. “לכל לוויין שנמצא בשמיים יש מעבר לדלק, גם פאנלים סולאריים שמספקים לו אנרגיה. בידע הזה אנחנו הולכים להשתמש בתחום האנרגיה הסולארית. העניין הזה נמצא כרגע בתכנון, אבל הוא בהחלט על הפרק”.
ממש לסיום, איך אתה עושה את המעבר הזה מפיתוח מערכות נשק לאנרגיה נקייה, זה שינוי חד מאד?
“טכנולוגיה זה טכנולוגיה… הפיסיקה נשארת אותו דבר, מטוס או טורבינת רוח, רק הכיוונים שונים”.
