חדשות היום

הסלון האווירי PARIS 2015

12 חברות ישראליות לקחו חלק בסלון האווירי ה-51 בלה בורג’ה, ליד פריס, כאשר את מירב תשומת הלב משכו באופן טבעי היצרניות הגדולות, תעשייה אווירית, רפאל, אלביט ואירונאוטיקס. לא בכדי שלוש מהן יצרניות מטוסים ללא טייס, מהמובילות בעולם. “אין ספק שישראל נחשבת למובילה בתחום הזה”, אומר לניו טק בראיון מיוחד מפריס, איתמר גרף, סגן ראש סיב”ט, האגף ליצוא בטחוני במשרד הבטחון. המתחם הישראלי נראה השנה שונה מבעבר, כאשר כל אחת מהתעשיות הגדולות, הקימה לעצמה ביתן עצמאי סמוך לזה של משרד הבטחון במקום הביתן המסורתי של מכון היצוא. מי שלא נכח כבכל שנה בפתיחת הסלון הוא שר הביטחון, משה “בוגי” יעלון, שנאלץ בשל משמעת קואליציונית להישאר בישראל. מי שהחליף אותו כנציג הישראלי הבכיר היה, מנכ”ל משרד הביטחון, האלוף במילואים דן הראל. “צריך להבין שהסלון האווירי מבחינת ישראל מסכם כמעו שנתיים של הכנות”, אומר גרף. “אנחנו יוצרים למעשה ללקוחות, שבדרך לא בהכרח מגיעים לישראל, נגישות לטכנולוגיה ישראלית”. ואת הלקוחות הללו בהחלט ניתן היה לראות בביתנים הישראליים, כאשר נציגים של מספר חילות אוויר זרים, הגיעו לפגישות סגורות. לבקשת החברות לא נפרט מי הגיע לאן, אבל בהחלט ניתן להבין את התופעה, אם נציין את מפקד חיל האוויר של בורקינה פאסו, שעבר בין הביתנים הישראליים ובחן בעיקר את המל”טים השונים.

“אין ספק שתחום המל”טים הוא תחום צומח שתופס יותר ויותר דומיננטיות בעשייה הבטחונית”, אומר לנו דני אשחר, המשנה למנכ”ל “אירונאוטיקס”. “גם מדינות שאינן נחשבות לעשירות מבינות את היתרון של מל”טים בכל הקשור להגנת גבולות או לחילופין לביטחון המדינה (HLS). בעניין הזה התעשייה הישראלית מציעה, מגוון רחב של מאד פלטפורמות לא מאויישות. החל מהמל”טים הגדולים דוגמת ה”הרון” של התעשייה האווירית וה”הרמס 900″ של אלביט, ועד למל”טים הקטנים כמו “אוביטר 3” ו “K1″ של אירונאוטיקס”.

את הדברים הללו מחזק שרלי בן שיטרית, סמנכ”ל השיווק של התעשייה האווירית. בן שטרית שצמח במפעל “אלתא”, שימש בעבר כנציג הבכיר של התעשייה האווירית בסינגפור ונחשב כמי שמכיר היטב את היצוא הביטחוני. “אין ספק שאנחנו מציגים כאן מוצרים שהם בבחינת פורצי דרך. כך למשל אצלנו בביתן, יש התעניינות גדולה מאד במכ”ם החדש של אלתא– מכ”ם ה ULTRA. (כתבה נרחבת על המכ”ם החדש בהמשך המגזין – א.ב.ש). מדובר במכ”ם שיכול לעקוב אחרי מטרות בטווח של אלפי קילומטרים, כולל איתור מטרות בחלל. זו יכולת חדשה שפותחה על ידינו, והיא למעשה נותנת מענה לאיום משמעותי שמגיע מרחוק… ולא רק”.

אלביט מערכות הציגה בתערוכה את משפחת מל”טי ה”הרמס”, אבל את מירב תשומת הלב משכה דווקא הכנרי (Canary), קסדת טייס מצילת חיים, המשלבת מערכת ניטור רפואית לזיהוי ולהתרעה בזמן אמת על סימני מצוקה של הטייס במהלך הטיסה. הסנסור החדשני בודק את רמת החמצן, קצב הלב וזרימת הדם של הטייס לאורך כל הטיסה ללא כל התערבות פולשנית. במצבי קיצון של סכנת חיים מיידית לטייס, כמו למשל במצב של היפוקסיה (מחסור בחמצן), המערכת מעבירה התרעה קולית וויזואלית באמצעות הקסדה שעל ראש הטייס ומאפשרת לו לנקוט בצעדים הדרושים על מנת לצאת ממצב מצוקה זה. במקרה של איבוד הכרה, כמו למשל כתוצאה מתאוצה חריפ ה (G-LOC), מחשב המשימה של המטוס יצמיד טייס אוטומטי עד שהטייס יתאושש ויחזור להכרה.

מערכת הכנרי החדשנית פותחה על בסיס טכנולוגיית סנסורים מתקדמת של חברת הסטארט אפ הישראלית Life BEAM ובשיתוף מפא”ת במשרד הביטחון. המערכת, המובנית בתוך הקסדה, אינה מצריכה מהטייס כל פעולה או התערבות חיצונית והיא נועדה להקנות לו את מרווח הזמן והאפשרות להגיב לפני אובדן ההכרה ולהתאושש ממצב של חוסר הכרה על ידי ייצוב המטוס.

“טייסי קרב נחשפים לא פעם במהלך טיסה למצבים רפואיים מסכני חיים כדוגמת רמת חמצן נמוכה (היפוקסיה), שינויים בכוח הכבידה G-LOC)) עד לאובדן הכרה, ומצבים פיזיולוגיים נוספים כמו עייפות יתר והתייבשות”, אומר יורם שמואלי, מנהל חטיבת כלי טיס באלביט מערכות. “התופעות הללו עשויות לגרום לתאונות אוויריות ולאובדן כלי הטיס וחיי אדם. ההבנה שלנו כי קיים צורך לפתח מערכת מסוג זה יחד עם ההיכרות הרבה שלנו בנושא קסדות ומערכות ראש לטייסים הביאה אותנו לפתח פתרון מסוג כזה. אנחנו מאמינים שהמערכת הזאת תביא בשורה בתחום ותתרום לפתרון בעיה משמעותית בטיסות קרב, וכמובן, תציל חיי טייסים.”

מוצר נוסף שעורר התעניינות גדולה בסלון היא המערכת להגנה מפני טילים שישראל מתכננת להציב על מטוסי הנוסעים האזרחיים DIRCAM, (ויש אומרים שכבר הציבה). “למוצר הזה יש פוטנציאל עצום בשוק התעופה האזרחית, והסלון הוא בהחלט המקום להציג אותו למדינות וחברות”, אומר איתמר גרף מהאגף ליצוא בטחוני במשרד הביטחון.

בנתונים הרשמיים של משרד הבטחון חלה בשנים האחרונות ירידה בהיקף היצוא הבטחוני של ישראל. מ-7.5 מיליארד דולר ב 2012, ירד הנתון הזה ל-6.5  מיליארד דולר ב 2013, ול-5.7 מיליארד דולר ב 2014. “מבחינה מספרית זה אמנם ירידה, אבל צריך להביט על כך בפרספקטיבה של כמה שנים”, אומר גרף. “בנוסף, יש לבחון את העניין בראי השוק הביטחוני העולמי. השוק הזה נמצא בירידה מתמדת בשנים האחרונות. אם ננתח את חלקו של היצוא הישראלי בהשוואה לנתונים העולמיים, הרי שהירידה אצלנו קטנה מאד. לתהליכים הללו יש הרבה מאד הסברים: משבר כלכלי עולמי, צמצום משמעותי בתקציבי בטחון וגם ירידה חדה במחירי הדלק. כל אלה גרמו לכלכלות רבות בעולם להתכווץ. לכן, הסלון האווירי הוא בבחינת הזדמנות עיסקית לכולם. אחת הדרכים שלנו להתמודד עם השינויים בשוק, היא להתחבר לתעשיות הגדולות. לחברות הישראליות יש הרבה מאד פיתוחים ולכן התחברות לחברות גדולות תאפשר לפתוח שווקים חדשים. אנחנו מזהים את הרצון הזה גם בכיוון ההפוך, הרצון של לקוחות זרים להתחבר לתעשייה הישראלית כדי לפתוח שווקים חדשים עבורן. זה הכיוון הכללי, ואני בהחלט חושב שאנחנו בדרך הנכונה”.

אמיר בר שלום

תגובות סגורות