מכירים את המשל על הצרצר והנמלה?
הסיפור מתחיל בעונת הקיץ, העונה הנעימה. הגיבורים הם הנמלה החרוצה (והמשעממת) שעומלת קשה כל הקיץ ואוספת ואוגרת אוכל בבית שלה, והצרצר, מלך הלייף-סטייל, שיושב, נהנה ומנגן בגיטרה שלו כל הקיץ ואוכל מכל הבא ליד. הצרצר אפילו מרגיז את הנמלה כל הקיץ ואומר לה שהיא לא עושה מספיק כיף.
ואז הגיע החורף, העונה הקרה, וכולנו זוכרים מה קרה, נכון? הצרצר כבר לא צחק, הוא היה בצרות. לא היה לו מה לאכול ולכן דפק על דלתה של הנמלה, כדי שזו תתן לו קצת אוכל. לנמלה היה מלא אוכל. למעשה היה לה מספיק בשביל שניהם.
איך המשל נקשר לעובדי תעשיית ההיי-טק?
ובכן, להרבה מביניהם, הקריירה מאופיינת בחלוקה ברורה בין הקיץ הכלכלי, לבין החורף הכלכלי. השנים הראשונות של הקריירה (נניח מגיל 25-50), מאופיינות בביקוש גבוה למהנדס וברמות שכר גבוהות, להלן: הקיץ הכלכלי, בעוד שהשנים הבאות (נניח 50-65) מאופיינות בירידה מהותית בביקוש למהנדס וברמות השכר שהורגל אליהן, להלן: החורף הכלכלי. אגב, מסיבה של נוחות, אתייחס לגיל היציאה לפנסיה כ-65 (מן ממוצע בין גיל 67 לגברים ו-62 לנשים).
במאמר הזה אתן לכם את המלצות של עשה/אל תעשה, בכל הקשור להתנהלותכם הפיננסית לאורך הקריירה שלכם. על מה עליכם להתעקש, מה כדאי לכם לעשות ומה כדאי לכם לא לעשות. אגב, הפנייה היא לעובד בלשון זכר מטעמי נוחות וצורך (הנמלה היא נקבה, כך שהיא זו שבד”כ מבינה את העניין הרבה יותר מהר. זה לא פמיניזם, זאת המציאות).
לפני שאתחיל לפרט אומר כך, המאמר הזה מכוון למי שמבין את הנמשל של משל הצרצר והנמלה. למי שמבין שצריך לאגור אוכל בקיץ, כדי שאפשר יהיה להשתמש בו בחורף. אני לא בעד חיים בהם ישנם שנים עם עושר גדול ושנים עם מאבקים פיננסיים.
כן, אני יודע שכאשר אדם מרוויח סכומים כסף גדולים ואפילו חוסך לא מעט כסף, אז ישנה תחושת ביטחון שאופפת את המשפחה. ואז אנו מרשים לעצמנו להוציא כסף רב על הוצאות לייף-סטייל, מה שנקרא “לפנק את עצמנו”. התחושה הזו יכולה וצריכה להגיע רק כאשר מבינים שכל האתגרים הצפויים מקבלים מענה. אם חוסכים סכום כסף כלשהו כל חודש, מבלי להבין בדיוק עבור מה הוא ישמש ובאמת שיספיק למה שאמור, אז תחושת הביטחון אינה במקומה. כי גם אם חוסכים הרבה כל חודש, זה עלול לא להספיק. אגב, מחקרים גילו מזמן שתחושת הביטחון הכלכלי של אדם בשנות 20 לחייו היא גבוהה ביותר ופוחתת לעין שיעור בשנות ה-30 וה-40 לחייו. אלו הם מאפייני הקריירה של מהנדס בההיי-טק.
תבינו, המטרה שלי היא ליצור שמירה על רמת חיים יציבה וצומחת לאורך הזמן. המטרה של כולנו צריכה להיות בניית בטחון כלכלי למשפחה ובמקביל, יצירת כלים לצמיחה כלכלית, כדי שאלו יתמכו ביכולת של המשפחה לשמור על רמת חיים יציבה וגבוהה לאורך כל חייו הפיננסיים של העובד. זה המוטיב שמקשר את העצות וההמלצות שתקראו במאמר.
אז, בראייה ארוכת טווח, שלוקחת בחשבון את כל חייו הפיננסים של המהנדס, יש שתי נקודות מפתח שיש בהן שינוי דרמטי בכל הנוגע לחיים הפיננסים של המהנדס. אני מדבר על שנות המעבר מהקיץ לחורף הכלכלי, שנים בהן יש אתגר משמעותי לשמירה על רמת השכר ועל שנות היציאה לפנסיה, שאליהן צריך להתחיל להתכונן הרבה שנים מראש.
שתי הנקודות הללו מביאות מעלות צורך פיננסי מאוד ברור.
על עובד ההיי-טק להתייחס לשנות עבודתו הראשונות כמקור העיקרי/אולי יחידי, לבניית הבטחון הפיננסי והצמיחה הכלכלית שתתמוך בו בעתיד. חוסר הוודאות הגדול של שנות החורף הכלכלי והצורך ביצירת חיסכון משמעותי לפנסיה, מצריכות מעובד ההיי-טק להשקיע בשנותיו הראשונות לקריירה, יותר מאשר מקבילו בכל ענף אחר (אולי למעט כדורגלנים… אבל זה נושא למאמר אחר).
למעשה, שתי נקודות המפתח הפיננסיות דורשות התייחסות נפרדת.
למעבר בין הקיץ הכלכלי לחורף הכלכלי, יזדקק העובד לסכום כסף נכבד כדי לצלוח את התקופה הזו ללא זעזועים משמעותיים לכלכלת המשפחה שלו. הכסף ישמש כתחליף הכנסה לתקופה מסוימת וכן, הכשרה מקצועית (במקרה של הסבת קריירה) או הון לפתיחת עסק. לעניות דעתי, סכום השווה לכ-3 שנות משכורת, הוא סכום נכון לשאוף אליו. אם העובד מרוויח 20 אש”ח/חודש, אזי הסכום צריך להיות 760 אש”ח = 3*12*20 אש”ח. זה סכום שייתן לעובד ולמשפחתו את אורך הרוח הנדרש כדי לחזור למסלול השכר.
לגבי ההפקדות לפנסיה, ההמלצה שלי היא להפקיד כמה שיותר כסף לקופות הפנסיה בשנים הראשונות של הקריירה. אני ממליץ להגדיל לעשות ולהפקיד כ-20% מהשכר נטו, בכל שנות הקיץ הכלכלי. הפקדות אלו הן גדולות יחסית לנורמה ועל כן, כדאי להתייעץ היכן להשקיע כספים אלו. קופות פנסיה, קופות גמל, תיקי השקעות ונדל”ן הן חלופות מתאימות.
שתי סיבות שבעטיין אני ממליץ לבצע הפקדות גדולות בשנים הראשונות. האחת, בשנות החורף הכלכלי לא תהיה לעובד אותה האפשרות לביצוע הפקדות בסדר גודל כזה. והשניה, אפקט הזמן יעבוד לטובתכם. אתם תצברו ריבית דריבית לאורך זמן גבוה יותר, וזה יפצה על חוסר היכולת להמשיך ולהפקיד כספים לפנסיה. המסר הוא, להפקיד כמה שיותר וכמה שיותר צעירים.
קצרה היריעה מלרדת לרזולוציות קטנות. וכמו שאומרים, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. אבל מה שחשוב יותר בעיני זה להבין את ההתפתחות הפיננסית של עובד ההי-טק, מהיותו עובד צעיר ועד לאחרי יציאתו לפנסיה. כשמבינים את המאפיינים הללו, ובכן, לא משנה אם אתם צרצרים או נמלים, כל אחד מכם יוכל לעשות את הבחירות הנכונות לו בצורה מודעת יותר – זה יביא להחלטות טובות יותר בוודאות.
בהצלחה בדרככם הפיננסית,
חן אוברקוביץ’
