ישראל פרקר www.wines-israel.co.il
הפעם אני מספר על שני אירועים חשובים בעולם היין בארץ. במלון קראון פלזה בירושלים נערכה לאחרונה ארוחת הגאלה בה הוכרזו היינות הזוכים בתחרות היין הבינלאומית טרה וינו 2012 ובתל אביב חנכה האקדמיה ללשון עברית בשיתוף השגרירות הצרפתית את המילון למונחי יין.
בערב חגיגי שנערך במלון קראון פלזה בהשתתפות מאות חובבי יין ואנשי ענף היין מהארץ ומהעולם הגיעה לסיומה תחרות היין הבינלאומית טרה וינו 2012 שארגנו והפיקו אנשי “איש הענבים” בניהולו של חיים גן. מיטב שופטי יין בינלאומיים וישראלים מ-30 מדינות מרחבי העולם טעמו, התנסו, דרגו ולבסוף בחרו את היינות המנצחים. הערב, שנפתח בהכרזה על שמות היקבים המנצחים, כלל ארוחת גאלה מפוארת בניצוחם של השף גילי בן משה שאירח את השף הידוע אייל לביא, ממסעדת רוקח 73.
השנה, לראשונה נתרמו רווחי ארוחת הגאלה לעמותת משאלת-לב Make-A-Wish Israel, עמותה שמגשימה את משאלות ליבם של ילדים החולים במחלה מסכנת חיים, ומעניקה להם כוחות ושמחה גדולה, בתקופה הקשה בחייהם. בנוסף, במהלך ארוחת הגאלה התקיימה מכירה פומבית של בקבוקי יין ייחודים שנתרמו על ידי מספר יקבים מובילים שהשתתפו בתחרות ותרמו אותם למען המטרה הנעלה.
רשימת הזוכים במדליות היא ארוכה וחלקה מובא להלן
היין הישראלי הטוב ביותר בתחרות הוא:
יקבי עמק האלה – Cabernet Sauvignon Vineyard’s Choice 2007
ארבעת היינות הישראלים שקיבלו את המדליה הגבוהה בתחרות מדליית
יקבי ברקן – סופריור קב”ס 2008
אור הגנוז – נמורה 2007
סגל – קב”ס לא מסונן 2008
עמק האלה – קב”ס בחירת הכרם 2007
היינן הטוב ביותר בתחרות
התואר הוענק לצוות יינני ברקן.
יקב הבוטיק הטוב ביותר בתחרות מבין היקבים המייצרים
בין 10,000 ל-100,000 בשנה
יקב בן חיים
יקב הבוטיק הטוב ביותר מבין היקבים המייצרים
בין 100,000 ל-500,000 בקבוקים בשנה
יקבי עמק האלה
היין הטוב ביותר מבין יינות יקבי הבוטיק הקטנים:
Kayuma Cabernet Franc 2010 של יקב ביטון.
היין הבינלאומי הטוב ביותר
היין הצ’כי: Mikrosvin Mikulov Ryzlink Vlassky, Ledove Vino Ice Wine 2001.
בקטגוריית הכהלים
בנימינה ספיריטס.
אני רואה חשיבות רבה בתחרויות מעין אלה הודות לחשיפה הרבה הניתנת ליינות ישראל בעולם בעקבותיהן. רוב השופטים המגיעים מחו”ל הם כתבי יין העורכים סיורים ביקבי ישראל בתקופת ביקורם בארץ, והם מביאים בעקבות זאת מידע רב למיליוני קוראיהם.
חשוב גם לציין שהזוכים והתארים לא בהכרח משקפים את המתרחש בשטח מפני שתמיד הזוכים נבחרים רק מבין היינות שהוגשו לתחרות ולצערנו ישנם יקבים רבים שמעדיפים מהסיבות השמורות להם לא להשתתף בתחרויות יין.
מילון למונחי היין עברי – אנגלי\צרפתי
לאחרונה יצא לאור מילון היין העברי. במילון, בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, כ- 220 מונחים במגוון תחומי היין, כגון, גידול כרמים, ייננות, טעימת יין, תהליכי הייצור ועוד מופעים במילון.
במילים רבות בהם משתמשים בנושאי עולם היין נוהגים להשתמש עד כה במקורם האנגלי או הצרפתי. המילון מנסה להחדיר לשפה העברית מונחים חדשים בעברית.
מילון מונחי היין הקטן נועד לקרב את תחום היין לציבור הישראלי ולתת כלי ביטוי בידי העוסקים בתחום – ייננים, מבקרים וצרכנים.
ראשיתו של העיסוק ביין ובייננות בישראל בעת החדשה הייתה בהקמת היקב בזיכרון יעקב לפני למעלה מ-150 שנה ביזמתו הברוכה של הברון דה-רוטשילד. מאז התרבו בו היקבים גדולים וקטנים בארץ, וההתעניינות הציבורית ביין התרחבה מאוד: צמחה עיתונאות יין ויש יותר ויותר צרכני יין בעלי התמחות.
לתחום היין שורשים עמוקים בהיסטוריה של העברית – בימי התנ”ך, בספרות חז”ל ואף בימי הביניים. היין מוכר מפתגמים כגון “וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ” (תהלים קד, טו), “יש קנקן חדש מלא יין ישן, וישן שאפילו חדש אין בו” (משנה אבות ד, כ). חוקרים סבורים שרש”י- בן המאה האחת-עשרה, גדול פרשני התנ”ך והתלמוד – התפרנס מגידול כרמים או שעסק במסחר יין, ואמנם בחידושי המילים שלו יש גם חידושים בתחום היין.
מילון היין הוא מילון תלת-לשוני: עברי-אנגלי-צרפתי. יש בו מונחים עבריים מוכרים וידועים לצד מילים וצירופים חדשים, פרי עמלם של חברי הוועדה למונחי היין של האקדמיה ללשון העברית.
מן החידושים במילון: גְּדוּרָה (קלו), אוֹצֵר יַיִן (sommelier), בְּשוֹמֶת (ארומה), מַשְׁפֶּה (דקנטר), מִמְזָג (קוקטייל) ואֶקְדָּם (אפריטיף).
במילון כלולות מילים שנשאבו מן המקורות, כמו תירוש, סמדר (anthesis), חַכְלִיל (reddish), זַג (קליפת העֵנב) ולָגִין (קרף). לצדן יש במילון גם מילים לועזיות שחדרו אל העברית מלשונות אירופה ולא נקבעו להן חלופות עבריות, כמו ליקר (liqueur) ובוֹמֶה (baume).
לדברי נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ’ משה בר-אשר, מילון היין החדש משקף שפה עברית חיה ותוססת, היונקת מרבדיה ההיסטוריים, ועם זאת סופגת השפעות מן התרבות הלועזית. ועל כך נאמר “קנקן חדש – מלא ישן”.
מומחה היין יאיר היידו , העוסק שנים רבות בעולם היין בארץ ובעולם ניסה להמחיש בדבריו באירוע חנוכת המילון החדש להשתמש במילים החדשות בדבריהם של העוסקים ביין, כפי שהם ידברו בעוד כ-20 שנה.
ברמן בבר יין
“ערב טוב. האין זוהי שעה טובה לשתות איזה אקדם? מה דעתכם? אולי איזה יין מבעבע?
איש הבר שלנו הוא אשף ממזגים, הוא יכין לכם ממזג מטוב הארץ והעולם. הוא מצטיין במיוחד בעשיית ממזג . עד שתחככו בדעתכם, אפשר להציע לכם איזה רודפן. מעט מאוחר יותר? שמא נפטיר באיזה אפטר. יש לנו יין שרף, שכרים שונים ואפילו לא תאמינו, יש לנו גפתה גלילית מגפת קברנה מאחוזת ג’וב שבגליל המערבי”.
יינן מציג יין חדש שייצר
“היין שלפניכם נבצר בגדורת יונתן, מגפן שורקה הגדלה בנפת היין של הגולן התיכון. זהו יין ממסך שהפקנו משתי אצוות שונות, שלא כמו היקבים הגדולים או הקטנים, איננו אלא יקב זעיר, ולבד מכרם אחד שבאחוזתנו, אנו סוכני יין מכרמים נוספים השייכים לנחלות שכנות. בציר 2012 היה חם מן הרגיל ועקב כך הענבים מרובי העפצנים דרשו טיפול מדוקדק על מנת שלא יקהו שינינו. על כן ערכנו מיצוי בשריה למשך קצר מן הרגיל והשימוש במפרד-מרסק היה עדין במיוחד. לאחר התסיסה הכהלית זן זן לגופו, בחרנו רק את יין הנקז, ללא שימוש כלל ביין סחט. בעת הזו ערכנו מסיכה של האצוות השונות והמשכנו בתהליך הבגרת היין בחביות ללא כפיסי אלון. להשרייה היין בגר על שמריו, תוך בחישה בחבית במשך שישה חדשים טרום סינונו. רק את העידית שבעידית בקבקנו באצווה יוקרתית זו וכל אשר לא ערב לחיכנו שוחרר כיין בצובר. ליין בשומות של דומדמניות שחורות, פטל בר ורמזים של שנף”.
אוצרי יין
“ברוכים הבאים, אני שמח שבחרתם בארוחת הטעימות שלנו. בתפקידי כאוצר היין של המסעדה עמלתי על התאמת יין מתאים לכל מנה. עם החסילונים אני מציע להתחיל ביין מבעבע, לבן בן לבן, יבש בן יבש בכוס החליל יהא הוא חד ורענן. עם האלתית חשבתי להגיש יין ממסך לבן קטיפתי בשמתי ופרחני.
עם שור הבר בחרתי עבורכם יין הדור והגון בעל גוון חכליל אדמדם עם סגלגלות עדינה עד מתונה והיין יהיה נוח עד גבה גלי. עם בשר הלוויתן נעבור ליין אדום נושן שעבר שפקוק ביקב”.
כיצד פותחים בקבוק יין?
“ראשית, יש להסיר את כיפת הרדידה, או אז בעזרת מחלץ עלינו לשחרר את פקק השעם.
אם היין צעיר ורב עפצנים, מקובל הדבר להעבירו למשפה או ללגין על מנת שינשום וייפתח או אז נתהה על קנקנו בטרם נערסלו מעט בגביע על מנת שתשחררנה בשומותיו. בתוך כך, נעבור לטעימת היין, תוך התמקדות באיזונו ובשיורת טעמו של היין”
את המילון המלא ניתן למצוא באתר האינטרנט של האקדמיה ללשון עברית.
ובינתיים שיהיה לחיים, ושיהיה עם יין ישראלי, כמובן !!!
ישראל פרקר (ע”פ חומר מ-Snooth)
מידע נוסף על יינות ישראל והיקבים אפשר למצוא באתר המתעדכן מדי יום
www.wines-israel.co.il
