במחצית הראשונה של 2017, 57 עסקאות אקזיט של חברות היי-טק ישראליות הסתכמו ב- 1.95 מיליארד דולר, זאת על פי נתוני דו”ח האקזיטים של IVC-Meitar שמתפרסם היום. רשימת האקזיטים מתחילת השנה כוללת 46 מיזוגים ורכישות(M&A) , שבע הנפקות ציבוריות ראשונות (IPO), וארבע עסקאות ביי-אאוט: בסך 1.51 מיליארד דולר, 227 מיליון דולר ו- 218 מיליון דולר, בהתאמה. היקף האקזיט הממוצע הגיע ל- 34 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2017, ירידה משמעותית בהשוואה לממוצע השנתי לעסקת אקזיט, שעמד על 87 מיליון דולר ב- 2016. למעשה, נתוני הדוח מראים כי היקף האקזיטים במחצית הראשונה של 2017 הגיע לשפל של חמש שנים, הן מבחינת מספר העסקאות והן מבחינת היקף דולרי כולל.
האקזיטים המובילים במחצית הראשונה של 2017 כללו את רכישת ואלטק בסך 340 מיליון דולר בידי אדווארדס לייפסיינס האמריקנית, את רכישת ג’ונו לאב בסך 200 מיליון דולר בידי גט הישראלית, וכן את רכישת סרווטרוניקס בסך 170 מיליון דולר בידי מידאה הסינית. שלוש העסקאות המובילות הסתכמו בלמעלה מ- 700 מיליון דולר, נתח של כ- 36 אחוזים מסך האקזיטים מתחילת השנה.
במחצית הראשונה של 2017, התגלה שיפור יחסי בהנפקות ציבוריות ראשונות, כאשר שבע עסקאות IPO הסתכמו ב- 227 מיליון דולר. מספר ההנפקות והיקפן בדולרים מהווים עליה בהשוואה לשנת 2016, בה גויסו 22 מיליון דולר בלבד בחמש עסקאות IPO.
לדברי עו”ד אלון סהר, שותף במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות’: “בחינת נתוני הדו”ח הנוכחי, המתייחס למחצית הראשונה של 2017, ביחד עם נתוני המחצית השנייה של 2016, מצביעים על מגמה ברורה של ירידה במספר עסקות המיזוג והרכישה. ניתן להסביר מגמה זו בשינויים גלובאליים, למשל אלה הקשורים באפשרות לשינוי מהותי במשטר המס בארצות הברית, או שינויים רגולטורים הקשורים ביכולת של גופים להוציא כספים מסין. שינויי אפשרי במשטר המס בארצות הברית, מחייב רוכשים אמריקאים לחשיבה מחודשת ביחס לניהול כספיהם והוא גם משפיע באופן מהותי על מידול עסקאות שנמצאות בתהליך. ההגבלות הרגולטוריות בסין, עצרו פעילות ערה של רוכשים סיניים, או הרתיעו חברות ישראליות מניהול משא ומתן עם רוכשים סיניים.”
עוד הוסיף סהר, “לצד אלה, צריך לזכור, כי חלק ניכר מהחברות, שהיו פעילות מאד בישראל בתחום הרכישות, עברו שינויים אירגוניים משמעותיים, הקשורים לתחומי הליבה של אותן חברות. מטבע הדברים, שינוים אלה מעכבים קבלת החלטות באשר לעסקות מיזוג ורכישה ללא קשר לתעשייה בישראל. יחד עם זאת, כאשר האסטרטגיה האירגונית מבשילה, אותם גופים פונים למימושה, בדרך כלל בדרך של רכישת חברות. לעיתים החברה הנרכשת עומדת במרכז השינוי אסטרטגי (ודוגמא לכך היא רכישת מובילאיי על ידי אינטל) ולעיתים הרכישות הן בבחינת חלקים החסרים בפאזל (ודוגמא לכך היא מייקרוסופט, שלאחר שנים של הקפאת פעילות הרכישות בישראל, ביצעה סדרת עסקאות בתחום הסייבר והפכה לרוכשת הפעילה בישראל).”
עו”ד דן שמגר, שותף במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות’, מציע הסבר נוסף לירידה במספר העסקאות: “יש להביא בחשבון את העליה המשמעותית בהיקף ההשקעות ובזמינות ההון להשקעות בשלבי צמיחה. מספר העסקות בהן חברות גייסו עשרות מיליוני דולרים מעולם לא היה גדול כל כך. ריבוי גופי ההשקעה, התומכים בחברות בשלבים מאוחרים (late stage) והיקף ההון שעמד ועומד עדיין לרשות חברות לצורך צמיחה, הוא גדול מאי-פעם”.
שמגר מזכיר טענות שנשמעות לעתים, לפיהן שווי החברות הפרטיות גבוה מדי ויוצר לפיכך פער בלתי ניתן לגישור בין ה-“Bid” ל-“Ask”, קרי בין המחיר שרוכש יהיה מוכן לשלם עבור חברת מטרה, לבין המחיר אותו בעלי המניות של חברת המטרה יהיו מוכנים לקבל. לעומת זאת, יש הטוענים שבכך התעשייה בונה יותר חברות משמעותיות וכי הצפת הערך תבוא לידי ביטוי בשנים מאוחרות יותר. שמגר מציין כי, “על אף שכבר לקחנו חלק במספר עסקות מהותיות שלא יצאו מהכוח אל הפועל בשל פערי המחיר, נכון להיום בישראל יש יותר חברות מהותיות מאשר אי פעם. אנו יכולים רק לקוות, שעובדה זו תתורגם בעתיד לעסקות במחירים גבוהים אף יותר ממה שהיינו מורגלים להן בעבר”.
בנוסף, עוה”ד שמגר וסהר מצביעים גם על העובדה שחלק מהתחומים הנחשבים כיום “חמים” בגיוסי הון, הם תחומים בהם התעשייה בישראל עדיין עושה צעדים ראשונים ומציינים לדוגמא את תחומי המציאות הווירטואלית, המציאות הרבודה והרובוטיקה.
קובי שימנה, מנכ”ל חברת המחקר IVC, סבור כי למטבע שני צדדים: “תעשיה בריאה צריכה תמהיל נכון, שכולל חברות טכנולוגיה צומחות ותעשיה מתעצמת, אך גם מאפשר למשקיעים לממש השקעות ולהחזיר כסף, בין השאר באמצעות אקזיטים. יכול להיות שהמגמה של השקעה בחברות צומחות יצרה ‘העדפת יתר’ ובחירה של המשקיעים והיזמים לא למכור חברות ולממש השקעות במחיר הריאלי שלהם כעת, בשאיפה שההחזרים בעתיד יהיו גדולים אף יותר. זה טוב ויפה, אך לטעמי, מעט מדי חברות נמכרו בחצי השנה האחרונה, ובין אלו שכן נמכרו, היו מעט מידי עסקאות בהיקפים הבינוניים והגדולים שמחפשת תעשיית הון הסיכון. כולנו תקווה שהתעשייה תחזור לאיזון בריא יותר במחצית השנייה של 2017”.
חברות ישראליות עסקו ברכישת חברות מקומיות אחרות גם במהלך המחצית הראשונה של 2017, אם כי בהיקפים נמוכים משנים קודמות. עסקאות M&A המערבות שתי חברות ישראליות תפסו נתח של 40 אחוזים מסך כל הרכישות שביצעו חברות היי-טק ישראליות במהלך 2017, בישראל ובחו”ל. העסקה הכל-ישראלית הבולטת במחצית הראשונה של השנה היתה המהלך של גט ברכישת ג’ונו לאב תמורת 200 מיליון דולר (האקזיט השני בהיקפו מתחילת השנה). בסך הכל נרשמו מתחילת השנה 15 עסקאות שכאלה, שהסתכמו ב- 256 מיליון דולר, ירידה של 79 אחוזים בהשוואה לשנת 2016, בה 34 עסקאות המערבות חברות ישראליות בשני הצדדים, הסתכמו ב- 1.2 מיליארד דולר. חברות ישראליות הוציאו עוד 389 מיליון דולר בשווקים הבינלאומיים, ב-16 רכישות של חברות זרות במחצית הראשונה של 2017.
בתמונה: עו”ד אלון סהר ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות’.
צלם: תומר יעקובסון.
