עיריית תל אביב-יפו, אשר חרתה על דגלה לעודד חדשנות ולקדם את תל-אביב- יפו כעיר חכמה, מאפשרת לסטארטאפיסטים, סטודנטים, פרילנסרים ותיירים לעבוד יחד באוויר הפתוח, ללא עלויות, 24 שעות ביממה.
כחלק מהמדיניות העירונית לשדרוג המרחבים הציבוריים בעיר והקמת מתחמי עבודה שיתופיים, חנכה העירייה בימים אלה מרחב עבודה משותף ציבורי בכיכר רוטשילד 1, מעל חניון קצה השדרה.
מרחב העבודה כולל “שולחנות חכמים” מסוגים שונים; שולחנות בר, משותפים, בודדים ועוד, כולם מצוידים בשקעי הטענה וחיבורי USB למחשבים ולטלפונים ניידים. כמו כן במקום אינטרנט אלחוטי חינם, הצללה וכן תאורת לדים לפעילות לאורך כל שעות היום והלילה. מתחם העבודה נגיש ומונגש כולו גם לבעלי מוגבלויות.
בסמוך למתחם העבודה הוקמו טריבונות ישיבה ושהייה לציבור הרחב, בוצע גינון ונשתלו עצי תות גדולים שיתנו צל וכן נשתלו מחדש עצי צאלון והותקנה ברזיית מים קרים לשימוש העוברים והשבים.
במרחב העבודה הציבורי, שעלותו כ-1.5 מליון ₪, נעשה שימוש רק בחומרי במבוק, מתוך מגמה לבצע פרויקט ירוק ומקיים ככל הניתן.
תל-אביב-יפו נמצא כיום הריכוז הגבוה ביותר של סטארט-אפים במדינת ישראל, כשחלק ניכר מהם ממוקם בשדרות רוטשילד ומכאן הבחירה במיקום זה, כמו גם הכיכר החדשה המשמשת את הציבור הרחב. לבקשת התושבים, תפעל העירייה להרחיב בעתיד את פרוייקט WorkOut למקומות נוספים באזורים אחרים בעיר.
עיריית תל אביב-יפו פועלת להקמת מתחמים שיתופיים בכל רחבי העיר, כאשר עד כה הקימה 4 מרחבי עבודה שיתופיים ועתידה להרחיב את היריעה עוד יותר.
מתחמי עבודה שיתופיים קיימים:
- מזא”ה 9 – מרחב עבודה שיתופי למיזמים חברתיים.
- הספרייה במגדל שלום.
- עתידים 9.
- יפת – מרחב עבודה ליזמים בני הקהילה הערבית.
- דב הוז- חברוTA- חללי עבודה שיתופיים להשכרה
מרחבי העבודה המשותפים מארחים סטארטאפים לתקופות זמן מוגבלות ומוגדרות וחלקם אף מספקים להם שירותים נוספים כמו הרצאות, מיטאפים, OFFICE HOURS ועוד ועוד. ישנה כמובן שונות בשירותים הניתנים על ידי כל מתחם ומתחם.
עיריית תל אביב-יפו פועלת לקידום מיזמים שיתופיים נוספים בדומה למערכי שיתוף של כלי תחבורה -“תל אופן”, “אוטותל” אפליקציות לזיהוי מקומות חנייה ארוחות משותפות ועוד. בנוסף לכך, פיזרה העירייה בעיר ספריות שיתופיות, שהורחבו גם לצעצועים ומשחקים. חשיבה זו הובילה את העירייה לשתף גם מוצרים ביתיים נוספים, בדומה לפרויקט “תל-קח” – שבו ניתן לקחת מקדחה, אוהל, שולחן פיקניק, מושב בטיחות לתינוק ועוד. דוגמא נוספת לשימוש המשותף הוא השימוש בחללי העירייה, כאשר בניין העירייה הופך לאחר שעות העבודה – למרכז קהילתי, ג’ימבורי לילדים, אולם ריקודים למבוגרים, יוגה על הגג, חדרי חזרות ואפילו לשכת ראש העירייה הופכת לחלל להצגות פרינג’ וסלון ספרותי. כך עושה העירייה שימוש מושכל יותר בסך המשאבים בעיר תוך יצירת יעילות ותועלת כלכלית לכלל התושבים, הורדת עלויות המחייה ויצירת קהילות.
